הסיבות והמנהגים על עניין העמידה בתפילות יום הכיפורים

מטבע הדברים חלקים רבים מהיום אנו עושים תוך עמידה על הרגלים, בין אם זה תפילת שמונה עשרה או הווידויים ושאר חלקי התפילה הנאמרים בעמידה. אך יש שהקפידו לעשות את כל תפילות היום הקדוש כשהם ניצבים על רגליהם מבלי לשבת.

דמיון למלאכי השרת

באבודרהם (סדר תפילות יום הכיפורים) הביא מקור למנהג זה וכתב ''ויש יחידים שנוהגין לעמוד על רגליהם ביום הכפורים כל היום, ויש סמך לזה מדאמרינן בפרקי ר' אליעזר ראה סמא''ל שלא מצא עון לישראל ביום הכפורים אמר לפני הקב"ה רבונו של עולם יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת מה מלאכי השרת יחפי רגל כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים מה מלאכי השרת אין להם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים. מה מלאכי השרת אין להם ישיבה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים מה מלאכי השרת שלום מתווך ביניהם כך ישראל שלום מתווך ביניהם ביום הכפורים מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים והב"ה שומע עדות הקטיגור על ישראל ומכפר עונותיהם שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו.''

וכן הביא זאת בעל יסוד ושורש העבודה (שער האיתון, ז) שיש נוהגין לעמוד על רגליהם כל הלילה וכל היום, ואשרי חלקם.

עמידה כל יום כיפור בימינו

בספר 'מועד לכל חי' (יח, כב) להגר''ח פלאג'י הביא מנהג זה שיש מחמירין לעמוד כל היום ואף הוסיף ''וגדולה מזו ראיתי בני עליה, והינם מועטים בדור שלפנינו שהיו עומדים כל הלילה וכל היוםם, ועתה הלואי שיעמדו בחזרה ובסליחות, ועיין בזה בספר עמק ברכה דהזהיר שלא יעמוד כל היום, ובשלמי חגיגה כתב דווקא בשעת התפילה יעמוד כמו שכתב מרן בית יוסף, דהיינו בחזרה וסליחות, וכן המשכימים אם אינן יכולים לסבול טוב שלא ישכימו, עכ''ל.

היוצא מדבריו, אם יכול אדם לעמוד כל היום ולא יפגע הדבר בכוונתו בתפילה, זכה ומעלתו רבה. אך אם תפגע כוונתו, יש להעדיף את יישוב הדעת בתפילה על פני עמידה בכל יום הכיפורים. וכמו כן, גם הרוצים להשכים ולהתפלל מוקדם, אם השכמה זו תפגע בתפילתם ותעניתם, יש לוותר עליה, שכן העיקר הוא שיהיה אדם מכוון ליבו לשמים ותהיה תפילתו מעומקא דליבא וללא כל מפריע, ובכך יזכה יותר שתתקבל תפילתו וימחלו עוונותיו.