מהחגים העתיקים בישראל הוא יום 'ט"ו באב' אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו.
למה שמחים?
שש סיבות (לפחות) יש ביום ט"ו באב שבגינם יש לעם ישראל לשמוח.
א. יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה.
ב. יום שהותר שבט בנימין לבא בקהל.
ג. יום שכלו בו מתי מדבר.
ד. יום שביטל בו הושע בן אלה את פרדסאות שהושיב ירעבם על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל.
ה. יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה.
ו. יום שפסקו מלכרות עצים למערכה.
כפי שיש להתרשם קצרה הירעה לעסוק בכל סיבה בפני עצמה. אך פטור בלא כלום אי אפשר, וניתן את הדיבור על הטעם הראשון.
הותרו שבטים לבוא זה בזה. מה משמעתו של היתר זה, ומדוע נאסר קודם לכן.
ירושה ונחלה
בחומש במדבר נפרשת בנינו פרשת 'בנות צלפחד'. הדורשות חלק בנחלת אביהם (שלא היו לו בנים) באחת הטענות המפורסמות בתורה "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו"
משה מעביר את טענתם לפני ה' – שמקבל את טענתם: ואל בני ישראל תדבר לאמר, איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם את נחלתו לבתו.
עד כאן הקפה א'
האחים נכנסים לתמונה
בפרק ל"ו אנו מוצאים המשך לאותה פרשה, הפעם אלו 'אחי צלפחד' שחוששים לירושת השבט. מאחר שבנות צלפחד בבוא העת יתחתנו, שמא יישאו אנשים משבט אחר ותצא הנחלה משבטם לשבט אחר, ותמצא נחלת השבט נחסרת ומתמעטת: "ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגבול נחלתנו יגרע".
גם כאן הטענה מתקבלת : לטוב בעיניהם תהיינה לנשים...ולא תסב נחלה...ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה.
כלומר אין איסור לזכרים מבני ישראל להינשא לבנות שבט אחר ואף הבנות מותרות בכך – פרט לבת היורשת נחלה.
על מי חל האיסור?
במסכת בבא בתרא מובא שהאיסור לבת יורשת להינשא לשבט אחר, אינו כולל את בנות צלפחד, להן מותר הדבר "להינשא כטוב בעיניהם". והכתוב השיא להם רק עצה טובה.
עוד אומרת הגמרא שם : שכל אותו איסור הוא רק לדור המדבר, אך לאחר דור זה חזרו והתורו נישואים משבט לשבט אף לבת יורשת נחלה, ודבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה.
לדעת הרמב"ן – האיסור נועד למנוע בלבול, כלומר עדיין לא נחלקה הארץ לשבטים ועדיין בני ישראל 'לא התמקמו' כל שבט בתחומו, אך מאחר שכל שבט הכיר את נחלתו הרי שהרשות נתנוה כל שבט לעשות בנחלתו כרצונו.
לדעת הרשב"ם - אנשי דור המדבר שנכנסו לארץ וקיבלו את חלקם, עדיין האיסור חל עליהם, כי בשעת האיסור עוד היו קיימים.
מי צריך לשמוח?
השמחה כאמור היא שמחתם של הנשים בעיקר - כי הגברים היו יכולים גם קודם לכם להינשא באופן חופשי עם כל שבט שירצו. והוא מעין "יו"ט לנשים" ודברי המשנה נוטים לכך – שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן...בחור שא נא עינך וראה מה אתה בורר לך.
ויש מפרשים המזכירים בהקשר של ט"ו באב - את דברי האור זרוע:
טעם למה ראש חודש הוי יום טוב של נשים, לפי שבכל חודש וחודש האשה מתחדשת... וחביבה כיום החופה כשם שהלבנה מתחדשת כך בכל חודש והם מתאווים לראותה ולכך הוי ראש חודש יום טוב של נשים.