בפרשת השבוע, פרשת וישלח, מספרת התורה על פטירתה של רחל אמנו. תאריך פטירתה שנוי במחלוקת, וכיום המנהג הרווח הוא לציין את י"א בחשוון כיום פטירתה של רחל. ועמך ישראל נוהגים לעלות לקברה ביום זה ולהתפלל. אולם האם כך עולה מפשוטם של המדרשים?
רש"י, בפירושו לפסוק "עוד כברת הארץ לבוא אפרתה", מביא מדרש הקובע כי רחל נפטרה בזמן שהארץ "מנוקבת ככברה". הכוונה היא לזמן שלאחר הגשמים ולפני בוא השרב. במדרש רבה מרחיב ומציין שמדובר בזמן "שעונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא". מכאן שגם על פי מקור זה, פטירתה של רחל התרחשה בתקופה שאינה חשוון. וכן מדרש פסיקתא רבתי קובע כי יעקב קבר את רחל "בין פסח לעצרת". ונראה שהוא מקורו של רש"י – וז”ל:
"ביום השמיני" (דף יא ע"ב) "אמר לו [יוסף] שמה מה שלא הכנסת אותה לקבורה שמא עונת גשמים היתה?" אמר לו [יעקב] לאו. בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, בין פסח לעצרת היה, בזמן שהארץ מנופה והולכת ככברה שיכולים להלוך. [עכ"ל].
הגמרא במסכת מגילה (יז) למדת שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. הפסוקים בפרשת וישלח מציינים במפורש כי רחל נפטרה לאחר שיעקב עזב את בית אל. מכאן שגם על פי מקור זה, פטירת רחל לא התרחשה בחשוון.
מדרש תדשא
המקור היחיד לכאורה התומך במנהג המקובל (י"א חשוון) הוא מדרש תדשא. מדרש זה מונה את תאריכי הלידה של השבטים ואת שנת פטירתם. הוא מציין כי בנימין, בנה של רחל, נולד בי"א מרחשון, ומת בגיל 109. מכאן ניתן להסיק כי רחל, שמתה בלידתו של בנימין, נפטרה גם היא בי"א מרחשוון.
אך כאמור, בתאריכיו של מדרש תדשא יש לדון, כאמור הוא קובע כי יששכר נולד בי' אב. קביעה זו קשה להולמה עם המצוין במקרא וילך ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודואים - גם תרגום יונתן מציין במפורש שראובן מצא את הדודאים בחודש סיון ויש עוד להאריך בנושא, אך לא כאן המקום.
"מדרש תדשא", הידוע גם בשמות "מדרש רבי פנחס בן יאיר" ו"ברייתא דרבי פנחס בן יאיר". שם המדרש נובע מהפסוק הראשון בו, "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע". קיימת סברה שהפסוק נבחר משום שהמילה "תדשא" בגימטריה קרובה לשם מחבר המדרש, אך אין התאמה מלאה. המדרש מיוחס לרבי פנחס בן יאיר, אך יש הסבורים שהוא שנכתב ע"י רבי משה הדרשן. חוקרים רבים מציינים שתוכן המדרש מקביל לספר היובלים.אך אחרים טוענים שההשפעה נובעת ממקורות שבעל פה ולא מספרים כתובים.