לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל אירחו היום (שלישי) מפגש אינטימי ומרגש עם נציגים ממשפחות נפגעי פעולות האיבה. המפגש התקיים בנוכחות יו״ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, אייבי מוזס.
בין המשתתפים במפגש נכחו משפחתה של ליבי כהן מגורי ז”ל אשר נרצחה במסיבת הנובה, משפחתם של יובל ומעיין בר ז”ל, שנרצחו בביתם בקיבוץ בארי, משפחתם של משה ואליעד אוחיון ז״ל, שנהרגו בעת שהגנו על העיר אופקים, משפחתו של עאמר אבו סבילה ז”ל, שנרצח בדרכו לעבודתו בשדרות, משפחותיהם של רפי רפאל פהימי ז”ל, רבי נתנאל מסקלצ’י ורפאל מאיר מסקלצ’י, אשר נהרגו מפגיעת טיל בביתם בבוקר השבעה באוקטובר, משפחתה של ענבר ויגדר ז״ל שנרצחה בפיגוע ברכבת הקלה ביפו, ומשפחתו של ירון אונגר ואפרת דסברג ז״ל שנרצחו בפיגוע בכביש קרית מלאכי-בית שמש.
בפתח דבריו, אמר נשיא המדינה: ״כל אחד ואחת מהחללים שהוזכרו – כולם אנשים שאהבו אדם. אנשים שהיה להם אכפת. כששומעים את הסיפורים, רואים שהם כולם דאגו לאחרים, לזולת", אמר הרצוג.
"אני כל הזמן מנסה להבין – מה המשמעות בתוך הנהר הסוער הזה של כאב, של דמעות שאנחנו כולנו שוחים בו. ואתם – אתם נותנים למשמעות הזו חיים. אתם נותנים תוקף למאבק שלנו, לתרומה שלנו, לבניין המדינה, לדאגה לעתיד ולדורות הבאים", הוסיף הנשיא.
הרצוג השתתף בכאבן של המשפחות השכולות. "אני יודע – ואמרתי לכל מי שפגשתי, ואני אומר גם לכם – אני לא יכול לשנות את המציאות הנוראה. אבל אני כן יכול לומר לכם תודה. תודה מעומק הלב, כנשיא מדינת ישראל, בשם המדינה כולה״.
שלי, אמה של ליבי כהן מגורי ז”ל, שנרצחה במסיבת הנובה, סיפרה בדמעות על בתה שהייתה מלאה באור ואהבת חיים. האם תיארה את הרגעים המצמררים האחרונים בחייה של בתה, באותו בוקר נורא של שמחת תורה: ״ליבי הייתה קרן השמש של חיינו – כוכבת, ילדה שלא ידעה פחד. מלאה בשמחה, אור, צחוק וביטחון עצמי. בשבעה באוקטובר היא התקשרה שוב ושוב. היא סיפרה שחברתה מוטלת לידה, ואז אמרה: ‘אמא, ירו לי בבטן, ירו לי ביד, אני מאבדת דם’. היא הספיקה להיפרד מאיתנו, אחד אחד… ואז השתתקה. צעקתי לה – ‘למה את שותקת?’ והיא ענתה לי: ‘אמא, הם באים לירות בי שוב’״.
שרית, אלמנתו של משה ואימו של אליעד אחיון ז”ל, שנהרגו בעת שהגנו בגופם על העיר אופקים, דיברה על הגבורה, על הרגעים האחרונים, ועל החלל האינסופי שנותר בליבה ובביתה.
מורן, בתם של יובל ומעיין בר ז”ל, שנרצחו בביתם בקיבוץ בארי, שיתפה בזיכרונות של משפחה אוהבת שחלמה לגדול יחד בקיבוץ, במקום שנבנה מתוך תקווה.
יערי, בעלה של ענבר שגב ויגדר ז”ל, שנרצחה בפיגוע הירי ברכבת הקלה ביפו, סיפר: ״ברגע הפיגוע הייתי בהרמת כוסית של העבודה לקראת ראש השנה. ניסיתי להתקשר אל ענבר שוב ושוב – ללא מענה. זו דרך שהיא עשתה בדרך כלל ברגל, אבל בגלל המתקפה האיראנית באותו היום, היא בחרה לקחת את הרכבת כדי לחזור מהר יותר. כשהגעתי לזירה, היה כאוס מוחלט – אזעקות ברקע. יצאתי החוצה, דפקתי בדלתות, חיפשתי אותה בכל מקום, תוך כדי אינספור שיחות טלפון. בשלב מסוים הבנתי שאני חייב להגיע לבית החולים הקרוב כדי להבין מה קורה. אחרי חיפושים, פגשתי לראשונה את הבן שלנו, ארי – ללא פגע. אבל ענבר לא הייתה שם. עברו כמה שעות קשות, עד שהבנו את גודל האסון״.
בתום המפגש, הודה נשיא המדינה למשפחות ואמר: ״אין מזור שלם, ואין נחמה שלמה. אבל יש את היכולת לקום. לכל אחד מכם יש משמעות עמוקה, במיוחד לילדים, לנכדים, לדור הבא. הלוואי שעוד תדעו גם ימים של נחמה, של מרפא, של שמחות. ושנדע כולנו – פחות ריבים, פחות פילוג. נלמד לראות את האור גם בימים החשוכים, ולא רק את האיבה והכאב״.
רעיית נשיא המדינה הוסיפה: ״זה תמיד מדהים אותי לגלות עד כמה יש חיבורים בין הסיפורים, עד כמה הכאב דומה – ולצערנו, כמה שנים רבות המדינה שלנו כבר חיה את הכאב הזה. זה כאב שאין לו סוף. אבל מתוך הכאב הזה – לפעמים, צומחים גם ניצנים של תקווה, של צמיחה, ואפילו של שמחה״.
אייבי מוזס יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה: "ישנם נפגעים מכל שכבות האוכלוסייה ופה בחדר פסיפס מדהים של המדינה שכולנו חיים את הכאב המשותף הזה. אני שומע פה את הסיפורים של כולם וזה מחזיר אותי אחורה ליום הארור הוא לפני 33 שנה, ומזכיר לי את הסיפור האישי שלי שיש בו הרבה כאב אבל יש בו גם שיקום תקווה וצמיחה.
אני מבקש להודות לכבוד הנשיא ולרעייתו שנושאים איתנו את העול והקושי, שתמיד פותחים את ליבם וביתם לנפגעים, מסייעים בכל מה שניתן – המסירות שלכם לנושא מרגשת אותנו תמיד".