אחרי שחברות תעופה רבות סירבו לחזור לישראל, עד שחוק טיבי לא ישונה, רק כעת - לאחר כמעט שנה וחצי של מלחמה, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק שירותי תעופה, שנועד להשהות חלק מהזכויות הצרכניות של הטסים במקרה של ביטול טיסה ובכלל זה תשלום הפיצוי בשל הביטול, כצעד שנועד להביא לחזרת חברות התעופה הזרות לישראל.
בפתח הישיבה הזכיר היו"ר ביטן כי מדובר בישיבה חמישית הנוגעת להצעת החוק, ואמר כי החוק הוא חשוב ביותר והשפיע לטובה על הצרכנים בכך שאפשר להם לקבל פיצוי במקרה של ביטול טיסה וגרם לחברות התעופה לבטל או לדחות הרבה פחות טיסות. יחד עם זה הוא הוסיף, כי צריך להתאים את החקיקה למצב חירום, שכן הצרכן נפגע מכך שאין מספיק טיסות, אנשים נתקעים בחו"ל ולא יכולים לחזור והמחירים עולים. "חיכינו לראות מה האוצר יעשה, הם נכנסו לתמונה והביאו מתווה שמניח את דעתי וכדי שלא נפגע בעונה הבאה נצביע היום על ההצעה ואני מקווה שחברות התעופה יחזרו כמה שיותר מהר לפעילות", אמר.
הוועדה קיימה מספר דיונים בהצעה וכדי לצמצם את הפגיעה בנוסעים דנה היום בנוסח מתוקן שהוכן בהתאם להערות שנשמעו בדיונים הקודמים, לפיו מיום כניסת החוק לתוקף, כל עוד נמשך מצב המלחמה, חברת תעופה שתבטל את כל טיסותיה תצטרך להציע לנוסע כרטיס חלופי או מנקודת מוצא שונה או ליעד שונה הדומים ככל האפשר לכרטיס המקורי. זאת במטרה לסייע לנוסעים, ככל האפשר, להגיע ליעד המקורי אליו התכוונו לטוס.
בנוסף אושרה הוראת שעה לפיה בין ה-7 באוקטובר 2023 ועד 30 בנובמבר 2023, וכן מה-12 עד 18 באפריל, מה-3 עד 8 באוגוסט ומה-1 עד 5 באוקטובר 2024 – נוסעים שטיסתם בוטלה לא יהיו זכאים לפיצוי הכספי. מי שטיסתו בוטלה מה-1 בדצמבר 2023 עד 29 בפברואר 2024 וקיבל על כך הודעה של 3 ימים לפחות לפני מועד הטיסה – גם הוא לא יהיה זכאי לפיצוי הכספי. לכך ביקשה רשות התעופה האזרחית להוסיף גם את המועדים של המתקפה האיראנית הראשונה והשנייה, ואת הימים שאחרי חיסול הנייה. ראש אגף כלכלה ברת"א, ישי דון יחיא, ציין כי גם בתקופות הללו נמצא שהיו שינויים דרמטיים בביקושים.
באשר לטיסות שיתקיימו מעתה והלאה תינתן לשרת התחבורה סמכות, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, להשהות חלק מהזכויות הצרכניות ובהן לצמצם את חובת מתן הלינה במקרה של ביטול טיסה לעד שני לילות, למעט במקרים של אובר בוקינג. בנוסף תוכל השרה לקבוע בצו כי לא תהייה זכאות לפיצוי כספי במקרה של ביטול, אם שוכנעה שיש פגיעה משמעותית ביכולת לתכנן את לוח הטיסות, או לחלופין לקבוע כי תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר מ-8 שעות שבשלה נוסע לא יהיה זכאי לפיצוי תצומצם מ-14 ימים לפחות לעד 3 ימים בלבד.
בהתאם לדרישת הוועדה, חברת התעופה תצטרך להציע לנוסעים כרטיס טיסה חלופי ליעד הכי קרוב או מיעד הכי קרוב. צו כזה תוכל השרה להחיל, במקרה של מצב חירום, על כל הטיסות או חלקן ולתקופה שלא תעלה על 60 ימים, כאשר תקופת שלילת הפיצוי לא תעלה על 45 ימים.
נציגת אגף התקציבים באוצר, ספיר איפרגן, ציינה היום כי חברות התעופה מתכננות כעת את העונה הבאה, מאפריל 2025 והלאה, ונעשתה עבודת מטה להבין מה החסמים הכלכליים שמונעים את חזרת חברות התעופה הזרות. "הפתרון אליו הגענו הוא פתרון שמשלים את תיקון החקיקה, ראשית זה התחייבויות של רש"ת לפתיחת טרמינל 1 ב-1 באפריל 2025, מה שיאפשר סביבת עבודה נוחה יותר לחברות הלואו-קוסט", אמרה.
איפרגן הוסיפה, כי כדי לעודד תחרות לצפון אמריקה, ועל רקע העובדה כי חזרת החברות האמריקאיות נראית רחוקה ומעורפלת יותר, הוחלט על צעד שנועד לעודד חברות ישראליות ואחרות להפעיל טיסות לצפון אמריקה. היא הסבירה כי העקרונות עדיין לא סוכמו, אבל הכוונה היא להשתתף ב-50% מהעלות במקרה של הפסד תפעולי שייגרם לחברות בגין ביטול טיסה לצפון אמריקה. ההשתתפות תינתן על בסיס שוויוני, לכל חברה שתוסיף לפחות שתי טיסות שבועיות ליעד מסוים.
עו"ד שירלי קציר, המייצגת חברות תעופה זרות בהן בריטיש אירווייז, ציינה כי כבר מינואר החברות יכולות להוסיף 50 אלף מושבים, ובאפריל עוד יותר. "נוסיף את המושבים גם אם ההצעה תעבור כמו שהיא, ואם יכנסו התיקונים שביקשנו יתווספו הרבה יותר מושבים", אמרה. נציג ריינאייר, עו"ד איל דורון, ציין כי אם טרמינל 1 ייפתח ב-1 באפריל ריינאייר תחזור במועד הזה, ואם הוא ייפתח קודם היא תוכל לחזור קודם. "כל עוד חלות אגרות טרמינל 3 לא נחזור", ציין.
ח"כ אחמד טיבי, יוזם החוק המקורי, הזהיר מתיקון סעיף 6 להצעת החוק המקורית שלו, שיפגע באופן קבוע ביכולת של הצרכנים לדרוש פיצוי בעתיד. הוא הזהיר כי אם התיקון יעבור החוק ירוקן מתוכן. על רקע הסתייגויות שהגישה האופוזיציה ובקשה להפסקה בדיון הסכימו היו"ר ביטן יחד עם ח"כ טיבי, ח"כ רון כץ וח"כ שלי טל מירון על קבלת ההסתייגות בעניין הזה, כך שסעיף 6 להצעת החוק לא יתוקן באופן קבוע.
היו"ר ביטן שב והזכיר כי אם התיקונים לא יבוצעו החברות הזרות יקחו את המטוסים שלהן למקומות אחרים, ובזכות התיקון הן תחזורנה כבר באפריל במקום באוקטובר, וההיצע יגדל. ח"כ רון כץ נימק הסתייגויות להצעה ואמר כי עו"ד קציר לא ציינה איזה חברות הולכות לחזור. כאמור, בתום הדיון נדחו רוב הסתייגויות האופוזיציה כאשר בעדן הצביעו רק ח"כ טיבי, ח"כ כץ וח"כ טל מירון, בעוד שנגדן הצביעו היו"ר ביטן וחברי הכנסת שלום דנינו, ששון גואטה, אושר שקלים, אברהם בצלאל, סימון מושיאשוילי ואליהו ברוכי. ההסתייגות של ח"כ טיבי התקבלה פה אחד והצעת החוק אושרה ברוב של היו"ר ביטן וחברי הקואליציה.
לאחר ההצבעה הודיע היו"ר ביטן כי הוא מגיש בקשה לדיון מחדש, ויסיר אותה ויקדם את ההצעה לאישור סופי במליאה רק אחרי שתתקבל החלטת הממשלה עליה עדכנו נציגי האוצר, בעניין השיפוי על הטיסות לצפון אמריקה.