עם משפחות החטופים וההרוגים בשדה הקטל ברעים: מעמד מרגש של הכנסת ספר תורה | תיעוד מיוחד

תהלוכת ספר התורה הכללי לאחדות ישראל ולשמירה והצלה - מיזם שהחל לבקשת הרבי מליובאוויטש בסוף שנת תשמ"א - התפרסה למעשה על פני כ-12 שעות. היא יצאה לדרכה בשעה 9:00 בבוקר בבית ספר חב"ד באשקלון, שם כתבו את האותיות השליח ויו"ר המוסדות הרב מנחם מענדל ליברמן והשלוחים באשקלון, ואחר יצאה התהלוכה כשבראשה צועדים מתופפים מילדי התלמוד תורה ומאות תלמידי המוסדות, המחנכים והורים שהגיעו במיוחד לצורך כך.

מאשקלון המשיכה התהלוכה לשדרות, כשבראש נוסעת המשאית הססגונית המיוחדת שהוכנה לצורך כך ברוב פאר והדר, לבניין המשטרה החרב. בנקודה זו נטלו חלק כ-500 איש, בהם כמה שלוחי חב"ד מארה"ב שהגיעו עם פרויקט 'תגלית' ותיזמנו את ההגעה למקום לשעת המעמד, השלוחים בשדרות הרב משה-זאב פיזם, בנו הרב אשר, ואחיו הרב חננאל, השר חילי טרופר, וכן שוטרים וקצינים המשרתים בתחנה ולחמו במחבלים.

"אי אפשר לתאר את השמחה של כל הנוכחים", אמר יו"ר 'הועד לכתיבת ספר התורה' הרב משה אוירכמן. "חלקם ביקשו להקדיש את האותיות שכתבו לעילוי נשמת יקיריהם שנרצחו, ואחרים לזכותם ולזכות בני משפחותיהם. כך או כך, כולם שמחו בשמחתה של תורה והודו לנו נרגשות על הזכות ליטול חלק בספר התורה של הרבי לאחדות ישראל, ובמעמד המיוחד".

אחרי שדרות המשיכה התהלוכה לגיא ההריגה באתר 'נובה' בסמוך לקיבוץ רעים, מקום בו נטבחו קרוב ל-300 צעירים, ובו כתבו אותיות נציגי משפחות הנרצחים והחטופים. לאירוע המיוחד הגיעו במיוחד יו"ר צאגו"ח הרב יוסף יצחק אהרונוב, מנהל אגף הסניפים הרב נפתלי ליפסקר והרב מנחם קוטנר מצעירי חב"ד העומד בקשר שוטף עם משפחות ההרוגים והחטופים, שהנחה את הטקס בטוב טעם.

משם המשיכה השיירה לצומת גילת, שבה פעלה לאורך חצי השנה האחרונה נקודת מפגש וריכוז גדולה מאוד של חיילים שהיו בדרכם למלחמה בעזה, כאשר מי שהנחה את הטקס היה השליח ביישוב גילת הסמוך הרב ליאור עבאדה.

בהגיע השיירה לנקודה האחרונה - בית חב"ד הגדול והמפואר עם חזית 770 באופקים שנחנך בי"ט בכסלו השנה, כתבו את האותיות חברי בית דין רבני חב"ד בארה"ק הרב משה הבלין והרב מנחם מענדל גלוכובסקי, הרב ישראל אברג'ל מנתיבות, שליח חב"ד בנתיבות וחתנו של הבבא-סאלי הרב ישר אדרעי, רב פיקוד דרום במשטרה הרב ראובן כאמיל, נציגי המשפחות השכולות והחטופים ורבנים ומכובדים רבים נוספים.

מבניין 770 יצא הספר בתהלוכה לרחבה הגדולה הסמוכה, והוצב על במת הענק המפוארת שהוכנה בעמל רב ביממה שלפני האירוע. ההקפה הראשונה הוקדשה לזכות שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, כאשר מפקד משטרת אופקים מר ניבי אוחנה שלחם ביום שמחת תורה במחבלים ונפצע בקרבות עם המחבלים, ביחד עם הרב ראובן כאמיל רב מחוז דרום במשטרת ישראל כובדו לומר את הפסוקים. ההקפה השנייה הוקדשה לשדרות ונטלו בה חלק שלוחי הרבי בעיר ובראשם הרב משה-זאב פיזם.

ההקפה השלישית הוקדשה לזכות חיילי צה''ל ואנשי כוחות הביטחון. בפסוקים כובד סגן אלוף שי בן יעיש מאוגדת עזה, שאחותו אתי זק, אחיינו איתי זק וגיסו שגיא זק הי"ד נרצחו על ידי המחבלים. ההקפה הרביעית הוקדשה לפעילים שרשמו אנשים לספר תורה, וביניהם גם ישיבת חב"ד בבני ברק שתלמידים בה רשמו 11,000 אותיות, כשאת הפסוקים בהקפה זו כובד לומר הרב משה אוירכמן יו"ר וועד ספרי התורה הכללים.

ההקפה החמישית הוקדשה לזכות החטופים, ואותה הוביל ראש מועצת קרית ארבע מר אליהו ליבמן, אביו של החטוף אליקים שיחי'.

ההקפה השישית הוקדשה לעיר אופקים, כשאת הפסוקים כובד לומר ח"כ אלמוג כהן, גיבור ישראל שנאבק בגבורה במחבלים בעיר, ולצידו עמדו גם השליח הראשי ורב הקהילה הרב ישראל הרשקוביץ וכן כל השלוחים בעיר. ההקפה השביעית הוקדשה לזכות השלוחים וחסידי חב"ד בארץ ובעולם, כשאותה מוביל חבר בית הדין הרב משה הבלין.

בין הקפה להקפה נאמרו גם פרקי תהילים להצלחת חיילי צה"ל ועם ישראל כולו בימים אלו.

עם סיום ההקפות והכנסת הספר להיכל, נערכה עד לשעות הקטנות של הלילה סעודת המצווה לרגל המעמד, בהשתתפות השלוחים באופקים, כלל משפחות לב"דבעיר, אורחים חשובים ואנשי ה'וועד לכתיבת ספרי התורה הכלליים', כשבין המתוועדים בלט הרב שניאור זלמן גרליק השליח הראשי בבאר שבע.

גם בתפוצות הביעו עניין רב בהכנסת ספר התורה ולפי הנתונים שנאספו לאחר מכן, יותר מ-20,000 יהודים מכל העולם צפו בהכנסה בשידור החי, וזאת אחרי מסע פרסום חובק ידיים שהזמין את יהודי התפוצות להשתתף באירוע הקדוש מרחוק.

ובתוך כך, ב'ועד' בראשות הרב אוירכמן לא שוקטים על השמרים, והודיעו כי בחודשי הקיץ כבר יוכנס ספר התורה ה-11 במספר.