המבקר בדו"ח חמור: המשרפות הפלסטיניות שמזהמות ביו"ש

נושא נוסף שעלה הוא מה שמכונה בעולם "משבר האקלים" או ה"התחממות הגלובלית". המבקר אמר כי מבדיקתו עלה שהמדינה לא עמדה ביעדים שהתחייבה עליהם.

עוד הלין המבקר על דגימות בעייתיות של המים במפרץ חיפה שהיו אף שונות מאלו שבוצעו ללא פיקוח והצביע על ליקויים שונים. "מדו"ח המבקר עולה כי בשנת 2022 שיעור בדיקות הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות מתקני הפליטה היה גדול פי למעלה מארבעה משיעור הבדיקות התקופתיות שביצעו המפעלים", כתב המבקר.

שריפת פסולת בשטחים

תופעה של שריפות פסולת לסוגיה, בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת באזור יהודה ושומרון (יו"ש) זה כ-20 שנים לפחות. בשריפות אלה נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים אשר חשיפה להם עלולה להביא לנזקים בריאותיים. דוח מבקר המדינה שפורסם היום עוסק בזיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת פלסטינית ביתית מעורבת ובשריפת פסולת מציוד חשמלי ואלקטרוני (פסולת אלקטורנית) ביו"ש.

ממצאי הביקורת לגבי היקף התופעה והשלכותיה, מעלים כי בשנים 2017 - 2022 התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והריח משריפות אלה באופן שפגע ברמה היום-יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במהלך אוקטובר - נובמבר 2023, העלו ראשי רשויות מקומיות באזור השפלה, המרכז והסביבה תלונות על החמרה בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש שהן בעלות השפעה חוצת גבולות.

בשנים 2017 - 2022 הגיעו למשרד להגנת הסביבה כ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים למשרד להגנת הסביבה על זיהומי אוויר ומטרדי ריח הנובעים משריפות פסולת ביו"ש. בכ-44,700 מהן דווח על ריח חריף; בכ-21,200 מהן דווח על קשיי נשימה; בכ-13,400 מהן דווח על צריבה בעיניים או במערכת הנשימה; בכ-2,900 מהן דווח על צריבה בעור.

לפי המנהל האזרחי (מנא"ז), הסיבות העיקריות לתופעה של שריפת פסולת פלסטינית מעורבת באתרי איסוף פסולת (אס"פים) לא מוסדרים הן חוסר באתרי הטמנה המורשים לטפל בפסולת זו באזורים שונים ביו"ש, והיעדר יכולת כלכלית של יישובים פלסטיניים מחתך חברתי-כלכלי נמוך לממן את עלות שינוע הפסולת שלהם לאתרי הטמנה מורשים הממוקמים במרחק רב מהם.

יצויין כי לפי הערכת משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות המצטברות של זיהום האוויר חוצה הגבולות כתוצאה משריפת הפסולת הפלסטינית המעורבת בשנים 2023 עד 2030, יסתכמו בכ-7.4 מיליארד ש"ח בתרחיש עסקים כרגיל; ובכ-10.3 מיליארד ש"ח בתרחיש הפסימי. הערכה זו מחזקת את הצורך ואת הכדאיות הכלכלית בהשלמתן של תשתיות לטיפול מוסדר בכל הפסולת הפלסטינית המעורבת בהקדם האפשרי.

בתוך כך, לגבי שריפות פסולת אלקטרונית , נמצא כי הסיבה העיקרית לשריפתה היא כלכלית. רוב הפסולת האלקטרונית הנשרפת באזור דרום הר חברון, מוברחת מישראל. מדובר בתעשייה בלתי פורמלית של שריפת פסולת לשם הפקת מתכות יקרות. תעשיה זו המפרנסת מאות משפחות פלסטיניות.

מחקר משנת 2019, מצא מתאם סטטיסטי בין מוקדי תחלואה עודפת של סרטן הלימפה בילדים מכפרים פלסטיניים המצויים באזור דרום-מערב הר חברון לבין מיקום אתרי פירוק ושריפה של פסולת אלקטרונית . עד סיום מועד הביקורת בדצמבר 2023 המנהל האזרחי, שהוא האחראי לניהול העניינים באזרחיים ביו"ש, מחוז ש"י והמשרד להג"ס לא השכילו לקדם את הטיפול בתופעת ההברחות והשריפות של פסולת אלקטרונית בשטחי יו"ש.

בביקורת נמצא כי מדי שנה בוערות באזור דרום הר חברון מאות שריפות פסולת אלקטרונית פיראטיות, שלהם השפעה חוצה גבולות. לפי הערכות משרד מבקר המדינה, האומדן המשוער של פסולת אלקטרונית שהוברחה מישראל לשטחי יו"ש ונשרפה בעיקר באזור דרום הר חברון, בשנת 2023, היה כ-51,700 טונות פסולת אלקטורנית.

לפי הערכות משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות המצטברות של זיהום אוויר חוצה גבולות כתוצאה משריפת פסולת אלקטרונית בשנים 2023 עד 2030 יסתכמו לכל הפחות בכ-1.71 מיליארד ש"ח. לעלויות אלו יש להוסיף בין היתר את אובדן ההכנסות לקופת המדינה, המוערך באופן ראשוני על ידי משרד מבקר המדינה לגבי שנת 2023 בלבד בכ-116 מיליון ש"ח, זאת בשל זליגת פסולת אלקטרונית ליו"ש ומניעת האפשרות לניצול המתכות המצויות בה לטובת המשק הישראלי.

ממצאי הביקורת מעידים על כישלון של המנהל האזרחי לקדם במשך שנים רבות פרויקטים תשתיתיים סביבתיים ביו"ש שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ובפסולת אלקטרונית .

ממצאי הביקורת מעידים על התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה מאחריותו לשמירה על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משריפות אלה. המשרד להגנת הסביבה לא עשה שימוש בסמכויות וכלים המצויים בידו ושיש בהם כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביו"ש, לצד פעילותו של המנהל האזרחי. בין היתר, באמצעות טיפול בפסולת אלקטרונית שנוצרת בישראל וצמצום הברחתה ליו"ש וטיפול ראוי בדיווחים של הציבור בישראל למוקד החירום של הגנת הסביבה על מפגעי פסולת שמקורם ביו"ש.

מבקר המדינה מאשים כי המשרד להגנת הסביבה אף לא העריך את היקף זיהום האוויר שנגרם לתושבים בישראל משריפות פסולת שמקורן ביו"ש, ולא כלל אותו בדיווחיו לציבור על זיהום אוויר בישראל, חרף העובדה שבשנים 2017 עד 2022 התקבלו ונרשמו כאמור לעיל למעלה מ-50,000 דיווחים מתושבים ישראלים בעניין זה, ולמרות שבהערכות המערך הלאומי לחומרים מסוכנים ולחירום במשרד להגנת הסביבה הוגדרו שטחי יו"ש כגורם משמעותי לזיהום אוויר בישראל. המשרד להגנת הסביבה לא שיתף את משרד הבריאות בעשרות אלפי הדיווחים האמורים, אף שהם כללו פניות ותלונות של תושבים בישראל על תסמינים פיזיולוגיים, ובהם קשיי נשימה. שיתוף כזה עשוי לסייע בהערכת קיומה של פגיעה בריאותית בקרב תושבים ישראלים כתוצאה מחשיפה ארוכת שנים למפגעים אלו.

ממצאי הביקורת מעידים על היעדר מעורבות של הדרג המדיני בנושא ואי-גיבוש מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות שמקורם ביו"ש והוצאתן לפועל במשך שני עשורים. כבר בדוח מיוני 2017 מצא משרד מבקר המדינה כי היעדר מדיניות ממשלתית לגבי מפגעים סביבתיים חוצי גבולות ואי-מינוי גורם ממשלתי מתכלל לטיפול בנושא מנעו או עיכבו במשך שנים רבות קידום פתרונות למפגעים מסוג זה אגב פגיעה מתמשכת בסביבה, בבריאות הציבור ובאינטרס הציבורי. אף שהמבקר המליץ לעשות זאת כבר ב-2017, רק ביוני 2023, במהלך הביקורת הנוכחית, קיבלה הממשלה החלטה להקים צוות בין-משרדי שיבצע עבודת מטה לגיבוש מדיניות ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות, וכן תוכנית לטיפול במפגעי פסולת ביו"ש. הממשלה קבעה כי הצוות יגיש את המלצותיו אליה עד לסוף ינואר 2024. במשך ארבעה חודשים, עד תחילת המלחמה באוקטובר 2023, פרק זמן שהוא מחצית מהזמן שהועמד להשלמת עבודת הצוות הבין-משרדי, לא חלה התקדמות בעבודתו.

עוד מעידים הממצאים על שימוש דל ומוגבל בסמכויות פיקוח ואכיפה על עבירות השלכת פסולת ושריפתה ביו"ש על ידי כל גורמי הפיקוח והאכיפה באזור (יחידת הפיקוח של מנא"ז, יחידת דוד, קמ"ט סביבה, מחוז ש"י של משטרת ישראל), ובסמכויות רשות כבאות והצלה לכיבוי שריפות ביו"ש. המבקר מצא כי קיימות רק חמש רשומות נגד עברייני פסולת במחוז ש"י בשנת 2022. כמות זו משקפת ירידה של כ-87% באכיפה נגד עברייני פסולת ביו"ש בשנת 2022 לעומת שנת 2020 (40 רשומות).

עד סיום מועד הביקורת בדצמבר 2023 המנהל האזרחי, מחוז ש"י של משטרת ישראל והמשרד להגנת הסביבה לא השכילו לקדם את הטיפול בתופעת ההברחות של פסולת אלקטרונית בשטחי יו"ש.

המבקר אנגלמן ממליץ לשר הנוסף במשרד הביטחון, לשרה להגנת הסביבה, ולכלל הגורמים הרלוונטיים לחתור בנמרצות לסגירת הפערים שהתהוו בנושא במשך 20 שנים, ולפעול בתיאום ובשיתוף פעולה ומידע, לצורך גיבוש ויישום של ארגז כלים אופרטיבי לטיפול בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "זהו כשל רב-שנים של המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה. מפגעי זיהום האוויר מהשריפות החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל, יותר מ-50,000 תלונות מתושבים הגיעו למשרד להגנת הסביבה - אבל הוא לא עידכן את משרד הבריאות. מדובר בנזקי בריאות וסביבה של למעלה מ-9 מיליארד ש"ח עד 2030".

התחממות גלובלית

ממצאי הדוח המיוחד שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2021, ושבחן את פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, הצביעו על פערים עמוקים ויסודיים בפעולות ההיערכות של הממשלה ועל אי-עמידת המדינה ביעדים שהתחייבה להם.

התבוננות בהתקדמות פעולות הממשלה בנושא מאז פרסום הדוח הקודם, הובילה את מבקר המדינה לקבל בתחילת שנת 2023 החלטה בדבר ביצוע ביקורת מעקב מקיפה שנועדה לבחון אם ממשלת ישראל פועלת לתיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם - ואם היא מקדמת את הפעולות שיבטיחו את היערכותה למשבר, זאת בהלימה לסיכון המשמעותי שניצב בפניה ולהתחייבויותיה הבין-לאומיות.

דוח המעקב המקיף שב וחושף, באמצעות מעקב פרטני אחר הטיפול ביותר מ-100 ממצאי ביקורת שעלו בדוח הקודם, תמונה מדאיגה: מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות שהוטמעו בעיקרן בשורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אך כל זאת ללא הובלת תהליכים וללא נקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש. ניתן על כן לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ"דשדוש תפקודי".

ניתן להצביע על שישה כשלים יסודיים המסבירים את פעולתה המדשדשת של הממשלה במהלך השנים האחרונות, ובעניינים מסוימים אף ביתר שאת בשנתיים שחלפו מאז פרסום הדוח הקודם:

א. היעדר גורם ממשלתי מוביל בעל סמכות הכרעה: היעדרו של גורם ממשלתי מוביל ומחויב להשגת היעדים המדינתיים, שפועל למימוש תוכנית ממשלתית מתואמת והוליסטית ומכריע במחלוקות. המשך תפקוד על סמך המערך הממשלתי המבוזר, ללא מענה לחסמים התפקודיים הקיימים כפי שעלו בביקורת מעקב זו, אינו מתמודד עם אותם חסמים במימוש היערכות משרדי הממשלה לשינויי האקלים.

ב. שיהוי באסדרה מחייבת (עיגון חוקי): יישום חלקי ביותר של עשרות החלטות שקיבלה הממשלה בשנים האחרונות, ושיהוי בקידום חוק אקלים. יצוין כי בשלהי הביקורת החלה הממשלה בפעולות לקידום חוק האקלים ואולם הצעת החוק החדשה אינה כוללת יעדים מחייבים שיאפשרו את הובלת הנושא והטמעתו בכלל פעולות הממשלה באופן יעיל.

ג. אי-קידום מס פחמן: היעדרו של כלי פיננסי שיאפשר הפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות בשל פעילות כלכלית הפולטת גזי חממה (גז"ח) ויאפשר הימנעות מהטלת מס פחמן בייצוא סחורות ישראליות לחו"ל, זאת כחלק מ"חבילת" רפורמות במיסוי ובתמריצים שמטרתן למתן ולקזז את העלייה ביוקר המחיה ולפצות אוכלוסיות הראויות לקידום ואת התעשייה המקומית במקרה של פגיעה בהן - דבר העלול להתרחש אם יקודם מס הפחמן לבדו.

ד. מענה חסר בתחום רשת החשמל: חסרה השקעה לשדרוג ולבנייה של יכולות טכניות לאורך שרשרת רשת החשמל ובכלל זאת הרחבת תמהיל מקורות האנרגייה.

ה. היעדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל: הכנת תרחיש ייחוס לאומי מחייב כלל-ממשלתי שיהווה מצפן ממשי לגיבוש תוכניות עבודה פרטניות שמתמודדות עם האיום.

ו. היעדרה של מסגרת תקציבית לאקלים: גישת משרד האוצר לתקצוב בסגמנטים אינה הולמת את מורכבות הנושא והיקפו, ובד בבד עם היעדר בקרה בנושא, הדבר מוביל לניצול נמוך של תקציבים שיועדו לנושא. הדבר בעייתי אף יותר לנוכח הפערים הבולטים בין הסכומים שנוצלו בפועל משנת 2015 על נושאי אקלים, שקטנים עשרות מונים מהסכומים שהמדינה משקיעה, באמצעות תמיכות שונות, בדלקים פוסיליים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן משגר מסר ברור לממשלה, לפיה: "יש לראות אם כן בממצאיה של ביקורת מעקב זו משום הנפת דגל נוסף עבור הממשלה וראש הממשלה. קיימת חשיבות מיוחדת לפעולה בין-לאומית משולבת לשם התמודדות עם משבר האקלים, ועל מדינת ישראל לקחת חלק פעיל בהתמודדות זו עם יתר מדינות העולם".

המבקר מזהיר: "היעדר פעולת תיקון ממשית בעניין התנהלות המדינה בנושא משבר האקלים בהובלת הממשלה והעומד בראשה מעמידה את המדינה בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים".

הזיהום הסביבתי במפרץ חיפה

בשנת 2019 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד שעסק בהיבטים שונים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה. הדוח המיוחד הצביע על היעדר ראייה ממשלתית מתכללת ואסטרטגיה ארוכת טווח לפיתוח מפרץ חיפה אגב התחשבות בצורך לצמצם את זיהום האוויר השורר בו.

ביקורת המעקב הנוכחית שפרסם מבקר המדינה, נועדה לבחון את מצב הטיפול הממשלתי בשני מישורים עיקריים: כלל הפעולות הממשלתיות לקידום מענה יסודי ארוך טווח לבעיית הזיהום באזור; והפעולות הממשלתיות לצמצום הזיהום הקיים ממפעלים ומכלי שיט ומנמלים בתקופת הביניים - עד למתן מענה יסודי וארוך טווח.

ביקורת המעקב העלתה כי בוצעה התקדמות של ממש בכמה היבטים, ובהם אישור החלטת הממשלה 1231, שבה הוכרז על קידום אסטרטגיה לפיתוח מפרץ חיפה שתתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי האזור, בין השאר באמצעות הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ; הקמת ועדת היגוי בין-משרדית ומינהלת ייעודית; התקנת התקנות שנועדו לצמצם פליטת מזהמים לאוויר מכלי שיט - ואישור תוכנית המתאר הארצית "שער המפרץ" לשינוי אזור מפרץ חיפה.

לצד זאת, נמצא כי חלק מהליקויים שצוינו בדוח הקודם הנוגעים לדיווח לממשלה על מידת יישום תוכניות לאומיות לצמצום זיהום אוויר בארץ בכלל ובמפרץ חיפה בפרט, בנוגע לפיקוח על פליטות מזהמים לאוויר ממפעלים ולדיגומים תקופתיים בארובות, לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה.

כמו כן הועלו פערים בטיפול בנושאים שלא נבדקו בביקורת הקודמת בנוגע לזיהום אוויר מכלי שיט ונמלים ובנוגע למידע שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור על פליטת מזהמים מארובות במפעלים.

מבקר המדינה מצא כי המועד להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בשנת 2029, שנקבע בתוכנית העבודה של ועדת ההיגוי והמינהלת, לא עוגן בהחלטת ממשלה, ולפיכך מידת המחויבות לעמוד בו פחותה. הסיכונים העיקריים שעלולים להקשות את מימוש ההחלטה הם: אי-ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום; קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, בין השאר בשל התנגדויות רשויות מקומיות ותושביהן להקמת תשתיות חלופיות אלה בשטחן; קשיים בהגעה להסכמות במשא ומתן עם המפעלים על הפסקת פעילותם; וכישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובלה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגיה.

זאת ועוד, בניגוד לחובתו, המשרד להגנת הסביבה לא מסר לממשלה במשך כשלוש שנים (2021-2019) מידע ותובנות בנוגע למידה שבה יושמו התוכניות הלאומיות לצמצום זיהום האוויר במדינה בכלל ובאזור מפרץ חיפה בפרט. בכך נפגעה יכולתה של הממשלה לבחון בשנים אלה (2021-2019) את האופן שבו היא מילאה את התחייבויותיה לציבור כפי שאושרו בתוכניות הלאומיות ולשקול לנקוט פעולות לצמצום פערים במידת הצורך; כן נפגעה זכות הציבור לקבל מידע סביבתי משמעותי.

מדו"ח המבקר עולה כי בשנת 2022 שיעור בדיקות הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות מתקני הפליטה היה גדול פי למעלה מארבעה משיעור הבדיקות התקופתיות שביצעו המפעלים ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות: יותר מפי מחמישה משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה (ב-8.3% מבדיקות הפתע לעומת 1.6% מהבדיקות התקופתיות), ופי שניים משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה חמורה (ב-1.2% מבדיקות הפתע לעומת 0.6% מהבדיקות התקופתיות). פערים דומים נמצאו גם בשנת 2021.

הליקוי מתחדד בפרט, שמתשובת המשרד להגנת הסביבה עולה כי הוא מודע לכך שבדיקות תקופתיות שמבצעים המפעלים נעשות לאחר פעולות שנועדו לשפר את ממצאי הבדיקה ומשכך הן לא משקפות את הפליטות השגרתיות במפעל.

בביקורת המעקב נמצא כי מתוך 1,412 ממצאי בדיקות שפרסם המשרד להגנת הסביבה בנוגע ל-18 המפעלים שבהם נמצאה חריגה בשנים 2021 עד 2022, לגבי יותר ממחצית מממצאי הדיגומים (783 מתוך 1,412, כ-55%) לא הוצג מידע שממנו ניתן לדעת אם הייתה חריגה בפליטת מזהמים מהארובות ביחס לתקני הפליטה המותרים. כמו כן נמצא כי במרבית המקרים שבהם התגלתה חריגה חמורה בפליטת מזהמים לאוויר ממפעלים במפרץ חיפה בשנים 2021 עד 2022 (18 מקרים מתוך 30, 60%), המשרד להגנת הסביבה לא פרסם את הנתונים האלה לידיעת הציבור במאגר המידע.

דוחות הדיגומים הרבעוניים שערך המשרד להגנת הסביבה בארובות מפעלים כללו נתונים שאינם נכונים ולא היה ניתן לנתח אותם ולהסיק מהם מסקנות, כך שהלכה למעשה לא היה למשרד דוח מרוכז ומעודכן בנושא.

מאז הדוח הקודם בוצעו במימון המשרד להגנת הסביבה שבעה מחקרים אודות זיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה שהחלו בשנים 2017 עד 2019: ארבעה מהם פורסמו, אולם שלושה נוספים טרם פורסמו. אחד מהמחקרים שפורסמו מצא קשרים מובהקים סטטיסטית בין חשיפה לזיהום האוויר התעשייתי בדרגה הגבוהה ביותר בין השנים 1967 ל-2012 לבין מחלות סרטן ספציפיות וחיזק את ההשערה שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה העלתה את הסיכון לסרטן. ביוני 2023 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי לאחר סיום ביצוע כל המחקרים הוא יוכל לסכם את עמדתו לגבי כלל תוצאותיהם ולגבי הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר לתחלואה במפרץ חיפה.

יצויין כי רק בשנת 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטת תקנות שנועדה להביא לאסדרה ולצמצום של פליטות עשן שחור מכלי שיט. תקנות אלו טרם אושרו, זאת אף שפליטות אלה כוללות מזהמי אוויר הידועים כבעלי השפעה ישירה על הסביבה ועל בריאות האדם, ופליטתן הוסדרה במדינות אחרות זה מכבר.

במסגרת הדו"ח, המבקר אנגלמן ממליץ לממשלה ליישם בנחישות את ההחלטה לפתח את מפרץ חיפה כאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימה בהתאם לתוכנית וללוח הזמנים שנקבעו תוך הקצאה מתמשכת של התקציב הנדרש לשם כך. על המשרד להגנת הסביבה לנקוט פעולות להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, להידוק הפיקוח הסביבתי באזור מפרץ חיפה ולהנגשת מידע לציבור בעניינים אלה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה במשך 3 שנים (2021-2019) כיצד מיושמות התוכניות לצמצום זיהום האוויר - ולא פרסם נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ (2022-2021)".