ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה מוקדם יותר היום (שני) ישיבה נוספת שעסקה ביוקר המחייה, על רקע העלייה במחירי מוצרי המזון והצריכה בתקופת המלחמה.
היו"ר ביטן הזכיר כי מדובר בישיבה שנייה בנושא, על רקע העלאת המחירים במלחמה, הוא הזכיר כי בהתחלה ביקש שהמדינה תקפיא מחירים בזמן המלחמה, אך במשרד האוצר התנגדו בגלל הפגיעה בתחרות. לאחר מכן ביקש שמשרד הכלכלה יחוקק חוק שיאפשר להטיל קנסות על מי שיעלה מחיר באופן לא סביר במלחמה, והאוצר התנגד גם לכך. הוא הוסיף כי צריך ללכת על הקפאת מחירים של מוצרי יסוד בתקופת המלחמה.
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה כי ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לדיון, עלה כי מדד המחירים בעולם ירד מינואר 2022 עד דצמבר 2023 ב-12.3%, לעומת עלייה של 8% בישראל – פער של 20%. לדבריה, מחיר חומרי הגלם ומוצרי יסוד כמו סוכר, שמן קנולה, סויה, תירס, נפט ועוד ירדו בשנה האחרונה, בעוד שהחברות בישראל רק מעלות מחירים. לטענתה, מדובר בניצול מצב המלחמה בו הציבור לא יכול להגיב ומצופה ממשרד הכלכלה והממשלה לפעול לא רק בביוש רגולטורי אלא בלהביא פתרונות עומק.
ח"כ מושיקו פסל אמר כי הסיבה שהמחירים גבוהים היא כי הרפורמות לא טובות ולא הצליחו לייצר תחרות אמיתית, שהיא זו שתוריד מחירים. ח"כ שלום דנינו שאל האם המוצרים בחו"ל הוזלו, ודויטש השיבה שהם ירדו ב-12%. ח"כ פסל אמר כי לא צריך מחקר בשביל לראות שבאירופה הכל יותר זול. הוא התייחס להצעת היו"ר ביטן, ואמר כי צריך להגביל את חקיקת הקפאת המחירים לטיפול רק במונופולים ורק על מוצרי יסוד. ח"כ רון כץ אמר כי השיימינג לא עובד ועד שלא נעשה פעולה אקטיבית המצב לא ישתנה.
ח"כ בועז טופורובסקי הוסיף כי מסלול אחד לעצירת המחירים יכול להיות הקפאת מחירים, ודבר שני שניתן לעשות זה לתת מסלול ירוק ליבואן שיצהיר שימכור את מוצריו במחיר זול ב-20% ממחיר השוק. ח"כ אלמוג כהן, אמר כי יש חברות חזיריות שמרוויחות מיליארדי שקלים בשנה, ואז מודיעות על העלאת מחירים. "תנו לי לטפל בהם, אני לא חייב להם שום דבר, אין לי מתפקדים. צריך לקבוע סל מוצרים בסיסי שבמחיר שלהם אי אפשר לגעת", אמר.
מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, ציין כי ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה בברור כי בתחילת המלחמה קפצו הוצאות משק הבית ב-40%, ואחרי שבועיים זה התייצב על עלייה של 15% לעומת התקופה שקדמה למלחמה. לדבריו, "יש מקום לחקיקה ספציפית לזמן מלחמה על מצרכי יסוד, לא קצפת אלא קמח, אורז סוכר ודברים בסיסים שמוכרים המונופולים, ולא לאפשר מילימטר העלאה אלא אם כל המחירים בעולם קפצו".
מנכ"ל דיפלומט ישראל, ינון בן ענת, אמר כי הבעיות מורכבות יותר. הוא הוסיף כי הרווחיות של דיפלומט היא 3-4 אחוז וב-8 באוקטובר החליטה לעצור את עליית המחירים אבל אף אחד לא עשה עם זה שום דבר. "אני מזמין גם את הממשלה להיכנס תחת הנטל ולהקפיא את עליית מחירי החשמל והמים", אמר. מנכ"ל ובעלי טיב טעם, חגי שלום, אמר כי בטורקיה השכר הממוצע לעובד הוא 200 דולר ובישראל 2,000 דולר, לכן השאלה צריכה להיות מה כוח הקנייה ולא כמה המוצר עולה. "הרווח של בנק אחד בישראל הוא גדול יותר מכל הרווחים של כל הרשתות הקמעונאיות, אז למה לא מטפלים בהם?", שאל שלום. הוא הוסיף כי הרווחיות של הרשתות הקמעונאיות היא 2-3 אחוז, והייתה ירידה ברווחיות שלו ברבעון השלישי של 2023. "הפתרון הוא תחרות. ב-3 במרץ אני הולך להוריד את מחירי הירקות ב-20%, כי התחרות מכתיבה לי", אמר.
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי יבקש לבחון מה יהיה סל המוצרים הבסיסי שמחיריו יבדקו. הוא הוסיף כי יש מה לעשות בטיפול ביוקר המחייה ובכוונתו לבחון כיצד לקדם את הצעת החוק להקפאת מחירים בזמן חירום.