מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מר מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שני) דו"ח נרחב, העוסק בין היתר במוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים.
רעידת אדמה חזקה בישראל היא עניין של זמן. לכן יש חשיבות רבה להיערכות אליה. ביקורת המעקב העלתה כי חמש השנים שחלפו מאז הדוח הקודם לא נוצלו לקידום פעולות שיביאו לשיפור של ממש בהיערכות לרעידת אדמה, וכי המדינה עדיין אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה.
המבקר מצא כי 18 שנה מאז שאושרה תוכנית תמ"א 38, היא עדיין לא השיגה את מטרתה העיקרית - לקדם משמעותית את חיזוקם של מבני מגורים מפני רעידות אדמה. תוכנית תמ"א 38 אושרה רק ב-6% ממבני המגורים המחייבים חיזוק בישראל, נכון לסוף שנת 2021 (4,755 מתוך 80,000). בפועל חוזקו רק 2,852 מבנים - 3.5% מהמבנים המחייבים חיזוק.
60% מבתי החולים אינם עמידים מפני רעידות אדמה או שלא ידועה רמת עמידותם לרעידות אדמה (28 מתוך 38) נכון ל-2022. מספר מוסדות חינוך שבהם עבודות החיזוק הסתיימו או היו מצויות בשלבי ביצוע הוא 87 - כ-5% מ-1,600 מוסדות החינוך. מתוך 186 מיליון ש"ח שתוקצבו למיגון מבנים ולחיזוקם נגד רעידות אדמה, נוצלו 7 מיליון ש"ח בלבד (4%).
ביוני 2023 מסר פיקוד העורף למשרד מבקר המדינה כי לפי התוכנית הרב-שנתית למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידת אדמה (החלטה ב/302), מיגון האוכלוסייה כנגד טילים בטווח של עד תשעה ק"מ מגבול לבנון הוא ראשון בסדר העדיפויות. למרות זאת, הוחלט כי במהלך הוספת ממ"דים למבנים שאינם עמידים לרעידת אדמה יבוצע גם חיזוק כנגד רעידות אדמה לאותם המבנים.
בביקורת המעקב עלה כי נכון ל-2022, משרד האוצר בשיתוף רח"ל ופקע"ר איתרו מקור תקציבי רק ל-890 מיליון ש"ח (18% מתוך חמישה מיליארד ש"ח) ליישום החלטה ב/302. עוד עלה כי נכון ל-2022 מומשו 186 מיליון ש"ח למיגון בתים פרטיים באזור הצפון ורק שבעה מיליון ש"ח מהם שימשו לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה.
המבקר מצא כי בוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה יש 3 עובדים קבועים בלבד. וכי לוועדה אין סמכויות חוקיות לחייב את משרדי הממשלה ואת יתר הגופים הרלוונטיים לפעול בהתאם להנחיותיה ולהחלטות הממשלה בנושא היערכות לרעידות אדמה. לפי ניתוח של הוועדה, נזקי הפגיעה וההרס בתרחיש הייחוס רעידת אדמה והתקציב המוערך להתאוששות ושיקום מרעידת אדמה (כ-150 מיליארד ש"ח) גדולים יותר מאלו המיוחסים לאיום מלחמה (כ-28 מיליארד ש"ח). אף על פי כן, כוח האדם (שלושה עובדים קבועים) והתקציב השנתי לטיפול ברעידת אדמה (6 מיליון ש"ח בשנת 2022 שנוצלו במלואם) נמוכים במידה רבה מאלו המוקצים ליתר האיומים שנסקרו.
הביקורת אף העלתה כי שיעור ההיקף של הכיסוי הביטוחי הפרטי והציבורי לנזקים כלכליים בעקבות אסונות טבע בישראל הוא 44% - שיעור זה נמוך יחסית למדינות מתקדמות עם היקף כיסוי ביטוחי דומה (77% בניו זילנד, 75% בבריטניה, 73% בבלגיה, 71% שוויץ, 67% בצרפת).
המבקר אנגלמן קורא לראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון וכלל השרים החברים בוועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום, בשיתוף המל"ל וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, לפעול להאצת כלל הפעילות להגברת מוכנותה של מדינת ישראל להתמודדות עם רעידת אדמה, באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי רב-שנתי למימוש היעדים שהוגדרו בהם - ויפה שעה אחת קודם.