'אין די שקיפות סביב התנהלות סל התרופות'

על פי הדו"ח, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא כי במרבית השנים שיעור התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות לצורכי עדכון טכנולוגי מכלל עלות הסל היה קטן מכפי שהמליצו הוועדות שעסקו בכך: ב- 19 (כ-80%) מ-24 השנים שבתקופה 1998 ועד 2021, שיעור התוספת, היה קטן מ-1.5%, הרף התחתון עליו המליצו הוועדות שעסקו בכך; בחמש (כ-20%) מ-24 השנים הללו הוא אף היה קטן מ-0.8%, השיעור שוועדת גרמן הגדירה כשיעור ההכרחי לשמירה על איכות שירותי הרפואה הניתנים במסגרת הסל.

עוד נמצא בדו"ח, כי מודל השקיפות בהרחבת סל שירותי הבריאות לוקה בחסר: פורום טכנולוגיות דחה בשנים 2018 - 2021, 46% מהבקשות להכללת טכנולוגיות שאינן תרופות ו-9% מהבקשות להכללת תרופות, אולם הפרטים בנוגע לדחיות אינם מובאים לידיעת ועדת הסל. ועדת המשנה - כל חבריה הם נציגי ממשלה ונציגי קופות החולים ולא משתתף בה נציג ציבור. גם עיתונאים אינם מורשים לנכוח בדיוניה אף שהם נוכחים בדיוני ועדת הסל. בנוסף, הפרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים לציבור.

המבקר מציין עוד, כי הפרוטוקולים של דיוני ועדת הסל מתפרסמים בעיכוב, שמשכו בשנים 2018-2020 היה 109 עד 160 ימי עבודה, דבר הגורם לפגיעה בשקיפות ועלול להקשות על מגישי ההצעות שנדחו להגיש בקשות חוזרות מעודכנות.

שלא בהתאם לנהלים הרלוונטיים בנוגע לעדכון סל הבריאות, ועדת הסל מקבלת את החלטותיה על בסיס הערכה מקצועית שאינה כוללת הערכה כלכלית, וזאת להבדיל מהמקובל במדינות מתקדמות בעולם. בשנים 2018 - 2020 הוגשה לוועדת הסל הערכה כלכלית אחת.

בנוסף, בשנים 2016-2021 שיעור התרופות ללא עלות שנכללו בסל עמד על כשליש מהעדכון הטכנולוגי השנתי. עלה שהתהליך להוספת תרופות אלו דומה לתהליך להוספת כל תרופה או טכנולוגיה אחרת לסל ואולם אף שאין מדובר בתוספת עלויות, התהליך נערך רק אחת לשנה ורק אז ניתן לאשר את הוספתן לסל.

עוד עלה בביקורת, כי משרד הבריאות מסתמך על נתונים שמוסרות לו הקופות לצורך תמחור התרופות והטכנולוגיות, אך לאחר שהתרופות והטכנולוגיות נוספו לסל, הוא אינו בוחן את היקף השימוש בהן. הדבר עלול לגרום לתמחור תרופה או טכנולוגיה ביתר, ומכאן גם לתקצוב על חשבון תרופות וטכנולוגיות אחרות שלא נוספו לסל בשל כך.

עוד עולה מנתוני הדו"ח, כי על אף שעלות התוספת ששימשה למימון עשר התרופות והטכנולוגיות שסך ההוצאה עבורן הוא הגבוה ביותר בשנים 2016-2021 גבוהה יחסית לעלות הכוללת (הן מהוות 62% מעלות התוספת כולה המסתכמת בכ-1.7 מיליארד ש"ח מתוך כ-2.7 מיליארד ש"ח), ואף ששיעור התוספת עבור תרופות אונקולוגיות היה 37% מהתוספת לשנים אלו, משרד הבריאות לא ביצע בקרה פרטנית על השימושים בהן ועל התועלות שבהן, כדי להפיק לקחים לגבי החלטות עתידיות.

המבקר אנגלמן ציין, כי הרחבת סל שירותי הבריאות מאפשרת להוסיף לסל במימון ציבורי תרופות וטכנולוגיות מתקדמות. נוכח ממצאי דו"ח זה ונוכח העובדה שוועדת הסל פועלת זה יותר מעשרים שנה בלי שהושלמו דוחות בקרה על פעילותה, יש משנה חשיבות לכך שמועצת הבריאות ומשרדי הבריאות והאוצר יבחנו את כלל פעילותה של הוועדה, וזאת לשם שיפור תפקודה של הוועדה וכדי שהמטופלים יוכלו להפיק את המרב משירותי הבריאות הנכללים בסל.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה. המשרד קיבל את הדוח וילמד אותו.

עובדות ועובדי המשרד ומנהליו הבכירים, שתפו פעולה באופן מלא ובפתיחות מירבית אך לצערנו חלק מהדברים שהועלו על ידי המשרד לא זכו להבנה והערותינו המקצועיות לא התקבלו.

לצערנו דוח המבקר אינו משקף את העבודה הרבה והתהליך שמבוצע לאורך שנים רבות, ומקובל על הגורמים במערכת הבריאות ומחוצה לה, ומוערך מאד בארץ ובחו"ל.

התהליך זכה להכרה בכתבי עת מדעיים מובילים וע"י גורמים אובייקטיבים בינלאומיים כגון ה-OECD.

לאורך כל השנים מועצת הבריאות והנהלות משרדי הבריאות והאוצר שיבחו את עבודת הועדה ואת תוצאותיה ולראיה סל שירותי הבריאות של מדינת ישראל הינו מהרחבים והמתקדמים בעולם, תוך שהציבור בישראל זוכה לקבל תרופות וטכנולוגיות חדשניות ביותר עבור מגוון רחב של מחלות".