חברת רמי לוי מואשמת: בלשה אחרי אנשים

כתב האישום מתאר, כי למרות שהפקת נתוני תקשורת שלא למטרות המאגר, מחייב הוצאת צו שיפוטי, בין השנים 2011-2016 בוצעו מאות בדיקות במערכת, בניגוד למטרת מאגר המידע. "הנאשמים ניצלו לרעה את המערכת, על מנת להתחקות, לבלוש ולחקור אודות אנשים, עובדי החברה ושאינם עובדי החברה, בלא ידיעתם או הסכמתם ותוך פגיעה קשה בפרטיותם - והכל לצרכים שונים, אישיים ועסקיים, בהזדמנויות רבות ושונות, ובאופן שהפך לדפוס פעולה חוזר, לבירור עניינים שונים שאותם ביקשה הנהלת החברה או ביקשו הם לברר באמצעות מאגר הנתונים שהופקד בידם".

כך לדוגמה, נטען בכתב האישום, על רקע פריצה לביתו של אטיאס בשנת 2013, ועל מנת לאתר חשודים בביצועה, ערך ג'וליאן, לבקשתו של אטיאס, בדיקות במערכת על מספרי הטלפון של אנשים שונים. במקרה אחר ביצע ג'וליאן בדיקה במערכת על מספרו של אדם בשל תביעה קטנה שהגיש כנגד חברת רמי לוי.

במקרה נוסף, ביצע ג'וליאן בדיקות במערכת על מספרם של עיתונאים, וזאת על רקע כתבה שלילית שפרסמו על החברה. בדיקות נוספות נעשו לעובדת חברת בת של 'רמי לוי', על רקע חשד להקמת ועד עובדים.

"הבדיקות המופיעות בכתב החשדות", מאשימה הפרקליטות, "נערכו שלא למטרה לשמה הוקם המאגר ושבגינה נמסר המידע ומבלי שהתקבלה הסכמתם של הנבדקים, תוך הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם ובאופן המהווה בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, ובניגוד להוראות הדין בדבר שימוש במאגר מידע".

מהרשות להגנת הפרטיות נמסר באשר לפרשה זו, שחקירתה נוהלה על ידיה ועל ידי ימ"ר ירושלים במשטרת ישראל: "מאגרי המידע הנמצאים בידי חברות התקשורת הינם רגישים במיוחד בשל העובדה שהם מאפשרים להתחקות אחר כל קשריו של אדם ואף אחר מיקומו הגיאוגרפי. משכך, שימוש במידע אישי המצוי בידי חברות התקשורת למטרות עסקיות או פרטיות הינו פסול ומהווה הפרה בוטה של הוראות דיני הגנת הפרטיות".