לאחר פגרה ארוכה נפתח היום (שני) מושב החורף של הכנסת. בישיבת מליאה שתיערך אחר הצהריים יישאו דברים נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין וראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג.
המושב נפתח בישיבת סיעת הבית היהודי ובמתקפה של יו"ר המפלגה נפתלי בנט, שאמר: "יש שופטים בירושלים ששכחו שיש גם ממשלה בירושלים". בנט הוסיף ואמר כי היעד המרכזי של מפלגתו במושב הקרוב הוא "להעביר את התוכנית החוקתית ובמרכזה את פסקת ההתגברות, שתשיב את כוח המשילות לממשלה. הממשלה תמשול, הכנסת תחוקק - והשופטים ישפטו".
שר החינוך ושרת המשפטים איילת שקד הכריזו במהלך הפגרה כי בכוונתם לפעול להשלמת החוקה בישראל, לחוקק תיקון שלא יאפשר לבג"ץ להתערב בחקיקה של הכנסת ולהגביל למעשה את הביקורת השיפוטית. בנט ושקד הבהירו כי מטרתם להשיב את האיזון בין שלוש הרשויות בישראל, ולשם כך גובשה תוכנית לחוקק מחדש את "חוק יסוד: החקיקה", שישלים לטענתם את הפרק המשטרי החסר בחוקה הישראלית ויצטרף לחוקי היסוד: הכנסת, הממשלה והשפיטה.
"בג"ץ לא אמור להתערב ולהגיד לנו אם חוק מסוים נראה לו או לא - זו סמכות הכנסת", הבהיר בנט בנאום הפתיחה שלו. "בג"ץ לא יכול לבטל את רצון העם רק כי לא נראה לו חוק כזה או אחר. הגיע הזמן לקבוע מתי מותר לבג"ץ לפסול חוק מול הכנסת ומתי זה באישור הממשלה - זה יחזק את מדינת ישראל ואנחנו נפעל לחוקק את זה".
מושב החורף צפוי להיות סוער בשל כמה הצעות חוק נפיצות שעלו אחת מהן היא זו של ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), שלפיה החל מהקדנציה הבאה לא יהיה ניתן לחקור ראש ממשלה מכהן. הצעת החוק מתבססת על "החוק הצרפתי" והיא תאפשר חקירות ראש ממשלה בעבירות פשיעה חמורות בלבד. ההצעה אינה מתייחסת לראש ממשלה חדש כי אם לקדנציה חדשה, ומשמעותה היא שאם ההצעה תעבור ונתניהו יפזר את הכנסת וייבחר מחדש, לא יהיה ניתן לפתוח נגדו בחקירות חדשות - אולם אלה הקיימות ימשיכו להתנהל.
בקואליציה התעוררה מתיחות סביב החוק, שהותקף גם על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, שהבהיר כי "מדובר בגישה מוטעית לחלוטין. מתן אפשרות לנשיא מכהן או לכל מנהיג אחר להמשיך בכהונתו תוך התעלמות מחשדות פליליים ממשיים שעלו נגדו הוא-הוא שיפגע במדינה, בכבודה ובמעמדה והוא גם שיפגע בכבודו ובמעמדו של איש הציבור".
גם היועמ"ש אביחי מנדלבליט מתנגד לחוק ובחוות דעת שהופצה אתמול לבכירים במשרד המשפטים, נכתב: "התוצאה שאליה מובילה הצעת החוק קשה ביותר ואין לקבלה. הסדר כזה שאין בו גמישות ואיזון פוגע קשות באינטרס של שלטון החוק, אמון הציבור והשוויון בפני החוק, ועל כן מדובר בהסדר קשה שאין לאמצו".
בנוסף לזה כוללת התוכנית גם את קידום חוק יסוד הלאום, המצוי בשלבי חקיקה ראשונים. בחודש מאי אישרה ועדת השרים לחקיקה נוסח חוק של ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), אולם לאחר אישורו הודיעו השרה שקד והשר המקשר בין הכנסת לממשלה, יריב לוין, על הקמת ועדה בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) שתגיש לכנסת נוסח מוסכם. לפי הנוסח שאושר, מדינת ישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי", "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" והשפה הערבית בישראל תהיה "בעלת מעמד מיוחד" - ולא שפה רשמית.
חוק נפיץ נוסף עליו דיווחנו כבר אתמול שעבר בוועדת שרים לענייני חקיקה, ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) משתפת פעולה עם יו"ר הקואליציה, דוד ביטן (הליכוד), ומקדמת את הצעת החוק לביטול ההתנתקות בצפון השומרון, שאותה יזם ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן. היוזמים מבקשים להתיר כניסת אזרחים ישראלים לשטח המפונה של היישובים גנים, כדים, חומש ושא-נור, שפונו ב-2005, ולאפשר את השבת המתיישבים ההדרגתית לאזור.