מחוץ לבית משפחת גולדין שבנם קצין צה"ל סגן הדר הי"ד, לוחם ומפקד בחטיבת "גבעתי", נהרג בקרב ביום שישי, הגיעו אמש (מוצאי שבת) מאות מכרים וחברים, בני משפחה ושכנים, לעודד ולהתעודד. את בכיות השבר עם היוודע הגרוע מכל, ניתן היה לשמוע היטב.
בין הזועקים היו קרוביו שרובם היו בבית המשפחה. עם אחד מהם שוחחנו פעמיים, בפעם הראשונה פגשנו אותו מלא תקווה, הוא היה בטוח כי הדר הי"ד עודנו חי ובמהרה צפוי לשוב לחיק משפחתו "אין סיכוי שהוא לא חי, אנחנו מבינים שהוא חי", אמר שוב ושוב. "אנחנו לא רוצים להיות שאננים ולכן אנחנו פועלים" הוסיף ואמר.
רגע אחרי הבשורה שבנו אליו כדי להבין כיצד מתמודדים במצבים כאלה, "תשמע, זה קשה מאוד. אני לא מאחל לאף אחד לעבור ימי איוב כאלה שבהם אתה חי בין ייאוש לתקווה ובסוף מקבל את הבשורה הכי קשה שקיבלת אי פעם. אנחנו מדברים עכשיו כמה זמן אחרי ההודעה שקיבלנו מהרבצ"ר, ואני לא מאמין שאני אמור לדבר על הדר בלשון עבר".
אחרי כמה רגעים בהם התקשה קרוב המשפחה לדבר, הוא ספד להדר ואמר: "הוא היה כמו כל המשפחה שלו, איש אמיץ. לוחם שכל חייו הבוגרים היו סביב צה"ל. השאלה של להתגייס לקצונה בכלל לא הייתה אף לא לרגע עם סימן שאלה, התשובה הייתה נחרצת. הוא רצה להמשיך את מה שעשה שמחה (אביו של החייל - צ"ג), קצין בצה"ל".
"אני הייתי בטוח שבסופו של דבר צה"ל לא יפקיר אותו בשטח האש, הרי לא ייתכן שצה"ל ישלח חייל ללחימה ולא יחזור איתו הביתה. בתוך כל הצער הקשה הזה, ברור שהתרת הספקות הקלה עלינו. אני לא רוצה לתאר לעצמי את מה שחשבתי בשבת כאשר העברתי תסריטים שחורים בראש של מה יקרה - האם הדר יהיה שליט 2?". הוסיף קרוב המשפחה.
הלווייתו של הדר ז"ל נערכה הערב בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר סבא.