צה"ל מחלק מחדש את אזורי ההתרעה ומגדיל את מספרם משמעותית ל-200 אזורים.
כחלק מתהליכי התייעלות, הגדיל צה"ל את מפת אזורי ההתרעה, כדי לאפשר טיפול ממוקד יותר ברקטות.
כפי שחשף בשבוע שעבר ראש אמ"ן אלוף אביב כוכבי, המפה החדשה תכלול 200 אזורים ממוקדים, בעזרתם יוכל צה"ל להאריך את זמן ההרתעה וכך יוכלו האזרחים לתפוס מחסה ולהתגונן.
כדי לבנות את המפה, שודרגו מערכות הגילוי של חיל האוויר וכעת הן מספקות התרעה ממוקדת ומהירה, מכמה זירות, לתגובה יעילה יותר. בנוסף, ההתרעה הסלקטיבית תביא לכך שאזרחים המתגוררים בירושלים לא יצטרכו לרוץ לאזור מוגן, כאשר הרקטה נורתה לכיוון דרום הר חברון. אפילו הבירה עצמה מחולקת לארבעה אזורי התרעה שונים.
לשם השוואה, במלחמת המפרץ חולקה הארץ לשישה אזורים בלבד. אולם מאז מלחמת לבנון השנייה, הגדיל צה"ל את החלוקה ל-25 אזורים. במבצע "עמוד ענן" עלה המספר ל-127 ובשנה שעברה, טיפס ל-146 אזורי התרעה.
בפיקוד העורף מסבירים את המהלך ואומרים כי "הוספת האזורים החדשים תאפשר לצמצם את מספר הכניסות למקלטים או לממ"דים, תאפשר לחזק את החוסן הלאומי של האזרחים ולאפשר להם לשמור על שגרת חייהם, תקטין את מספר הנפגעים ותיתן חופש פעולה גדול יותר למקבלי ההחלטות".
במקביל, גם בסיסי צה"ל קיבלו אזורי התרעה ייעודיים משלהם, לאחר שבמבצע "עמוד ענן", נורו רקטות לעבר בסיסים בעוטף עזה והחיילים לא תפסו מחסה, כי במקום לא הייתה התרעה. כתוצאה מכך, נהרגו ונפצעו כמה חיילים.
לדברי ראש ענף התרעה בפיקוד העורף, סגן אלוף לוי יטח, נוצרה גם בעיה הפוכה, בה חוסר מיקוד התרעתי הביא להפרעה ניכרת בסדר היום של הבסיסים. "כדי לאפשר רציפות תפקודית וגמישות בהפעלת הכוחות בבסיסים אלו, יצרנו אזורי התרעה ייעודיים לבסיסים בעלי חשיבות קריטית" הסביר יטח.
במקרה הצורך, האזרחים יחשפו להתרעה במגוון דרכים: צופרים, רדיו, שידורי טלוויזיה ואתרי אינטרנט. למרות שבינתיים היא מיועדת להתריע מפני ירי טילים ורקטות, התוכנית הרב-שנתית של פיקוד העורף שואפת לפתח התרעה לאיומים נוספים, כמו רעידת אדמה, צונאמי ודליפת חומרים מסוכנים.