תכנית 'הורייזן 2020' היא מתווה עתיר תקציב של האיחוד האירופי לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי. התכנית מעניקה מימון למכוני מחקר וארגונים ציבוריים ופרטיים לקידום פעילות מחקרית, פיתוח של התעשייה והאקדמיה.
בעיניי מדינת ישראל קיים אינטרס חשוב להשתתפותה בתכנית כדי לפתוח בפני גופים ישראלים שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה.
חלוקת התקציבים למחקרים שיכללו בתכנית יפורסמו בחודש הבא ומדובר על כ-70 מיליארד אירו ל-7 שנים. לפי התכנית, ישראל תשקיע כמיליארד אירו, כשההחזר אותו היא תקבל עומד על כ-50%, כלומר כחצי מיליארד אירו. זהו רווח חשוב משמעותי למימון וקידום המחקר המדעי והאקדמי בישראל.
אולם ביולי האחרון, פרסם האיחוד הנחיות חדשות הכוללות החרמה מלאה של כל מוסדות מחקר המצויים מעבר לקו הירוק. בהנחיות מוצגת דרישה מצד האירופים שלא לכלול את המוסדות האקדמיים הנמצאים מחוץ לקווי 67' בתוך ההסכם. הנחיות אלה עלולות לצמצם באופן דרמטי את היקף התקציב לישראל ויכולתה להתמודד על מענקים נוספים.
ישראל תקפה בחריפות את ההנחיות החדשות ואף נפתח משא ומתן בנושא, אך בסוף השבוע האחרון חלה התרחקות בין הצדדים, לאחר שהצעת הפשרה של ישראל להפריד בינה ובין השטחים במסמך נלווה בו יובהר כי מדובר בהחרגה נקודתית לתכנית הורייזן 2000, נדחתה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס דיון חירום בהשתתפות חלק משרי הממשלה והורה שלא לעצור את המגעים ולחתור להבנות שיאפשרו לישראל לקחת חלק בתכנית היוקרתית.
שר הכלכלה נפתלי בנט ושר החינוך שי פירון אף הם הביעו דאגה מפגיעה בעולם המחקר, כתוצאה מניתוק מהתכנית האירופית. אולם שר החוץ אביגדור ליברמן המליץ דווקא שלא להיכנע לאירופים ולהודיע להם כי ישראל לא תשתתף בתכנית.
לבסוף הוחלט כי שרת המשפטים ציפי לבני תהיה זו שתנהל שיח עם שרת החוץ האירופית קתרין אשטון כדי למנוע פיצוץ ביחסים.