אין מנוחה: יד נותנת, השנייה לוקחת

רק ביום 11.11.13 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה תיקון לחוק הטבות לניצולי שואה, כפי שהגיש שר האוצר המסדיר את הסיוע לאוכלוסיית יוצאי המחנות והגטאות. התיקון כולל שני צעדי סיוע עיקריים, האחד הוא מתן מענק הטבות שנתי לכל הזכאים על פי החוק. עד היום ניתן המענק רק למקבלי הבטחת הכנסה מבין הזכאים. הצעד השני שאושר הוא הקלה על הניצולים באמצעות המרת שובר שירותים לסכום כספי (השווה לשובר) אותו יקבלו הניצולים ישירות לחשבונם. צעדים אלה מגדילים את הסיוע לניצולי השואה ומקלים עליהם לנצל את ההטבות הניתנות להם.

מאה מיליון שקלים בשנה לרווחת ניצולי השואה

תיקון החוק מתווסף לשורת מהלכים לשיפור מצבם ורווחתם של ניצולי השואה. עלותם הכוללת של צעדי הסיוע אלה נאמדת בכ-100 מיליון שקלים לשנה למשך חמש שנים. בין הצעדים החזר מס של 350 שקלים בשנה בעבור רכישת מוצרי חשמל, סיוע משפטי חינם למיצוי זכויות הניצולים, עיגול אחוזי הנכות של הניצולים כלפיי מעלה ועוד.

אלא שמתברר שמול ההטבות החדשות הללו עדיין נאלצים ניצולי השואה לעמוד מול קיצוץ בקצבאותיהם בביטוח הלאומי, קיצוץ המעוגן בחקיקה של הכנסת.

שרה סטופינקה היא ניצולת שואה ילידת 1925, המוכרת כזכאית לקצבת נכות לפי חוק נכי הרדיפות. והיא זכאית לקצבה לפי חוק זה. בנוסף קיבלה קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי ועקב מצבה הקשה נמצאה זכאית, גם לגמלת סיעוד . אלא שבעוד שלפי רמת תפקודה הייתה זכאית לגמלת סיעוד ברמה של 150% הרי שנוכח התשלומים האחרים שמקבלת הופחתה גמלת הסיעוד שלה. בנוסף וכפועל יוצא מההפחתה בגמלת הסיעוד לא זכאית גב' סטופינקה לקבל מהקרן לרווחה לניצול השואה בישראל שעות סיעוד. שכן הזכאות לשעות סיעוד מקרן זו ניתנת, למי שגמלת הסיעוד שלו היא לפחות בשיעור של 150%.

כלומר, קצבאות שונות של ניצולי שואה המשולמות להם בגין היותם ניצולים נחשבות בעניני המדינה ל"הכנסה"! המונעת מהם זכאות, כמו לקצבת סיעוד במקרה של הגב' סטופינקה.

חקיקה למען ניצולי השואה

הזעקה הציבורית שקמה בעניין זה הביאה למספר מעשי חקיקה. אחד מהם הוא חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), בו הוקמה חברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה אשר הוסמכה, בין היתר, לתת סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך, לרבות סיוע בתחומי הרפואה, הסיעוד, הרווחה, התמיכה הנפשית והכלכלית וכל זאת מבלי שיחשב סיוע זה כהכנסה לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי .

אלא שתיקוני החקיקה האמורים לא שינו את המצב המשפטי בהתייחס לאופן בו נבדקת ה"הכנסה" לצורך שיעור גמלת הסיעוד. הלחץ הציבורי הביא לתיקון חקיקה נוסף שקבע כי "לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם"

ואפילו תיקון זה לא השלים את המלאכה התיקון החריג מגדר התשלומים שלא ייחשבו ל"ההכנסה" של מבוטח, לצורך שיעור גמלת הסיעוד, רק חלק מהקצבאות שנמנו בהגדרת "קצבה בשל רדיפות הנאצים" בחוק ההטבות לניצולים ולא החריג את הקצבה לפי חוק נכי הרדיפות מגדרה של ה"הכנסה" לצורך קביעת שיעור גמלת הסיעוד.

עו"ד שרונה תגר העוסקת בתביעות ביטוח לאומי מבארת כי בפסק הדין החדש של ביה"ד הארצי לעבודה בעניינה של ניצולת השואה סטופינקה, נאלץ ביה"ד לאשר את החלטת המוסד לביטוח לאומי להפחית את קצבת הסיעוד שלה משום שנקבע שהקצבה לפי חוק נכי הרדיפות היא בגדר הכנסה לצורך גמלת הסיעוד. ביה"ד ציין כי המחוקק מצא לנכון, במספר הזדמנויות, להחריג מגדרה של "ההכנסה" לצורך שיעור גמלת הסיעוד, קצבאות והטבות שונות המשולמות לניצולי שואה. אך בין הקצבאות והטבות שהוחרגו כאמור, הוא לא מצא לנכון למנות את הקצבה לפי חוק נכי הרדיפות."

ביה"ד לעבודה במסר ברור: השלימו את החקיקה לטובת ניצולי השואה

ביה"ד הארצי לעבודה ציין במפורש בפסק דינו כי על פני הדברים לא ניתן שלא לחוש את המשכו של אותו חוסר הנחת ממצבם של ניצולי השואה – חוסר נחת שהביא את המחוקק לאותם תיקוני חקיקה עליהם עמדנו ושתכליתם הייתה להקל על ניצולי השואה ולו במעט, ולו באחרית ימיהם. אנו ערים לשיקולים, בין היתר, התקציביים שעמדו ביסוד ריסון אותם תיקוני חקיקה – תיקונים שדומה ולא השלימו את מלוא כברת הדרך. יש לקוות כי המלאכה לא תמה ובמהרה בימינו נדע אנו, כחברה, להשלים את חובתנו כלפי ניצולי השואה ..... ולהתחשב בצרכיהם טוב יותר במלאכת האיזונים בין שלל האילוצים התקציביים.

חברי הכנסת אברהם מיכאלי ויעקב מרגי הניחו השבוע על שולחן הכנסת הצעת חוק הרלוונטית לעניין זה ובה הם מציעים לתקן את חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד 1954 ואת חוק בחוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז– 1957 באופן שלא תופחת גמלת הזקנה מהגמלה המגיעה לנכה על פי חוקים אלה.

חברי הכנסת ציינו בהצעתם כי קיזוז זה פוגע באנשים, נכים, נפגעי הנאצים שחלקם הגיעו למצב כלכלי נחות שקשה להשלים עימו; לא ייתכן שאנשים מעטים אלו ששרדו את כל השנים הקשות וחלקם לחמו נגד הצורר הנאצי לא יזכו לגמלה ראויה. הצעות חוק דומות בעיקרן כבר הונחו על שולחן הכנסת השבע עשרה על ידי חברי הכנסת אורי אריאל ואברהם מיכאלי ועל שולחן הכנסת השמונה עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ועל ידי חברי הכנסת אברהם מיכאלי ואורי אריאל.