לראשונה: ליברמן על דוכן העדים

ליברמן עלה על דוכן העדים בבית משפט השלום בירושלים, כדי להפריך את טענות התביעה, על כך שבעת שכיהן כשר החוץ, הבין והיה מודע לכך שקבלת הפתק עם פרטי חיקור הדין המתבצעים נגדו מהשגריר לשעבר זאב בו ראיה היה מעשה פסול.

"כל האירוע הזה לקח בין שלוש לחמש דקות, כולל כניסה לחדר, כמה דברי נימוסין, הקשבה לטלוויזיה והאירוע עצמו", טען ליברמן על דוכן העדים, "בן אריה אמר שהוא רוצה לדבר איתי ביחידות, נכנסנו לחדר, הוא נתן לי מעטפה עם פתק בפנים ואמר, 'תסתכל בבקשה מה כתוב שם'. זה לא אירוע שיזמתי או הייתי מוכן אליו".

ליברמן הוסיף והעיד: "אתה לוקח משהו כתוב בכתב יד וקורא, ואתה לא מבין מה קרה פה. אני רואה 'מדינת ישראל חיקור דין ליברמן' - באותו רגע זה כרעם ביום בהיר, כל מה שאתה עושה אתה עושה אינסטינקטיבית, אתה לא מתחיל לחשב מהלכים".

במהלך העדות סיפר ליברמן: "לקחתי את הפתק, הורדתי לשירותים, אמרתי, 'הכול שטויות זה פשוט לא מעניין, תודה', ואחרי דקה יצאנו. לא יכולתי להתעמק במה שכתוב שם. ברגע שראיתי שכתוב 'חיקור דין מדינת ישראל ליברמן', זה כבר לא עניין, אינסטינקטיבית חשבתי שיש בזה פוטנציאל נזק".

"מבחינתי העניין חלף עם הרוח, הרגשתי מצוברח כי מישהו בא ועושה לך שירות דוב. אבל זה לא משהו שהיה צריך להטריד אותי, כל האירוע היה 3-4 דקות ברוטו", סיפר ליברמן והוסיף כי "מעולם לא שוחחנו לאחר מכן על העניין, לא דיברנו, לא במסרים טלפתיים, ולא בסמסים. זה שירות דוב קלאסי. אני מניח שכוונותיו היו טובות".

באשר לשאלה האם תפס את הענין כעבירה, השיב ליברמן כי "אני לא שופט ולא יכול לשפוט. תפסתי את זה כמעשה אידיוטי שיכול רק להזיק. בעדות שנתן בעניין היועץ המשפטי למשרד החוץ 40 שנה, הוא אמר שזה אולי פלילי. אז אני יכול לדעת?".

ליברמן הוסיף וטען כי למד מהעיתונות שתוכן הדברים בפתק היה מתוך בקשה רשמית של מדינת ישראל. לדבריו, לא ידע ולא הבין שמקור המידע של בן אריה הוא בקשה רשמית של המדינה. בעדותו, תקף ליברמן את החקירות וההדלפות של המשטרה שנמשכו זמן רב.

בכניסתו לבית המשפט, אמר ליברמן לעיתונאים ששאלו על הרגשתו כי "הכל גן עדן". כשביקשו כי יאמר מספר מילים לקראת עדותו, שיגר ליברמן עקיצה מרומזת לסגנו לשעבר דני איילון שאף העיד נגדו במהלך המשפט, ואמר: "מסיבות עיתונאים ביום של משפט זו התמחות של מישהו אחר".