שני מאורות ההלכה הגדולים שעליהם נשענים הפוסקים בכל הדורות הם – הרי"ף והרא"ש, שיחד עם הנשר הגדול הרמב"ם, הינם בבחינת 'החוט המשולש לא מהרה ינתק'. עליהם נשען כל בית ישראל בדרכי פסיקת ההלכה ובלעדי דבריהם הקדושים אי אפשר להגיע למעלת 'אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא'.
איור דמיוני של רבנו רבי יצחק בן יעקב אלפסי הרי"ף מגדולי פוסקי ההלכה הוגה בתורה. מתוך מהדורת רב אלפס, פרעסבורג, תקצ"ו-תקצ"ח. תחת הציור הובא כיתוב: "אמר החכם היודע דעת חושך אמרים. אשרי הגבר אשר מלא כפו קוצר אמרים. הוא רבינו הגדול אשר היה תכלית הגאונים וראש לראשונים. רבינו יצחק אלפסי זצ"ל".
עד הופעת הדפוס על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, רבים מרבותינו הגיהו ותקנו גרסאות חז"ל, גאונים וראשונים. מאז 'מהפכת הדפוס' התמעטו תיקוני הגרסאות, זולת אדוננו הגר"א ועוד מעטים שהרשו לעצמם לתקן גרסאות משובשות, ותחת זאת התפלפלו בפלפולים רבים על מנת לתקן סתירות ושיבושים בכתבי גדולי הדורות.
כאנקדוטה אציין שבימי בחרותי בישיבה שמעתי שיעור מאת הגאון רבי אברהם פרבר שליט"א, שציטט תיקון גרסה ברשב"א על הש"ס שנערך בידי חכמי מוסד הרב קוק. רבי אברהם בגאונותו הרבה החל לפלפל בדברי הרשב"א בגדר "הפוך בה והפוך בה דכולה בה", עד שהוכיח שאין צורך לתיקון גרסה של הרב המגיה במוסה"ק, ודברי הרשב"א 'נהירים כשבילי דרקיע', והפלא ופלא.
לא רק מוסד הרב קוק עמל לתקן שיבושי גרסאות בכתבי רבותינו. במשך שנים רבות חכמי ש"ס המאור בראשות הגאון רבי דניאל ביטון הגו בכתבי רבותינו הרי"ף והרא"ש, ורק במסכת שבת בפרוש הרי"ף מצאו 2,411 (!) שינויים בין נוסח כתבי-היד שהיה בידם, לבין זה שבדפוסים הנפוץ בעולם הישיבות (!)
את הנתונים הללו גילו חכמי מכון המאור לאחר שהשיגו תחת ידם, כתבי יד מקורים של רבותינו הראשונים ששנים רבות היו גנוזים בספריות ברחבי העולם.
לאור נתונים אלה, עלה הגאון רבי דניאל ביטון למעונם של גדולי ישראל, ואלה הורו לו להדפיס מחדש מהדורה חדשה של ש"ס הכולל את כל תיקוני גרסאות אלו מכבשונו של רבינו הרי"ף.
כך מכון המאור נטל על עצמו את המלאכה העצומה והקדושה, להדפיס מחדש חיבורים אלו של הרי"ף והרא"ש חפים מכל טעות ושיבוש, וכינס חבר תלמידי חכמים אשר ידם רב להם בעריכה תורנית איכותית ומדויקת בראשות הרב ד"ר עזרא שבט ראש המחלקה לכתבי יד בספריה הלאומית אשר כתב את עבודת הדוקטורט שלו בהדרכת הרב פרופסור שלמה זלמן הבלין על מפרשי הרי"ף, כולל ההדרת הפירוש להלכות נשים לתלמיד הרא"ש.
דוגמא לתיקון שיבושי גרסאות ע"י מכון המאור בסוגיית ברכת המבדיל
האם אפשרי להוציא שבת ע"י אמירת "המבדיל בין קודש לחול", או שחייבים לברך ברכה בשם במלכות?!
בגמרא (שבת ק"נ ע"ב) "אמר רבי אבא לרב אשי: במערבא אמרינן הכי - המבדיל בין קודש לחול, ועבדינן צורכין. אמר רב אשי, כי הוינא בי רב כהנא הוה אמר המבדיל בין קודש לחול ומסלתינן סילתי".
ממשמעות דברי חז"ל אלו משמע שדי לומר "המבדיל בין קודש לחול" בכדי להתיר מלאכה ולהוציא את השבת, ולא צריך להוסיף את הנוסח המלא של הברכה בשם ובמלכות.
אולם ברי"ף הנדפס1 מבואר שצריך לומר בשם ומלכות "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחול", וכן כתב הריטב"א בשם הרי"ף שצריך לומר את הברכה במלואה, והוסיף "דנראים דבריו".
אולם רבנו חננאל שהוא רבו של הרי"ף וכן הרמב"ם לא הזכירו שצריך לומר שם ומלכות, וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן רצ"ט ס"י).
מכאן קשה, כיצד הרי"ף תלמידו של רבנו חננאל יפסוק בניגוד לדעת רבו?!
אלא ברי"ף המדויק שיצא על ידי מכון המאור הביאו גירסה מדויקת של הרי"ף שמצאו בספרית אוקספורד, שם לא הוזכר שצריך לברך "המבדיל" בשם ובמלכות, בדיוק כמו מורו ורבו רבנו חננאל שדי באמירת "המבדיל" ללא שם ומלכות.
בדבר סתירה זו התחבטו מספר רבנים, וניסו לפלפל ולהסביר מדוע הרי"ף באופן יוצא דופן חלק על מורו ורבו רבנו חננאל. אלא כפי שהביאו חכמי מכון המאור, הרי"ף לא חלק על רבנו חנננאל, אלא הלך בדרכו, ואת חידוש זה מצאנו בגרסה נכונה ולא משובשת שנמצאה בגנזי אוניברסיטת אוקספורד.