פרק ג': אני בכניסה לשערי הכפר ע'ג'ר על גבול לבנון, חסום על ידי מחסום צה"לי, מביט בליבנה שלוי ממדרשת 'קשת יהונתן' מתדיין עם מפקד הגדוד על אופי הביקור של קבוצת המטיילים בכפר שחציו הצפוני נמצא בשטחה המדיני של מדינת לבנון, בסמיכות למחבלי החִיזְבְּאַללַּה.
האישור ניתן, וקבוצת הרכבים ואני ביניהם נכנסים לכפר ע'ג'ר. זכיתי ל'ד' אמות חדשות' במדינת לבנון.
כפי שקראתם בפרקים הקודמים, אני וחברי העפלנו ל'מסע שלג', ששיאם היה כניסה מאובטחת לכפר ע'ג'ר החצוי שנמצא למרגלות החרמון, כניסה מאובטחת שנערכה על ידי מדרשת 'קשת יהונתן' במסגרת שני ימי סיור ועיון לרגל 25 שנים לאסון המסוקים.
כך בשעת בוקר מוקדמת נכנסנו לכפר ע'ג'ר המקסים, ממולו ניבט נוף מדהים של צפון רמת הגולן המושלגת המרהיבה ביופייה מקומה של נחלת חצי המנשה, מקום מושבו של עוג מלך הבשן המפורסם בגודלו העצום כדאיתא בחז"ל.
ע'ג'ר הוא הכפר העלוי היחיד במדינת ישראל, שנמצא מעל נחל הוזאני שיש שקוראים לו שניר או חצבאני. ריבוי השמות מסביר במעט את מורכבות הכפר הפצפון ששנים רבות מעסיק מדינות רבות במזרח התיכון ובעולם כולו.
כפר ע'ג'ר מדהים ביופיו, והכל פרי ידיו של ראש המועצה האחרון שמונה בשנת 2002. ג'מאל חטיב תושב הכפר, מסביר לנו על הנוף, ועל מגדל חדש שנבנה בשטח לבנון בתחום הנראה לעין. כל מה שג'מאל חטיב יודע על המגדל, שהוא נבנה לאחרונה. מה האמת' מה בנו בתוכו, והאם מחבלי החִיזְבְּאַללַּה קשורים אליו? זאת אין לג'מאל חטיב כל מושג.
ג'מאל חטיב מספר על הקו הכחול (גבול בין שני מדינות) שהיה אמור לעבור ממש לידינו בשנת 2000 ולחתוך את הכפר לשנים - חציו בלבנון וחציו בישראל, ולזאת תושבי הכפר לא הסכימו.
בכפר ע'ג'ר מתגוררים כ-2,740 תושבים, כארבעים אחוז בעלי תואר ראשון, וכמעט 95 אחוז זכאים לתעודת בגרות.
בשנים שלפני מלחמת ששת הימים, סוריה ניסתה להטות את מי נחל הוזאני (הסמוך לע'ג'ר) שלא יזרמו לכינרת. הסורים באו ללבנונים שהוזאני זורם בחלקה בהצעה: "בואו תעזרו לנו ביבוש הכינרת של האויב הציוני". לבנון שאף פעם לא הייתה אויב של מדינת ישראל, לא הסכימה להצעה זו, וכנראה מפחד סוריה אמרה להם: "קחו את הכפר, ועשו בו כטוב בעיניכם".
במלחמת ששת הימים לבנון לא השתתפה במלחמה כנגד מדינת ישראל, וצה"ל הסתפק בכניעת הכפר ואסף את הנשקים שהיו בו.
ברם, ח'טיב ג'מאל טוען שע'ג'ר לא היה שייך מעולם ללבנון אלא לסוריה, ולאחר הכיבוש הישראלי הלבנונים חששו לספח אותם, מחשש שיסתבכו עם הסורים (שהגבול שלהם בעבר עבר ליד ע'ג'ר, אולם לאחר 'ששת הימים', עבר רחוק ליד מג'דל שמס).
במשך חודשיים וחצי תושבי ע'ג'ר נחשבו כלא שייכים לאף מדינה, ולא יכלו לצאת מהכפר לא לישראל, ולא ללבנון. לאחר שהכפר היה זקוק לאוכל, הם פנו למדינת ישראל בבקשה שיסודר הדבר פוליטית, והמדינה אכן הסכימה לבקשתם.
באופן רשמי הכפר סופח לישראל רק בשנת 1981, לקול צהלת תושבי הכפר, ובניגוד לדרוזים ברמת הגולן שחששו לקבל תעודת זהות ישראלית.
בין השנים 1978 לחודש מאי בשנת 2000, צה"ל שלט בלבנון, ובעיית הכפר ע'ג'ר נשכחה. לאחר יציאת צה"ל מלבנון, צה"ל נסוג מחצי הצפוני של הכפר שע"פ המפות הבינלאומיות לא שייך לה, ונציגי האו"ם רצו להניח את ה"אבן הכחולה" באמצע הכפר, ובמשך חצי שנה תושבי הכפר ערכו משמרות ואיימו על כוחות האו"ם לבל יכנסו ויקבעו את קו הגבול הבין לאומי.
מאז שנת 2000 ועד 2005 חיזבאללה יכל להיכנס לחציו הצפוני של הכפר. הדבר הופסק לאחר שמידע מודיעיני טען על מבצע גדול של חיזבאללה לחטוף חיילים שמוצבים בכפר ע'ג'ר. מפקד הגדוד דוד מרקוביץ' הורה באופן מיידי לנסוג מהמוצב, שהמשיך בפעילות למראית על ידי בובות חיילים.
בחסדי שמים ע"י גבורת הלוחמים ארגון החיזבאללה נסוג לאחר שפרץ עם טרקטורונים ואופנועים. זכור לטוב דוד ברקוביץ שקיבל צל"ש אלוף על שהרג ארבעה מחבלים, והבריח את שאר הטרוריסטים.
מאז צה"ל שולט בכל הכפר, ובשנים האחרונות ישנה נהירה של מטיילים ישראלים לכפר המקסים, שבנוי בפאר והדר, כולל עמודי רחוב מהודרים, ופסיפסים מרשימים.
ייחודי ביותר 'פארק השלום' עם מזרקה מהודרת שמומן על ידי מפעל הפיס במרכז הכפר.
כמו כל כפר מוסלמי, המקום מציע מסעדות פאר בנוסח לבנוני, אנו ב"ה לא היינו צריכים להם מלבד טעמי כשרות, שכן אנו לנו ואכלנו בבית הארחה קשת יהונתן המחודש בצפון רמת הגולן.
לא נעים להרוס את חגיגת הדו קיום, אולם לפני 6 שנים הוגשו כנגד מספר תושבי הכפר כתבי אישום על העברת אמצעי לחימה, סחר בסמים ובסיוע לארגון חיזבאללה (הובא באתר דבר).
• • •
אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com