במסגרת פרויקט של חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) להקמת קו צינור ראשי להולכת גז טבעי לרמת גבריאל, ביצעה רשות העתיקות חפירות הצלה ארכיאולוגיות לפני הנחת הקו. במהלך העבודות, אותן מימנה נתג"ז, נחשפה תגלית נדירה ומרתקת.
בחפירה נחשף חלק מאתר קבורה מתקופת הברונזה המאוחרת (המאה 13 לפסה"נ), למרגלות תל שדוד. לדברי מנהלי החפירה, ד”ר אדוין ואן דן ברינק, דן קירזנר וד"ר רון בארי מרשות העתיקות, "במהלך החפירה גילינו ממצא ייחודי ונדיר: ארון גלילי מחרס עם מכסה אנתרופואידי (ארון קבורה עם מכסה המעוצב בדמות אדם), אשר סביבו נמצאו מגוון כלי חרס, בעיקר כלי אגירה של מזון, כלי שולחן, כלי פולחן ועצמות של בעלי חיים. נראה כי אלה שימשו, בהתאם לנוהג, כמנחות לאלים, וכן נועדו "לספק מזון למתים לאחר מותם".
בחלקו הפנימי של ארון החרס נמצא שלד אדם מבוגר, ובצמוד אליו הוטמנו כלי חרס, פגיון מברונזה, קערה ופיסות רקועות מברונזה. "בשל העובדה שהכלים שנקברו יחד עם הנפטר הם מתוצרת מקומית", אומרים החוקרים, "אנו משערים כי הנקבר היה פקיד ממוצא כנעני, אשר עבד בשירות השלטון המצרי. אפשרות נוספת היא כי הארון היה שייך לאדם עשיר אשר חיקה את מנהגי הקבורה המצריים.
החוקרים מוסיפים, כי עד כה נחשפו בארץ מספר לא רב של ארונות אנתרופואידים. האחרונים התגלו בדיר אל-באלח לפני כחמישים שנה. לדברי הארכיאולוגים, "אדם מן היישוב לא יכול היה להרשות לעצמו הזמנת ארון קבורה שכזה. ללא ספק מדובר בנקבר שהשתייך לאליטה המקומית".
בסמוך לארון התגלו גם קברים חפורים של שני גברים ושתי נשים שיתכן והיו ממשפחתו.
גילוי ארון הקבורה בתל שדוד מעיד על שליטת המצרים על עמק יזרעאל בתקופת הברונזה המאוחרת (במאה ה-13 לפסה"נ). בתקופת שלטון הפרעונים בארץ, השפיעה התרבות המצרית בצורה בולטת על האליטה הכנענית. סימני השפעה מתגלים מדי פעם באזורים שונים, והפעם נתגלו בתל שדוד ובקבר המיוחד של האמיד הכנעני.
ממצא נדיר שנמצא בצמוד לשלד, הינו חרפושית חותם מצרית בעלת מעטפת מזהב, המחוברת לטבעת. החרפושית שימשה לחתימה על מסמכים וחפצים.בחותם מופיע שם הכתר של המלך סתי הראשון, ששלט במצרים העתיקה במאה ה-13 לפנה"ס. סתי הראשון היה אביו של רעמסס השני, המזוהה על ידי חלק מהחוקרים עם פרעה המוזכר בספר שמות בסיפור יציאת מצרים. כבר בשנה הראשונה לשלטונו (1294 לפנה"ס) פרץ כנגד סתי הראשון מרד בעמק בית שאן. סתי כבש חבל ארץ זה והשליט את שלטונות בכנען. שמו של סתי על החותם מסמל עוצמה והגנה, או את כוחו של האל 'רע' - הלא הוא אל השמש - אחד האלים המצריים החשובים. בחותם רואים היטב את האוראוס המכונף (נחש הקוברה) המגן על שם המלך, או על המלך עצמו.'
אזכור המלך סתי על גבי החרפושית שנמצא בארון הקבורה, סייע לחוקרים לתארך את זמן הקבר למאה ה-13 לפסה"נ - בדומה לקברים שנמצאו בדיר אל-בלח ובבית שאן, שהיו מרכזי מנהל מצריים.
בבית שאן התגלה בעבר בית קברות מתק' המלך סתי הראשון, שם היה אחד ממרכזי השלטון המצרי בא"י, ונתגלו ארונות חרס דומים. בסקרים ארכיאולוגים שנעשו בעמק יזרעאל נמצאו בעבר מספר עדויות לנוכחות מצרית, אבל גילוי האנתרופואיד המרשים בתל שדוד הפתיע את הארכיאולוגים.
תל שדוד משמר את השם המקראי 'שריד' ולעתים נקרא התל - תל שריד. התל הממוקם בחלקו הצפוני של עמק יזרעאל, סמוך לקיבוץ שריד. בתנ"ך מוזכרת העיר בהקשר לסיפור התנחלות השבטים. שריד נכללה בתחומו של שבט זבולון והייתה לעיר גבול, כפי שכתוב בספר יהושע: "וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחתָם וַיְהִי גְבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד" (יהושע י"ט,י'). לתל שדוד חשיבות אסטרטגית וכלכלית עקב מיקומו לצד דרכים חשובות מהתקופה המקראית.
חפירת האתר כולו הסתיימה . האתר כוסה והממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות בירושלים .
כעת בודקים ברשות העתיקות אפשרות של לקיחת דגימת ד.נ.א מהקבר, על מנת לבדוק אם הנפטר היה כנעני במקור, או אדם מצרי, שנקבר בארץ כנען.
