המצב הביטחוני חושף אותנו לסכנה ותושבים רבים בארץ נאלצים לבלות זמן רב במרחבים מוגנים ובמקלטים. כאשר מדובר בקשישים, היערכות נכונה מראש יכולה להיות מצילת חיים ותקל על השהייה במקום.
פיקוד העורף מפרסם הנחיות הממליצות כיצד הקשישים והמטפלים בהם (תלוי עד כמה הם עצמאיים) צריכים לנהוג בשעת חירום, בהתאם ליכולותיו ולמגבלותיו של הקשיש.
חשוב לזכור כי הקשישים מוגבלים במהירות התגובה והתנועה, הראייה והשמיעה חלשים יותר והם מתקשים להסתגל לשינויים מהירים המאפיינים מצבי חירום. לכן, קיימת חשיבות רבה לקשר רצוף עם המשפחה והסביבה הקרובה לצורכי תמיכה והדרכה, הן בזמן ההכנות והן בזמן האירועים עצמם.
הכנת המרחב המוגן:
• פנו חפצים שאתם עלולים להיתקל בהם בדרך למרחב המוגן, כמו: עציצים ואגרטלים העומדים על הרצפה, מנורות, שרפרפים ושטיחים.
• הקפידו שהדרך למרחב המוגן תהיה מוארת באופן סביר בכל שעות היום והלילה.
• השאירו חלון פתוח, כדי לשמוע את האזעקות גם במקומות בהם האזעקה חלשה.
• ודאו כי במרחב המוגן קיימים אמצעי תקשורת זמינים כמו רדיו ומכשיר טלפון. לבעלי טלפון נייד, דאגו כי המכשיר יהיה טעון וכי המטען יימצא בהישג יד בכל עת.
• הכינו רשימת טלפונים חיוניים, כמו קרובי משפחה ומוקדי מידע ברשות המקומית ותלו אותה במקום בולט.
• ודאו שהקשיש יודע מהן הפעולות שיש לעשות כדי להתגונן ברגע האמת, וסייעו לו במידת הצורך. לדוגמה, הנחו אותו כיצד לבחור מרחב מוגן בהתאם להנחיות פיקוד העורף. בעת בחירת החדר קחו בחשבון את הזמן הדרוש לו להגעה מהירה אליו.
• כדאי לתרגל מראש את הפעולות שעליו לבצע.
בעת השהייה במרחב המוגן
• הכינו מראש כיסא נוח לישיבה, שמיכה וכרית בחדר המוגן או המקלט.
• השאירו בקבוקי מים במקלט או בממ"ד.
• לאחר כל חצי שעה של ישיבה במקלט, יש לקום ולהסתובב במשך 3 דקות. ובזמן הישיבה השתדלו להניע את כפות הרגליים, הגו העליון והכתפיים, ולפשוט רגליים מדי פעם.
חשוב להסביר לקשיש את ההתרחשויות המסוקרות בתקשורת באופן רגוע, ולהימנע מיצירת פאניקה.
נקודה חשובה שצריך לזכור היא שנוכחותם של קשישים יכולה דווקא לתרום למצב: יש להם ניסיון רב, ולרוב החששות והפחדים אותם הוא חש מתונים יותר ולכן באפשרותו גם לסייע בהרגעת סביבתו וכן בהדרכה וסיוע לקרוביו.
קשישים הסובלים מבעיות רפואיות:
• יש לצייד את המרחב המוגן במלאי מספיק של תרופות ומרשמי תרופות רזרביים, זוג משקפיים ועוד זוג רזרבי בהישג יד, סוללות למכשירי עזר, מזון מתאים למקרה שמשך השהייה ארוך, אביזרי הליכה, שיניים תותבות וכדומה.
• הניחו בקרבת מקום מסמכים רפואיים החתומים על ידי הרופא המטפל, המציינים את מצבם הבריאותי, רשימת התרופות שאתם לוקחים והמינון הנדרש ורשימת בדיקות שגרתיות שעליכם לעבור. הקפידו על רישום תרופות שאסור לכם להשתמש בהן.
• מומלץ להכין כרטיס חירום אישי, אותו יש לשאת במצב חירום בצמוד לקשיש, הכולל: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, קופת חולים ושם הרופא המטפל, פרטי המטפל הצמוד (אם יש), רשימת תרופות ומינון נדרש, סוג הדם, צרכים מיוחדים, רגישויות, דגשים רפואיים, וכן טלפונים של בני משפחה וקרובים.