סרטן הריאה נחשב לגורם התמותה העיקרי מבין כל מחלות הסרטן בישראל והוא נגרם בעיקר כתוצאה מעישון. הבשורות הרעות: בשנים האחרונות חלה עליה בשיעור בני נוער ברחבי העולם שהחלו לעשן. הבשורות הטובות: בעשור האחרון פותחו טיפולים ששינו את היחס למחלה, ותוחלת ואיכות החיים של החולים השתפרה משמעותית.
בשנת 2020 מתו ברחבי העולם כ-2.2 מיליון בני אדם מסרטן ריאה, שהם מהווים כחמישית מכל מקרי המוות כתוצאה מסרטן באותה תקופה. מחלת סרטן הריאה נחשבת לאחת מהמחלות הממאירות הנפוצות בארץ ובעולם, ועל פי רשם הסרטן הלאומי מהווה את גורם התמותה הראשון מבין כל סוגי הסרטן. הסיבה העיקרית לתחלואה היא עישון, אך ישנם כמובן גם גורמים נוספים.
בישראל המצב דומה אך בכל זאת שונה. "בישראל מתגלים מדי שנה כ-2,500 מקרים של סרטן הריאה. זה אינו הסרטן השכיח ביותר אך הוא גורם התמותה הנפוץ ביותר בארץ", אומרת ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המחלקה האונקולוגית בבית החולים מאיר בכפר סבא ומספרת שבמדינות אחרות בסדר גודל דומה לזה של ישראל, יש פי ארבעה חולים. "השכיחות בארץ נמוכה יחסית לעולם אך זה עדיין גורם התמותה מס' 1 מבין כל הסרטנים", היא אומרת.
ישנן שתי סיבות עיקריות שסרטן ריאה נחשב לקטלני במיוחד: הסיבה הראשונה נובעת מכך שישנם רק מעט מקרים בהם מגלים את המחלה בשלב מוקדם. בריאות אין חיישני כאב ולמחלה כמעט ואין ביטוי פיזי בשלבים המוקדמים. למעשה, מרבית המקרים מתגלים בשלבים מתקדמים. הסיבה השנייה היא שעד לפני שנים ספורות הטיפול בסרטן ריאה היה מוגבל, אולם בזכות טיפולים חדשים ומתקדמים שנוספו בשנים האחרונות, תוחלת החיים ואיכות החיים השתפרה משמעותית.
עישון – הסיבה העיקרית לסרטן הריאה
הגורם העיקרי להופעת סרטן הריאה הוא עישון. "אין סרטן אנושי שיש לו גורם אפידמיולוגי כה ברור כמו עישון וסרטן ריאות", אומרת ד"ר גוטפריד ומספרת שיש לסרטן הריאה ביטוי גדול יותר באוכלוסיות מעשנות. במקביל, מסתמנת ירידה עולמית במחלה אצל גברים ועליה אצל נשים.
סרטן הריאות מתחלק ל-2 קבוצות עיקריות: 85-90% - סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (non small cells) וכ-10-15% - סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (small cells). "ההבדל ביניהם הוא משום שמהלך המחלה, הביולוגיה, הפרוגנוזה והטיפולים ביניהם שונים לחלוטין", מסבירה ד"ר גוטפריד: "ב'תאים שאינם קטנים' יש 4 שלבים למחלה: שלב 1+2 – שלבים מוקדמים של הגידול; שלב 3, בו המחלה מקומית מתקדמת – גוש עם פיזור בבלוטות באזור; ובשלב 4 יש כבר פיזור גרורתי לריאה השנייה ו/או לאיברים אחרים. כיוון שעדין אין גילוי מוקדם, רוב החולים בסרטן הריאה מתגלים בשלב 3 ו-4".
האם בישראל יהיה בקרוב בדיקה לאבחון מוקדם?
"גילוי מוקדם של מחלות נעשה בדרך כלל באמצעות בדיקות סקר – בדיקות שנעשות על אוכלוסייה בְּרִיאָה בעלות סיכון, ומטרתן, בעצם, לאבחן את הסרטן בשלב מוקדם ולהפחית את הסיכוי לתמותה", אומרת ד"ר גוטפריד, "כיום, בדיקת סיטי חזה במינון קרינה נמוך (עדיין לא סטנדרט עולמי), של מעשנים בגילאי 50-74, טובה יותר מצילום חזה, כבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הריאות", היא מוסיפה.
"הבעיה בסרטן הריאה, שהוא מתגלה בשלב מתקדם, והרוב המכריע של החולים מתגלים ככאלה במצב שלא ניתן לנתח אותם. במקרים אלו מוצע להם טיפול אונקולוגי", אומר פרופ' יוחאי אדיר - מומחה למחלות פנימיות וריאה, יו"ר איגוד רופאי הריאות בישראל ומנהל מכון ריאות במרכז הרפואי כרמל.
פרופ' אדיר מספר שבמחקר שפורסם לפני כעשור בארה"ב הוכח שבקרב חולים מקבוצת הסיכון – מעשנים מאסיביים מעל גיל 55 – שעשו להם צילום סי-טי חזה אחת לשנה, בקרינה נמוכה וללא חומרי ניגוד, במשך 7 שנים, נמצאה ירידה בשיעורי התמותה מסרטן הריאה ב-20%. התוצאה הייתה שהבדיקה נכנסה לביטוחי הבריאות בארה"ב. לפני כשלוש שנים התפרסם מחקר גדול נוסף (מחקר נלסון) שנערך באירופה וגם הוא הראה תוצאות דומות.
ומה קורה בארץ? "בישראל הומלץ על קיום הבדיקות אבל רק מיעוט מהאוכלוסייה שנמצאת בקבוצת הסיכון – כ-10% בערך – הגיעו לבצע אותה ולמעשה התגלה שהבדיקה דורשת גם בדיקות ייחודיות", מסביר פרופ' אדיר, "לפיכך, הייתה פניה לוועדת סל הבריאות, ומשרד הבריאות הקצה כ-20 מיליון שקל לטובת פיילוט שיתקיים בישראל ויעקוב האם התוצאות בארץ יהיו דומות לאלה שהתקבלו בעולם, האם הבדיקות יפחיתו את התמותה ועוד. בעוד שנים ספורות יוחלט האם להמשיך בבדיקות אלה כבדיקות קבועות, כשהמטרה היא לאבחן מראש, באופן אפקטיבי ובשלב מוקדם את החולים, באופן שיאפשר לשפר את סיכויי ההישרדות שלהם".
פרופ' אדיר מספר על האופן בו מאבחנים כיום את המחלה: "כשרופא המשפחה מגלה ממצא חשוד אצל מטופל, ב-סי-טי או בממצא אחר, הוא יכול להפנות מיידית את המטופל למכוני הריאות או ניתוחי החזה בבתי החולים, שם המטופל מבצע פט סי-טי וביופסיה וההחלטה על דרך הטיפול המתאימה נעשית במהירות", הוא אומר, "זה חוסך זמן טיפול יקר".
לאחר אבחון
כדי לקבל החלטה טיפולית האונקולוג צריך אבחנה – מושגת ע"י דגימה של הגידול ותשובה מהמעבדה הפתולוגית . בנוסף, על האונקולוג לדעת מה מידת התפשטות המחלה (באמצעות פט סיטי והדמיה מוחית או באמצעים אחרים). במחלה מפושטת וגרורתית עושים גם בירור גנטי-מולקולורי של הגידול עצמו ולומדים את הגנטיקה של הגידול. בעבר, במחלה מפושטת הטיפול היה טיפול כימי בלבד וכיום יש מגוון רחב של טיפולים.
התקווה: עשור של פריצות דרך
"בעשור האחרון, עם התפתחות ההבנה הציטוגנטית של הגידול, ניתן היה לייצר פלטפורמות טיפוליות שונות", מסבירה ד"ר גוטפריד, "פותחו שתי גישות בטיפול סרטן הריאות: הראשונה – הטיפולים הביולוגים. שינוי בגורם גדילה בגידול כגון מוטציה, משמשת כזרז ויוצרת שרשרת של תהליכים המחמירים את האגרסיביות של הגידול. את השינוי בגורמי הגדילה ניתן לבדוק באמצעות ביופסיה שנלקחת מרמת הגידול או בביופסיה נוזלית (בדיקת דם). היה ונמצאה מוטציה, נוכל לעכב את השפעתה על ידי טיפול ביולוגי ועם פרופיל תופעות לוואי קל יחסית", היא מסבירה. "לכמעט מחצית מהחולים יהיה פגם גנטי בגידול, שיתאים לטיפול מטרה (ביולוגי)", אומרת ד"ר גוטפריד. "בשנים האחרונות התוודענו למוטציות נוספות וטיפולים חדשים מתפתחים בהתאם. חשוב לדעת, שהבדיקה הגנטית ברקמה כלולה בסל התרופות ורוב התרופות הביולוגיות כלולות בסל".
השנייה – טיפולים אימונותרפיים: "כשמערכת החיסון אינה פועלת באופן תקין עקב בלם המונע ממנה להפעיל את תאי T– תאים שאמורים לזהות את הסרטן כגוף זר ולהילחם נגדו – אנחנו יכולים לתת טיפולים שמטרתם לשחרר את אותו הבלם", היא מסבירה. "לשם כך אנו בודקים סמן (מרקר) ברקמה שנקרא PD-L1. על פי הרמה של הסמן, נחליט האם לטפל בחולים (באלה שאין להם מוטציה) באימונתרפיה כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפול כימי".
בקרב חולים שאובחנו בשלב 3 של המחלה, הטיפול המקובל הוא שילוב של כימותרפיה וקרינה, ועבור חלקם גם ניתוח. עבור חולים שאינם נתיחים, מחקרים של השנים האחרונות הראו כי לאחר השלמת הטיפול בכימותרפיה וקרינה, תוספת של טיפול באמצעות אימונותרפיה – המסייעת להפעיל את מערכת החיסון לזהות את תאי הגידול כ'אויב' ולתקוף אותם – משפרת את הישרדות החולים. בשורות אלו הן ללא ספק מהפיכה של ממש בחשיבה האונקולוגית, כזו שמחייבת גם שיתוף פעולה הדוק יותר בין הצוותים הרפואיים המאבחנים והמטפלים במחלה
"הטיפול בסרטן הריאות עבר מהפכה של ממש בעשור האחרון בזכות פיתוח של תרופות ביולוגיות ואימונותרפיות. הטיפולים החדשים הביאו להארכה משמעותית בתוחלת החיים ובאיכות החיים של חלק מחולי סרטן הריאות בשלב המתקדמים", מציינת ד"ר גוטפריד, ומזכירה שיש לזכור שטיפולים אלה חדשים יחסית ויש עוד דברים ללמוד, לחקור ולפתח.
בזכות התפתחות הטיפולים החדשים ופריצות הדרך בטיפול בסרטן ריאה התגבשה בעולם לפני כארבע שנים קואליציית Lung Ambition (לָאַנְג אָמֵבִּישֶן) שמובלת על ידי חברת אסטרהזניקה. הקואליציה מורכבת משותפים מתחומים שונים במטרה להוביל סדרה של פעולות למען צמצום התחלואה והתמותה מסרטן הריאה. בין היתר פרויקטים למניעה ולגמילה מעישון, העלאת מודעות לאבחון מוקדם של סרטן ריאה ושיפור הטיפול ואיכות החיים של החולים. בישראל הקואליציה הוקמה בשנת 2019 ושותפים למיזם גם האיגוד האונקולוגי וחוג הריאה, האיגוד לרפואת ריאות, איגוד הפתולוגים, החברה הישראלית לכירורגיית חזה, החברה למניעה וגמילה מעישון, העמותה הישראלית לסרטן ריאה, חברת אסטרהזניקה וחברת "אונקוטסט-רניום".
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אסטרהזניקה IL-4820