ההגדרה המדעית כמותית היא למעלה מ-50 מ"ג זיעה בדקה, המצב מוגדר רפואית כהזעת יתר.
אולם, במציאות היומיומית שלנו, הבדיקה והאפיון אינם מתבצעים באופן מדעי וכמותי, אלא בעיקר מתבססים על תלונות המטופל שבעיניו ההזעה היא מוגזמת ומציקה.
למעשה הזעה מוגברת היא ענין סובייקטיבי, אדם המרגיש אי נוחות קשה שכרוכה במבוכה חברתית, ולרוב נאלץ לסגל לעצמו הרגלים קיצוניים כגון: מספר מקלחות ביום, החלפת חולצות תכופה, לבישת ביגוד שחור בלבד או שכבות המסתירות את כתמי הזיעה והימנעות מלחיצת יד כאשר המדובר בהזעת יתר בכפות ידיים.
חשוב להבחין בין הזעת יתר מפושטת - אשר יש לברר את הגורם להיווצרותה, לבין הזעת יתר מקומית, המופיעה בבתי השחי, בכפות הידיים או בכפות הרגליים.
למעשה, הזעת יתר היא לא רק בעיה אסתטית היוצרת מבוכה, היא עלולה לגרור סיכונים בריאותיים.
בעת הזעה, הגוף מפריש לא רק מים, אלא גם כ-60 מינרלים החיוניים לתפקוד הגוף. איזון מינרלים תקין נחוץ לבריאות השיניים, העצמות, הדם, השרירים, הרקמות ותאי העצב. המינרלים פועלים להעברת החמצן בדם, ומינרלים כגון אשלגן, סידן ומגנזיום דרושים לפעולת הלב. ובכלל, חסרון במינרל אחד מספיק להתפתחות מחלות ניווניות למשל.
קיימים שני סוגים של הזעת יתר:
הזעת יתר ממוקדת ראשונית - הזעת יתר המופיעה בד"כ באזור ממוקד או על פני איברים ספציפיים בגוף. האזורים הנפוצים הם; בתי שחי, כפות ידיים ורגליים או פנים.
הזעת יתר כללית - הזעה לאורך כל הגוף, ללא סיבה מוצדקת ונגרמת לרב מעודף משקל, מחלות עור שונות או בעיות הורמונליות.
הזעת יתר זו, נובעת מגורם המוגדר כאינו ידוע ("אידיופטית" בשפה מדעית), וברובה מושפעת ממצב רגשי, יצויין כי כשליש עד שני שליש מהסובלים ממנה, קיים אצלם רקע משפחתי הסובל מאותם תופעות.
מהם הטיפולים המקובלים להזעת יתר?
האפשרויות לטיפול בהזעת יתר מקומית, הינן מוגבלות יחסית, ובתוכם יש למנות את הנפוץ ביותר - שימוש בדיאודורנטים אנטי-פרספירנטים, המכילים מלחי אלומיניום אשר יעילים רק בחלק מן המקרים.
מעבר לזה ישנם תרופות אנטי-כולינרגיות, שכמובן גוררותת גם תופעות לוואי אשר לרוב אינן מצדיקות את השימוש בהן. כמו כן ישנם גם הליכים כירורגיים שונים דוגמת סימפטקטומיה - שמהותם הסרת הרקמה המזיעה בבתי השחי.
הטיפול המשמעותי והנפוץ כיום להזעת יתר הוא בעזרת הזרקת בוטולינום טוקסין.
כיום, כפי שהזכרנו לעיל לגיטימי ומקובל לטפל בהזעה יתר גם מטעמים אסתטיים בלבד, אפילו שהמטופל לא סובל מיתר התסמינים של הזעת יתר.
המהלך הוא כזה שבתחילה גורמים לאלחוש המקום על ידי קרם למשך 30-60 דקות, או אז מבצעים הזרקת חומר הבוטולינום טוקסין ("בוטוקס" או "דיספורט") לעור באזור הרלוונטי (בית שחי, כמות ידיים, כפות רגליים וכו).
חומר הבוטולינום טוקסין המוזרק הינו חומר בטוח ואפקטיבי לטיפול בהזעת יתר מקומית. החומר המוזרק גורם לחסימה של הסיגנל העצבי, המועבר לבלוטות הזיעה ובכך למעשה מונע את הפרשת נוזלי הזיעה.
אפקטיביות הטיפול תורגש מספר ימים ממועד ההזרקה, אך את התוצאה הסופית ניתן יהיה להעריך לאחר שבועיים, והיא צפויה להישמר לאורך 3 עד 7 חודשים. הטיפול אמנם כרוך באי נעימות קלה, אך הוא נמשך מספר דקות מועטות, ולמעשה אין כל הגבלות לאחריו, למעט אי שימוש בדאודורנט ביממה שאחרי וגם זאת רק מחמת שהאזור שעבר הזריקות עלול להיות רגיש לגירוי מקומי.
הקסם מגיע מהר מאוד - שבוע עד שבועיים לאחר הטיפול מרבית ההזעה תיעלם, וליתר דיוק באחוזים הנעים בין 70 ל-90 הפחתת זיעה.
לשימור התוצאות לטווח ארוך מומלץ לחזור על הטיפול 1-2 פעמים בשנה.
מכיוון שמרבית המטופלים בוחרים להגיע בתחילת הקיץ לטיפול - מומלץ להקדים וליצור קשר עם:
המרכז לרפואת עור אסתטית הירושלמי הותיק אפילוג'יק, מרכז אורנים, כנפי נשרים 68, ירושלים