פיגור שכלי מוכר היטב בתחום הרפואה, והוא מצב של עיכוב (לרוב קבוע) בהתפתחות השכלית של האדם. מדובר על תופעה נוירו-התפתחותית אשר מתאפיינת במחסור הכישורים הנדרשים לתפקוד תקין, וברמה אינטלקטואלית נמוכה הדורשת התייחסות.
למעשה, כאשר הילד מתבגר הוא לומד לבצע פעילויות יום יומיות, אם כי בצורה איטית ביחס לבני גילו.
פיגור שכלי ניתן לגלות כבר במהלך ההיריון על ידי בדיקות שונות כגון שקיפות עורפית, סקירות, מי שפיר, חלבון עוברי ועוד. כיום מדינת ישראל מממנת את הטיפולים הללו, אולם נשים רבות פונות למרפאות פרטיות על מנת לבצע בדיקה נוספת, המאפשרות להן להגדיל את הסיכוי לאתר פיגור שכלי ובעיות רפואיות נוספות אצל העובר, במיוחד אם מדובר על סיכונים גנטיים ותורשתיים.
מה קורה אם לאחר הלידה התינוק נולד עם נזק מוחי?
למרות אמינותן של הבדיקות המקיפות אותן מבצעים במהלך ההיריון, עדיין יש לא מעט מקרים של רשלנות רפואית שיכולים להיות מצד קופות החולים או מצד מרפאות פרטיות אליהן ניגשות נשים לבדיקה נוספת.
הרשלנות יכולה להיות מסיבות שונות כגון – טעות בניתוח התוצאות, רשלנות מצד צוות המעבדה, הקלדת נתונים שגויים, טעות באבחון ועוד מני רבים. קיימים סוגים שונים של פיגור שכלי בקרב תינוקות וילדים, כאשר את חלקם ניתן לזהות חודשים ספורים לאחר הלידה, או לחלופין כמה שנים אחרי, כאשר הילד מגיע לגן או לבית הספר.
הסימנים יכולים להיות מגוונים כדוגמת זחילה והליכה בגיל מאוחר, קשיי תקשורת, דיבור לקוי או איטי, נכות מוטורית, התפרצויות זעם, אי חשיבה לוגית ועוד מני רבים.
אנשים רבים סומכים על תוצאות המעבדה ואבחון הרופאים המטפלים, אולם לא תמיד הדבר יכול להיות תקין. כמו כן, ייתכן כי אם רופאים היו מגלים את הפיגור השכלי מבעוד מועד ניתן היה לטפל בבעיה ולא להניח לה להחמיר עם הזמן.
רשלנות רפואית בגין נזק מוחי לתינוק/לילד ניתן לתבוע מיד עם גילוי המחלה לאחר הלידה ואף במקרים מאוחרים יותר, כלומר גם אם גילו את הנזק באיחור. אולם יש לאתר את מקור הרשלנות ולהוכיח כי הצוות הרפואי גרם לכך ולא כל סיבה אחרת.
שלבי תביעה בגין רשלנות רפואית
תביעה בגין רשלנות רפואית עקב נזק מוחי הינה מורכבת ודורשת הגשת מסמכים רפואיים רבים לצד הוכחת הרשלנות מצד הצוות הרפואי שהביאה לידי התופעה, או אי גילוי מוקדם של הנזק שגרם לכך שהתינוק/הילד לא קיבל טיפול בזמן ומצבו החמיר בשל כך.
- ייעוץ - בשלב הראשון יש צורך להתייעץ עם עורך דין המכיר היטב את התחום ולאחר מכן לעבוד על פי תהליך תביעה מסודר הכולל את בחינת מקור הרשלנות, הגשת מסמכים קשורים, חוות דעת של רופאים שונים וכו'. המסמכים הללו נועדו לאפשר לעורך דין לראות את התמונה המלאה ולקבוע האם ישנה עילה לתביעה וסיכוי לפיצוי כספי.
- תיעוד רפואי והתייעצות עם רופאים מומחים – בשלב זה ממשיכים באיסוף המסמכים הרלוונטיים להגשת התביעה ואימות מול גרסת הלקוח. כמו כן, יש צורך לקבל חוות דעת של רופאים מומחים לקבלת חוות דעת שתתמוך בתביעה.
- הגשת כתב תביעה – בשלב זה מגישים תביעה מסודרת לבית המשפט עם המסמכים וחוות הדעת הרלוונטיות. על עורך הדין לנהל את התביעה בצורה מקצועית וללוות את הלקוח לאורך כל הדרך.
עד כמה נפוצה רשלנות בעולם הרפואה?
העידן הטכנולוגי המתקדם מכיל מכשור טכנולוגי מתקדם, אולם למרות כל זאת אנו רואים ולצערנו נמשיך לראות מקרים רבים של רשלנות רפואית בתחומי הרפואה. רשלנות רפואית נוגעת במגוון תחומים, כאשר הגדרתה היא - סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר נגרם נזק מידי או עתידי למטופל.
מהתנהגות זו ניתן לתבוע רשלנות, ומכאן נוצרת הזכות לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לתובע.