מחר בלילה, נתכנס אי"ה בבתי הכנסת, ונחל כמנהג אשכנז באמירת תפילת הסליחות.
התפילה, הפותחת את תפילת הסליחות, היא תפילת: "אשרי יושבי ביתך" - הנאמרת 3 פעמים ביום, עפ"י המובא בגמרא, ברכות ד': "אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא: כל האומר 'תהילה לדוד' בכל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא". מאי טעמא?
עפ״י הגמרא יש שני מאפיינים, המייחדים את המזמור "אשרי יושבי ביתך": ראשית, פסוקי המזמור מסודרים עפ״י סדר הא"ב; ושנית, המזמור מתאר את דאגת הקב"ה לכל יצוריו. בפשטות, אלו הן שתי סיבות שונות במהותן, והמייחד את "אשרי יושבי ביתך" הוא האיחוד של שתיהן.
יש שפירשו, שסידור הפסוקים לפי הא"ב מרמז, שאנו מאמצים את כל היכולת האנושית, כדי לנסות לשבח בצורה הולמת את הקב"ה. כחלק משבח זה, אנו מזכירים גם את העובדה, שהקב"ה דואג לכל חי. לדעתו של ה"משך חכמה", כל פסוק ב"אשרי" מתחיל באות עוקבת אחרי הפסוק הקודם, כדי לסמל את העקביות וההמשכיות הטבעית.
את היצירה "אשרי", או בשמה הידוע יותר: "עיני כל", הלחין בעבור החזן משה קוסביצקי, המלחין והמנצח דוד אייזנשטט, וזהו הלחן שכבר מועדף שנים רבות על חזנים ברחבי העולם.
משה קוסביצקי הקליט את היצירה בפעם הראשונה לפני המלחמה, ולאחריה בהקלטה חיה במסגרת חברת התקליטים Famous Records ,ובהקלטה אולפנית במסגרת חברת The Greater Recording.
את העיבוד הסימפוני ליצירה כתב אבא בעבור החזן יצחק מאיר הלפגוט, בשנת 2002, לרגל קונצרט "פתח לנו שער", שקיימנו בהיכל, בחודש יוני, באותה השנה. לאחר הקונצרט פנו אל אבא מהטלוויזיה הישראלית וביקשו, שירכיב בעבורם תכנית מיוחדת לקראת הימים הנוראים תשס"ג. לאולפני הטלוויזיה התכנסו בשנית חברי התזמורות הסימפוניות "יובל" ו"רעננה", ואיתם 4 חזנים ובראשם החזן הצעיר יצחק מאיר הלפגוט, לביצוע מבחר יצירות לימים הנוראים.
קוסביצקי סיפר לימים, כי כשהיה מגיע למילים: "ואת כל הרשעים ישמיד!" היה רואה לנגד עיניו את סיפורו הטראגי של מנצחו וחברו הקרוב דוד אייזנשטט:
כשהחל הכיבוש הנאצי בפולין, אייזנשטט חשב לנדוד לרוסיה. לבסוף שמע בקולה של אשתו והחליט להישאר בוורשה ומצא את עצמו עם משפחתו בגטו וורשה.
את תפילת הימים הנוראים האחרונה בחייו, קיים אייזנשטט בגטו לפני 80 שנה בדיוק, בשנת 1942, עם החזן גרשון סירוטה. לאחר מכן פונו אייזנשטט, אישתו ובתו, למחנה ההשמדה טרבלינקה. בתם היחידה, מרים (מריסה), שהייתה אחת הזמרות הידועות בוורשה וכונתה: "הזמיר של הגטו", לא רצתה להישאר לבדה, וניסתה להימלט מקרון הגירוש. היא רצה לכיוון הוריה, שהיו דחוסים עם מאות יהודים בקרון הבהמות. על סף הגיעה לקרון, היא נורתה למוות. ובדרך אכזרית זו, נגזר עליהם לראות במו עיניהם את רצח בתם היחידה מרים.
זמן קצר לאחר מכן נספו גם אייזנשטט ורעייתו.
אם התלבטתי בחדר העריכה, כיצד נכין אתכם חובבי החזנות לקראת תפילת הסליחות של מחר, בטוחני, שהביצוע הפנומנאלי של הלפגוט הוא ההכנה הראויה. ביצוע, שאף יזכיר לכולנו, כיצד החלה קריירה מופלאה, ולבטח לא ישאיר אף אחד מכם אדיש, בדיוק כפי שהרגשנו אנו בחדר העריכה.
"השתדלו והרבו תחינה ובקשה לפני מלך אל רם ונשא".
שבת שלום ובהצלחה לחזנים ולבעלי התפילה!