ביום שלישי, ח' בסיוון, ציינו 3 שנים לפטירתו של זאב (וועלוול) בן חיים זאב פסטרנק.
וועלוול פסטרנק – מוזיקולוג, מלחין, מעבד, מנצח והמוציא לאור המרכזי של המוזיקה היהודית בדור האחרון. התגורר בארה"ב והתמחה בעיקר בחקר המוזיקה החסידית.
בשנת 1971, ייסד את הוצאת Tara - שם שנגזר משמה של בתו עטרה, ובה הוציא מגוון פרסומים של מוזיקה יהודית: יצירות חזנות, אנתולוגיות של מוזיקת כליזמרים, וכן מלחינים מודרניים של מוזיקה יהודית כמו ר' שלמה קרליבך.
במהלך עבודתו הוציא פסטרנק יותר מ-26 הקלטות ו-150 ספרים, המהווים יחד את אוצר הניגונים היהודי המודפס.
בשנת 1968 מספר וועלוול, קיבל טלפון מאישה מויסקונסין: "יש לי בעיה" אמרה האישה. ״מה הבעיה?״ שאל פסטרנק – הבת שלי מתחתנת! "מזל טוב" ענה פסטרנק, "אז מה הבעיה?" שאל. "אתה לא מבין" ענתה האישה: "מגיעים 60 בחורי ישיבה מניו יורק כדי לשמח את הזוג המאושר, ולא ניתן למצוא תווים כדי ללוות אותם". "אנחנו ממש מיואשים!" הוסיפה. "פנינו ללהקות מהאזור, ושאלנו אם הם יודעים לנגן מוזיקה יהודית, הם ענו 'בוודאי! ננגן לכם 'הבה נגילה'" וועלוול, כמה זמן אפשר לנגן "הבה נגילה"?! מה נעשה חתונה שלמה?! אתה חייב לעשות מצווה ולעזור לנו! "איך אוכל לעזור?" שאל. "תכתוב לנו בבקשה תווים של כמה ניגונים כדי שנוכל לתת אותם ללהקה". "כמה תבקש על כך?" שאלה: "אם זו מצווה, אז אין צורך לשלם. מה שתתני יהיה מבורך" ענה. וועלוול ישב, כתב ושלח לה 25 ניגונים של השירים הידועים ביותר באותה התקופה.
כמה שבועות לאחר מכן קיבל טלפון נוסף, הפעם מפלורידה: "היינו בחתונה נהדרת בויסקונסין, ושמענו שעזרת להם עם המוזיקה. יש לנו את אותה הבעיה." לוועלוול לא היה עותק נוסף של החומרים ולכן ישב לכתוב הכל פעם נוספת, אך הפעם דאג לעשות צילום של הדפים.
בחמשת החודשים לאחר מכן, מספר וועלוול, הוא קיבל בקשות כמעט מכל רחבי ארה"ב, ואז אמר לעצמו: "צריך לעשות מעשה, אנשים זקוקים לחומרים הללו!".
כבר באותה השנה קיבץ, כתב ועיבד 170 ניגונים, והוציאם בספר שנקרא: "שירי חסידים". הספר יצא בהוצאת "בלוך" ונמכר לצרכן במחיר של 10$. הביקוש היה גדול, ו 3 שנים לאחר מכן הוציא פסטרנק את חלקו השני, הפעם לראשונה ב Tara - הוצאתו שלו. יחד היוו שני הספרים הללו את האנתולוגיה הראשונה של המוסיקה החסידית.
אחד השירים הידועים מתוך הספר הראשון הוא: "מזמור לדוד" של חסידות מודז'יץ, בלחנו של ר' בן ציון שנקר. שיר שחיבר שנקר בעת ביקורו בארץ בשנת 1946.
בקונצרט "חסידים ברינה יגילו", שקיימנו בהיכל, בשנת 1997, ביצענו קשת רחבה מניגוני החסידים הפופולריים, וכמובן ש "מזמור לדוד" הוא אחד מהם.
החזן חיים אדלר נבחר לבצע את הניגון הנפלא הזה, שגם בימינו אנו, מפאר את שולחן השבת ואת הסעודה השלישית בפרט.
כ 30 שנה לאחר צאת הספר, עמד חיים על הבמה, פיו אומר שירה ובידיו תווים, תווים שנכתבו והשתרשו בזכות מצוות "שמחת חתן וכלה" שקיים פסטרנק בשנת 1968.
יהי זכרו ברוך!