"סיגריה, מים וקרח" // החימום המפתיע

זמר האופרה האגדי והחזן ראובן (ירחמיאל) ריצ'ארד טאקר, שהלך לעולמו בגיל 61, לפני 47 שנה.
החזן יצחק בן אברהם שלום מן, שהלך לעולמו בגיל 73, לפני 59 שנה.
החזן אברהם בן אלחנן ברקין, שהלך לעולמו בגיל 57, לפני 83 שנה
ובנו, הטנור והחזן יעקב ברקין, שהלך לעולמו בגיל 81, לפני 26 שנה.

הפעם נתמקד במשפחת ברקין.

זו לא טעות! החזנים ברקין - האב והבן, הלכו לעולמם באותו תאריך עברי בהפרש של 57 שנה.

האב, אברהם ברקין – נודע כחזן הראשי של אומן שבאוקראינה, במשך 17 שנה. במקהלתו שר וצמח באותם הימים החזן לייב גלנץ.

הבן, יעקב ברקין – נולד באומן ולמד פיתוח קול אצל אביו.

בשל יכולותיו המופלאות, הוצעה לו משרה קבועה ב"מטרופוליטן אופרה" שבניו-יורק, לאחר שהחליף את ריצ'ארד טאקר באחת מההצגות. ברקין סירב בנימוס באומרו: "אינני מוכן לוותר על עמוד התפילה", אך לא סירב להחליף את טאקר, כחזן קבוע בימים הנוראים, במלון "קונקורד" המפורסם, בניו-יורק.

בשנת 1976, הוציא יעקב ברקין עם מקהלת הילדים "בית אברהם", את "הנה יום הדין" - תקליט מיצירות הימים הנוראים. היצירה המרכזית בתקליט הייתה - "ובשופר גדול" של ד"ר שלום קליב.

בשנת 1988 קיימנו בהיכל קונצרט הצדעה לכבודו של ברקין. על מנת לשכנע את ברקין המבוגר... (74) להגיע לארץ ביתר קלות, הציע לו אבא לבצע לראשונה, עם התזמורת ומקהלת החזנים "יובל" את היצירה הנפלאה הזו. ברקין השיב בחיוב ובחיוך.

למחרת הקונצרט התכנסנו באולפני הטלוויזיה הישראלית בהרצליה לצילום הקונצרט, קונצרט שגם אני זכיתי להופיע בו כילד. היה זה יום סגרירי וגשום. אני זוכר את החזן משה שטרן ואת חברי המקהלה עומדים בתור למיחם המים, כדי להתחמם עם משקה חם. ואני זוכר את אבא ניגש לברקין, ששוטט לו במסדרונות עם כוס מזכוכית וסיגריה, ושואל אותו, אם הכל בסדר. "הכל מצוין!", ענה ברקין. "אתה לא רוצה משהו חם?" שאל אבא. "אין צורך, מרדכי. כך אני מתחמם כבר 40 שנה". "ככה??", שאל אבא. "כן, עם סיגריה ביד אחת וכוס מים עם קרח ביד השנייה, כך אני שומר על הקול שלי".

מדהים לחזות בביצועו המופלא של ברקין: שירתו האלגנטית והצלולה, קולו האדיר והמפואר, נשימותיו הארוכות, והקלות הבלתי מובנת שבה הוא "יורה" את הצלילים הללו, לאחר ש"התחמם" עם: "סיגריה, מים וקרח".
פנינת ארכיון היסטורית !!!

יהי זכרם, ויהי זכרו ברוך!

שבת שלום וחודש טוב!