סגולות לליל הסדר – באמירת קטעים מההגדה
בליל הסדר יורד לעולם אור גדול ושפע עצום, וכדאי:
להכין 'כלי' לקבלת השפע הגשמי והרוחני שיורד בלילה זה.
סגולה לליל הסדר מה'אור' החיים הקדוש – לזיווג ולילדים
כך הקב"ה וכל פמליא של מעליא מורידים ישיועות בליל הסדר
וניתן לזכות לכל ישועה במתנת חינם, אף אם נראה לך אתה נמצא במ"ט שערי טומאה, רק שסיפורי יציאת מצרים, ימלאו את ליבך בתקווה ושמחה, וכל שפע שתבקש יזרום לך:
פרנסה בקלות ורווחה בכל תחומי החיים, זיווג ושלום בית, ילדים ורפואה ועוד...
בליל הסדר - יצר הרע 'עובד' קשה! מטרתו, למנוע ממך את הורדת השפע, והוא מביא לך ניסיונות שיגרמו לך: חוסר סבלנות, כעס והקפדה, משחקי כבוד, והילדים שיהיו בריאים, מנדנדים... שופכים... ושישו ושמחו...
כעס ושפע – שני הפכים: אף אם נגזר על האדם שפע ישועות:
הכעס ח"ו יכול לבטל את כל ההשפעות הטובות, שיכולות לרדת לך בלילה זה.
להודיע לבני הבית ולהתפלל: אפשר 'לשחד' את בני הבית בענין, ויצליחו יותר להשתדל בענין, ולהתפלל על כך, כי "לולא ה' עוזרו, לא יכול לו", ולכן:
בליל הסדר, צריך – להיות חכמים...
קריאת ההגדה לפי ה'סדר'
עיקר מצוות ליל הסדר: לספר, להאמין ולשמוח בכל ניסי וסיפור יציאת מצרים.
המרבה לספר, הרי – זה משובח: הסיפור מחזק את אמונת הלב ברחמיו וחסדיו הרבים, ועוזר להאמין שהקב"ה רוצה להושיע:
כל אחד מבניו - במתנת חינם! אף את מי שאינו ראוי לכך!
בדיוק כמו שנגאלו אבותינו במצרים, על אף שירדו למ"ט שערי טומאה.
קריאת ההגדה בפה בקול רם וברור: מצוה לקרוא את ההגדה בפה, בדיבור מילה במילה, לא רק בעיניים, האוזן והלב מחדירים את האמונה ללב, ונותנים אור של:
שמחה, קיווי ותקווה, שישועתך - יכולה להגיע במהירות, והירף עין!
ויש ענין שהכל יתהפך לטובה, ברגע אחד!
ליל הסדר - תיקון הפה: בלילה זה, הפה 'עובד' במרץ בדיבור, באכילה ושתיה, וע"י זה: מגלה הארת הרצון, שנותן כח להתגבר על חטאי הפה, 'גונב' לך לפעמים את הישועות...
סגולה שכל השנה ילך לך כ'סדר', ובשלמות: להיצמד לטקסט, ולא לשנות את סדר ההגדה, או לדלג על קטעים, סגולה:
שילך לך כל השנה כ'סדר' – כפי שאתה רוצה ומקובל!
יש סיפורי ישועות רבים, שמי שהקפיד על כך, הכל התנהל וזרם לו ב'סדר' הנורמלי במהלך השנה.
העצות של 'כף החיים' – לפני קריאת כל חלק בהגדה:
1) להזכיר את כל חלקי ההגדה, קדש ורחץ כרפס וכו'...
2) ראוי לומר פעמיים "ויהי נועם...".
ליל הסדר - תבקש כל מה שחפץ ליבך!
סיפור ניסי יציאת מצרים ליד שולחן ערוך, מביאים לשמחה וגדלות מוחין, ומחזקים את הרצון והתקווה, כי יורדת משמים הארה שמחדירה ללב:
אמונה, תקווה ובטחון שלקב"ה אין שום מגבלה של - הגיון וטבע!
הקב"ה יכול לפסוח ולדלג - על כל מכשול!
רק אם תקלוט כמה הקב"ה גדול, תרים עיניים למרום, ותבקש מכל הלב, בהכנעה וענווה, כמו הפתגם הידוע:
אל תספר לקב"ה כמה הצרות שלך גדולות, תספר לצרות שלך כמה הקב"ה גדול...
אומר הרמח"ל, כדי לקבל – חייב לבקש: הקב"ה רוצה להיטיב עם האדם, אבל:
חפצו ורצונו של הקב"ה שהאדם יבקש כל מה שחסר לו!
להקדים הודיה לבקשה: שלפני שתבקש, תודה בשמחה על הטוב שיש לך בחייך, תספר על הניסים הפרטיים שנעשו לך, כי תמיד ח"ו יכול להיות יותר גרוע... וכשאתה מבקש מהקב"ה, אתה מוכיח:
שאתה יודע, שהקב"ה הוא הכתובת היחידה שיכולה להביא לך את ישועתך! וזאת הסיבה שהקב"ה ימלא משאלות ליבך, ועוד בליל הסדר...
לא לחסוך בהודיה ובקשה, כי ניתן לזכות - לניסים וישועות.
סגולות מיוחדות בקטעי ההגדה
כל קטע בהגדה יקר מאוד, ולכן, צריך לקרוא את ההגדה בשמחת הלב ובקול רם - מילה במילה.
שתית ארבע כוסות: סיפור ניסי יציאת מצרים, מחדיר ללב שהמרירות היא חלק בלתי נפרד מהגאולה, ותחילת הגאולה.
הקב"ה אוהב אותנו, ורק מחכה לעשות לנו ניסים וישועות ולגאול אותנו, ולא כמעשינו, אף אם אנו:
נמצאים עתה בארבעים ותשע שערי טומאה!
ולכן, צריך לשתות בשמחה את ארבעת הכוסות, כי:
השמחה פועלת ישועות...
סגולות – בקטעים מיוחדים בהגדה
# בשתיית הכוס הראשונה: אומר הרבי מסלונים, לכוון על זוגיות טובה ושלום בית, או על מציאת הזיווג.
# "הא לחמא ענייא": להתפלל כאן על פרנסה בקלות, ברוגע ובשפע, כפי צורכך ורצונך, ובלי הרגשת עוני ומרירות.
להצטער בצער השני: לכל אדם יש 'מכסת' צער שצריך לעבור, ומי שמצטער בצער חברו, מצמצם את 'מכסת' הצער שיקבל, ולכן, חשוב בקטע זה:
להקדיש כמה רגעי מחשבה על צער 'לחם עוני' של בנו או חברו, וכו'.
הקב"ה יורד לנגב את דמעת העשוקים: אומר הזוהר הקדוש שבלילה זה:
הקב"ה בא לבקר כלים שבורים, ועובר - ומנגב את דמעת העשוקים, שאין להם מנחם.
# "כל דכפין": דכפין - למי שחסר בפרנסה, שיוסיף כאן עוד תפילה, אל תחסוך במילים, זה הזמן...
# "ייתי ויכול": ברגעים אלו, מושפע לאדם שפע פרנסה, לבקש...
# "כל דצריך": לבקש כאן ישועה בכל תחום שצריך...
# "ייתי ויפסח": ברגעים אלו, הקב"ה מרחם על האדם, ממלא בקשתו ע"י:
'מדלג' 'פוסח' על כל הקשיים והעיכובים שיש לאדם בדרך הטבע!
לפני קריאת – 'מה נשתנה'
# "וכאן הבן שואל": בחלק מההגדות, כתוב לפני "מה נשתנה": "וכאן הבן שואל" אומרים הצדיקים, שהכוונה:
מה אנו הבנים רוצים לשאול ולבקש?
כאן לבקש בתמימות, רק - על דבר אחד! כמו ילד קטן שמבקש מאביו!
כי אבא מחכה שהבן יבקש, כדי – להיענות לבקשתו.
# מה נשתנה: אמירה ושירת 'מה נשתנה' בליל הסדר, היא: סוד גדול!
'מה נשתנה' – היא תפילה גבוהה מאוד! כדברי ה'אור החיים' הקדוש: הקב"ה רוצה לגאול את האדם מ'מכסת' הצער, אבל, האדם צריך לרצות להיגאל, ולהאמין:
שזה הלילה האחרון לאכילת 'מרורי' חייו, ומהיום יטעם רק אושר ושמחה.
ב'מה נשתנה' טמונים סודות גדולים: למרות ששנים אנו רגילים לשיר את 'מה נשתנה', חשוב לזכור שבשירה זאת טמון:
שפע ברכות וישועות - בגשמיות וברוחניות.
וברגעי שירה זאת, חודרת ללב הארה של אהבה ויראת ה', ואהבת התורה ועוד... ולכן, יש לומר "מה נשתנה" ביתר ריכוז ושימת לב.
ב'מה נשתנה' – מקובל לבקש: על זיווג ושלום בית, זרע של קיימא וצער קושי וצער גידול בנים, ושילכו בדרך התורה, וכו'.
# כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: ה"בני יששכר" כותב כאן שיש סוד נפלא, אם יש בן שלא הולך ממש בדרך ה'.
כשמגיעים למילה 'אחד', לומר אותה באריכות כמו בקריאת שמע: 'אאאאחד רשע' – ולכוון את מה שמכוונים ב"אחד" בקריאת 'שמע ישראל', ולחשוב על אותו הילד. באותו הרגע יורד על הבן המבולבל (הוא לא רשע!!!) עול מלכות שמים (לא לגלות לו), וזה מלביש אותו ביראת שמים.
# "בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו - ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו": מדוע צריך להזכיר שאבותינו היו עובדי עבודה זרה? "ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו"?
ברגע זה, כל כפירה שיש בלב - יכולה לצאת: ברגעים אלו, הקב"ה עוזר למי שרוצה להוציא ממוחו וליבו את הקושיות הכפרניות, ולהכניס ללב אמונה תמימה ופשוטה, כל סוגי הקושיות, כגון:
למה הזיווג שלי מתעכב? איך יהיה לי כסף לדירה? וממה אתפרנס?
בליל הסדר, יורדת ללב הארת האמונה הפשוטה, והלב מבין:
שלא ניתן להבין את המהלך האלוקי, וחודרת אמונה 'כגמול עלי אימו' ושהכל טוב וטובה.
# "ונצעק אל ה'": הרב אלימלך בידרמן מספר על ניסים ונפלאות שזכו אנשים, בחלק זה של ההגדה, כמובן, שהצעקה צריכה להיות כמו ביציאת מצרים, מתוך ביטול והכנעה, והשענות מוחלטת רק על ישועת ה', שתגיע במהרה כהרף עין.
# אכילת ה 4 כ'זית' מצה: 2 כזיתות ראשונות: הם מדאורייתא, וברגעי אכילת שני ה'כזיתות' הראשונות, יורדים כל ההשפעות הטובות של המצה. מסופר על רבי נחמן מברסלב שתפס והחזיק את המצה, ואמר: "כשאוחזים מצה ביד, אוחזים אלוקות ביד".
"מכל צרותי הוציאני" – ראשי תיבות 'מצה': אומר דוד המלך, שאכילת מצה מביאה: אמונה ורפואה, ומסוגלת להציל מכל הצרות.
# אכילת 'מרור': סגולה גדולה לפרנסה (לבדוק מתולעים), בזמן אכילת המרור, אפשר לחשוב על הקושי והמרירות בפרנסה, ולהרים עיניים למי שזן ומפרנס לכל, ולבקש שברחמיו שהכל יהיה בנחת ורוגע, בשמחה וישוב הדעת.
# "הרי זה משובח": הלילה הזה 'משביח' כל אחד שמספר יותר את ניסי ה', כך נעקרים מליבו קושיות וכפירות, ויתווסף לו טוהר וקדושה שירפאו ויחזקו את האמונה ושמחה בליבו, ולכן:
בלילה זה, ניתן להגיע בקלות להשגות ודרגות רוחניות ב'דילוג', יותר מכל עבודה מאומצת שנעשה במהלך השנה.
# הודיה פרטית: השל"ה הקדוש כותב שהודיה פרטית בליל הסדר, היא: סגולה להינצל במשך כל השנה מצרות וסכנות, בגשמיות וברוחניות.
"ענווים! הגיע זמן גאולתכם": מצוה בליל הסדר להודות על הניסים הפרטיים שהקב"ה עשה ועושה לנו, במילים אמיתיות ופשוטות. ההודיה מושכת שיהיה לנו על עוד מה להודות, ועושה לקב"ה תענוג גדול ונחת רוח.
# כולנו מסובין: ישנם כמה קטעים שצריך להסב בהם, אומר רבי שמשון רפאל הירש:
כל דור נשען ומתחנך ע"י על הדור הקודם, וחשוב שהשלום ישכון בין הדורות, ולכן, זה הזמן לשחרר את החמץ, שמחמיץ את היחסים בין בני המשפחה ושרשרת הדורות.
# "אחד מי יודע": יש הבטחה, שבאמירת "אחד מי יודע" מחזירים לחיינו את ה'סדר', במה שהלך לנו לא כ'סדר'.
# אפיקומן: מיוחסים הרבה סגולות לשמירת האפיקומן, סגולה לשמירה, להינצל מכל מיני גזרות, גזלות וכו'.
אומר בעל ה'מאור ושמש': "כשאוכלים אפיקומן, צריך לבקש על פרנסה ורפואה, כי 'אפיקמן', בלי האות וו' בגימטריא: 'רפא' שהוא פרנסה: פרנסת הנפש ופרנסת הגוף.
'אפיקמן' גימטריא - "כן ירבה", ולכן, הוא - סגולה לזרע של קיימא.
# "שפוך חמתך": פתיחת הדלת באמירת 'שפוך חמתך' זהו:
אחד הרגעים הכי גבוהים - בליל הסדר!
כותב על כך ה'חתם סופר': בלילה זה, יעקב 'גנב' את הברכות מעשיו, בשעה שעמד בפתח הדלת, והגיע עשו וזעק: "אבא, לא השארת לי ברכה"? ולכן, בימים ההם – בזמן הזה:
זהו רגע עצום! שניתן לגנוב בו, את הברכות:
שאנו לא ראויים להם, והבן!
אומר האר"י הקדוש "שפוך חמתך": בשעה זו, הקב"ה נכנס לכל הבתים עם פמליה של מעלה, ובודקים אם בני הבית הכינו 'כלי' לקבלת הישועות: וכל בית שהוכן בו 'כלי' - מתברך בכל הברכות והישועות.
מהו ה'כלי'? "אין לך 'כלי' מחזיק ברכה אלא השלום" ולכן:
חשוב שתהיה אווירה של אחווה ושלום, בין כל בני המשפחה.
# נרצה: להרגיש בסיום ההגדה, שהקב"ה מרוצה מאיתנו בצורה מוחשית! שמח איתנו וממעשינו, לשמוח על כך, ושוב, להודות ולבקש ולא להתעצל...
אומר האדמו"ר מסלונים, ניתן ברגעים אלו:
לשנות כל מזל, וכל מה שנגזר עלינו – לטובה.
# חצות הלילה, ליל שימורים: שעת רצון - הכי גדולה!
"נפתחו השמים ואראה מראות לאלוקים" - מרגישים את הטוהר והקדושה, לאחר עריכת הסדר בכל בתי ישראל...
השמים פתוחים 'להמטיר' - ברכות וישועות לרוב, אל תרפה, תמשיך לבקש על הכל - בגשמיות וברוחניות!
בליל הסדר, אין שום מזיקים, ומביא שמירה לאדם לכל השנה, כתוב בזוהר הקדוש, שאף אם נגזרה על האדם גזרה, בלילה זה:
ניתן לבטל מהאדם, כל גזרה שאינה טובה, והבן!
סיפור מהחיד"א - מה קרה לאשה שלא האמינה בניסי יציאת מצרים?
החיד"א אומר, שסוד גדול לספר סיפור שקרה בימי האר"י הקדוש:
בימי האר"י הקדוש נכנס דיבוק באישה אחת, וקרובי משפחתה פנו לאריז"ל שיוציא לה אותו, אך מכיון שהיה טרוד, הפנה אותם לרבי חיים ויטל (המהרח"ו), ואמר למהרח"ו עם איזה ייחודים להוציא אותו.
נכנס המהרח"ו לבית האישה, וברגע שהאישה ראתה אותו, היא סובבה את ראשה לקיר, שאל אותה המהרח"ו - מדוע?
ענה הדיבוק: אני לא מסוגל לראות את פני קודשו.
שאל המהרח"ו את הדיבוק: מה חטאת?
ענה: המון המון חטאים... יש דין ויש דין, העולם הוא לא הפקר, ואני נע ונד, ולכן, נכנסתי באישה זו.
ולמה נכנסת באישה הזאת?
ענה: פעם אחת רצתה האישה להדליק אש, ולקחה שתי אבנים והקישה אותם זו בזו, והאש לא נדלקה.
היא התרגזה, וזרקה את האבנים בכעס, ואמרה משפט לא מכובד, משהו עם המילה רוח... ובאותו הרגע, קיבלתי משמים רשות להיכנס בה.
שאל המהרח"ו: כזה צער על כזה מעשה?
ענה הרוח: היא לא בסדר, האם אתה רוצה לדעת למה?
וסיפר הדיבוק: אישה זאת, כשילדיה מספרים בליל הסדר את ניסי יציאת מצרים, היא לא מתייחסת ברצינות, וקצת מלגלגת... ואף חושבת שח"ו סיפורי ניסי יציאת מצרים לא אמיתיים, ולכן, קיבלתי רשות להיכנס בה, ולצער אותה.
שאל המהרח"ו: אם היא תקבל על עצמה להאמין בכל ניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, האם תסכים לצאת ממנה? והרוח הסכימה.
האישה קיבלה על עצמה להאמין בכל נפלאות ה' יתברך, והמהרח"ו הוציא ממנה את הדיבוק.
אומר החיד"א הקדוש: סגולה גדולה לספר סיפור הזה בליל הסדר, כדי שיתאמת בלב כל אדם מישראל שכל מה שמספרים בליל הסדר, הכל אמת ויציב.
נבקש גילוי מלכות שמים, וביאת משיח בן דוד, בנית בית המקדש, ונזכה כולנו במהרה לגאולת הכלל והפרט, אמן!