מדוע רבי ברוך ממזיבו'ז לא הצטער שהנר כבה?
כשנכדו של הבעל שם טוב הקודש, רבי ברוך ממז'יבוז, הדליק את הנר הראשון בחנוכה היה מזג אויר סוער, חסדיו האזינו לברכותיו, והביטו בשלהבת הקטנה בהתפעלות, ונסחפו בשירת 'הנרות הללו'.
לפתע ריקדה השלהבת הקטנה עד שכבתה, תלמידיו של רבי ברוך נדהמו, ורצו לראות את תגובתו, אך רבי ברוך ממעז'יבוז שקע בהרהורים.
הַשַּׁמָּשׁ ביקש להדליק שוב את הנר, אך רמז לו רבי ברוך שלא לעשות כן.
לאחר דקות אחדות, אורו פניו של רבי ברוך, והתחיל לזמזם עם חסידיו 'מעוז צור' עד שנשמעה שירה אדירה.
"הבה נשב ליד השולחן ונחוג את חג החנוכה כמו שצריך" – אמר רבי ברוך לחסידיו "נר החנוכה ישוב אלינו, אחרי שיסיים שליחות חשובה, שהוטלה עליו ע"י בורא העולם".
החסידים שרו והאזינו לחידושי התורה, וחגגו את ליל חנוכה הראשון בשמחה ובהתלהבות - עד שעת חצות. לפתע חזרה השלהבת למקומה, והנוכחים הביטו בפליאה באור הקטנטן שחזר שוב לרצד...
רבי ברוך אמר לחסידיו שעוד מעט יבינו, מדוע הנר נעלם וכיצד הופיע שוב. עודו מדבר עימם, נשמע רעש גובר והולך של עגלה רתומה לסוס.
העגלה נעצרה ליד ביתו של רבי ברוך, ואחד מחסידיו הקרובים והמסורים נכנס כשבגדיו פרועים, ופניו חיוורות מאימה, אך עיניו זהרו באושר ושלווה רוחניים, ובא לנשק את ידו המושטת של רבי ברוך ממז'יבוז.
הרבי ביקש שידליק את נר חנוכה, וסיפר החסיד את סיפורו: יצאתי למסע לפני ימים אחדים כדי להיות במחיצת רבנו בחנוכה, ולפי החשבון הייתי צריך להגיע יום אחד לפני נר ראשון של חנוכה.
שמחתי שעוד מעט אגיע להיות במחיצת הרבי, ולכן, אפילו לא התאכסנתי בלילה בפונדק דרכים, למרות מזג האוויר הסוער, כך טעיתי.
כאשר עברתי ביער בקטע חשוך, שמעתי רעש מוזר, ופתאום תפסו אותי שודדים, הפילו אותי וחיפשו בחפציי, כי חשבו שאני סוחר עשיר שנושא בכיסו סכום כסף עתק... השודדים ניסו 'לאלץ' בעינויים קשים, להביא את כספי, ולבסוף כלאו אותי במרתף חשוך באותו הלילה, וביום שאחריו.
לבסוף לקחו אותי למקום המסתור של ראש הכנופיה, שניסה בשיטותיו לגלות כיצד החבאתי את אוצרותיי, והסברתי שכל מהירותי היתה, מכיון שאני ממהר לרבי להדלקת נר החנוכה, כי זה תענוג רוחני עילאי.
הרהר ראש הכנופיה ואמר, שיבדוק אם סיפורי נכון, ואם אכן, יש לי אמונה בלתי מעורערת בה' וברבי שלי.
המשיך ראש הכנופיה ואמר, אתה יודע שהיער שורץ חיות רעות, זאבים רעבים ועוד כל מיני חיות טרף וסכנות למיניהם.
נשחרר אותך, ונראה אם תישאר בחיים, ולא תיטרף ע"י חיות או תיפול ותמות באחד הבורות.
והוא שאל, האם אני מוכן להיכנס ליער המסוכן, חשבתי לעצמי שה' חנון ורחום, ובוודאי ישמור את דרכי, ועניתי לו: "כן! אני מאמין שבעזרת השם אצא מהיער בשלום"
ואז הוא אמר: אתן לך ממחטה, אם תגיע בשלום לפרברי העיר של רבך, תזרוק את הממחטה לתעלה שמאחורי תמרור הדרך העומד שם, אנשיי כבר יעבירו אלי את הממחטה, וזה יהיה אות שיצאת מהיער בשלום. אם כך יקרה, אפרק את הכנופייה שלי ואחזור בתשובה.
האמת שקצת פחדתי, אבל, מצד שני הבנתי שיש לי אפשרות לקדש שם שמים, ולמרות הפחד עליתי על העגלה, ועזבתי את המקום.
הלילה היה חשוך ויללות הזאבים נשמעו, ומפאת החושף הסוסים עצרו, כי לא ראו את הדרך.
לפתע, לפני העגלה נראתה שלהבת קטנה ודקיקה, שהחלה לנוע ולהתקדם, וסללה לסוס את הדרך שהתקדם בעקבותיה, והבנתי שהיה זה נר חנוכה שנשלח במיוחד ע"י ה' יתברך להדריך אותי בשלום, וכך אוכל להגיע לבית הרבי.
הגעתי לשערי העיר, זרקתי את המטפחת במקום שאמר ראש השודדים, ושמתי פעמיי לכאן. ויהי רצון שיזכו השודדים לחזור למוטב, ויכופר עוונם, סיים החסיד את דבריו, וראו כולם כיצד שלהבת הנר הקטנה דועכת לאיטה.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
מה עושים בשמים, לפני שפוסקים לאדם את דינו?
הבעל שם טוב הקדוש מלמד, איך ניתן לדעת איזה דין נגזר על האדם, ואומר: "אין נגזר על האדם שום דין, אלא, אם כן, הוא פוסק בעצמו כן! וכשמלמד זכות על חברו – מלמד זכות גם על עצמו! ומציל את עצמו מהדין"! (הבעש"ט על התורה פר' קדושים).
הבעל שם טוב הקדוש אומר שכאשר רוצים לגזור את דינו של האדם, רוצים לקבל ממנו הסכמה, לדין שנגזר עליו, ואיך עושים זאת?
משמים מסובבים שהאדם יראה או ישמע, שחברו עשה דבר דומה למה שהוא עשה, ושהוא יגזור את הדין על מעשה חברו.
והאדם בעצם לא ידוע, שמה שהוא גזר על חברו, הוא - גזר על עצמו.
האדם חושב שהוא פוסק דין על משהו אחר, אך, בעצם, הוא פסק את דינו שלא מדעתו, שזה שנאמר: "נפרעים מן האדם מדעתו ומשלא מדעתו" (אבות ג', טז').
יהי רצון שנר החנוכה יאיר בלב כל בית ישראל, מהאור הגנוז מששת ימי בראשית, ויזכו כל בית ישראל לניסים וישועות, כמו שנעשה בימי החשמונאים בימים ההם בזמן הזה, אמן!