סוד הישועות אצל רשב"י – גילו ברעדה!
כיצד זוכים שרשב"י - ימליץ טוב בעדנו?
כל מי שרוצה ישועות ביום שמחתו של רשב"י - מוזמן!
ל“ג בעומר הוא יומא דהילולא של רשב"י הקדוש שזכותו תגן עלינו:
ורשב"י הקדוש מבקש שנשמח - ביום שמחתו.
בל"ג בעומר נמתקים כל הדינים, ונמשכים רחמים וחסדים, והבטיח רשב"י הקדוש שמי שישמח בשמחתו, הוא ימליץ טוב - בעדו! ועוד אמר:
"יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין".
ידוע סגולת אמירת הפיוט 'בר יוחאי' בל"ג בעומר, שמסוגל להאיר את הנשמה, גם בלי להבין את הרזים וסודות שיש בפיוט זה...
"אשריך שראיתני בכך" - ואשרי התורה שזכיתי לה!
לאחר שיצא רשב"י מהמערה, ראה חמיו - רבי פנחס בן יאיר שכל גופו פצעים וחבורות, לאחר שישב שם שלוש עשרה שנה, המית עצמו על התורה במסירות נפש עצומה, חי מתוך צער ודחק, ולא נהנה מהעולם הזה מאומה, והיה רשב"י שמח ומאושר על הזכיה העצומה שזכה.
אמר רבי פנחס בן יאיר לרשב"י הקדוש אוי לי שראיתיך כך... ענה לו רשב"י: "אשריך שראיתני בכך" (שבת לג'), כי לולא שראיתי אותי כך, לא הייתה יכול להנות מתורתי שהשגתי, דווקא כך!
התנא הקדוש מסר נפשו עבור גילוי סודות התורה, מתוך התבטלות מוחלטת, וזכה להיכלל לגמרי ב'אור' ה'אין' סוף, וזכותו עומדת לכל הדורות, ולכן, התפילה בציונו עולה תמיד לרצון, ומתקבלות כל הבקשות ותחינות, וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק...
איך זוכים לישועות – בל"ג בעומר?
גדולי הדורות הקודמים הפליגו בשבח יום ל"ג בעומר, וסללו את הדרך: כיצד לזכות ביום זה לשפע ישועות.
נראה שרשב"י הוריד את תורתו – במיוחד עבורנו... וניתן לדבוק בצדיק ע"י לימוד תורתו, תורתו תגן עלינו...
מה עושים פמליא של מעלה - בל"ג בעומר?
האריז"ל כותב שיום פטירת הצדיק, נקרא - יום הילולה, כי ביום זה יש שמחה גדולה בשמים:
"מחמת, שבאותו היום - לומדים את דברי תורתו של הצדיק במתיבתא דרקיעא" (ליקוטי הש“ס).
בל"ג בעומר עוסקים במתיבתא דרקיעא בתורת רשב"י הקדוש, וכל מי שמצטרף ביום זה ללימוד תורתו, בעצם:
מצטרף ללימודם של העליונים, וזוכה שאור רשב"י משפיע עליו ישועות, ולכן:
לימוד תורת רשב"י בל"ג בעומר, היא - זכות עצומה!
רשב"י גילה ביום פטירתו לתלמידיו סודות תורה - עצומים ועמוקים!
סודות, שלא חשב לגלות, ולכן:
יום זה מסוגל להשגת סודות תורתו הקדושה ('פרי צדיק').
ומי שלומד את תורתו:
מעורר זכות על עצמו בזכות - רשב“י הקדוש!
שעומד וממליץ טוב בעדו, וזוכה:
שתשמע ותקובל תפילתו - ותענה בקשתו (ליקוטי הש“ס, ברכות ו').
מה גדולי הדורות הקודמים נהגו ביום זה?
מה עשה רבי ברוך ממזיבוז ביום זה?
רבי ברוך ממז'יבוז' נהג לסיים בכל שנה ושנה בל"ג בעומר: לסיום את ספר הזוהר הקדוש, ולאחר הסיום, היה רוקד במשך כמה שעות עם ספר הזוהר הקדוש בידו, והיה נושק לזוהר הקודש, ואומר שוב ושוב, בזה הלשון (מתורגם מאידיש):
"אני מכיר אותך - ואתה מכיר אותי" - אשרי עין ראתה כל אלה...
הרה"ק אברהם קליסקר בל"ג בעומר בעת טבילתו ביום זה, היה אומר:
"בלהט אש קודש - הריני מקבל עלי קדושת היום" (הילולא דרשב"י סה').
מספר ה'אור החיים' הקדוש: "ולמדנו שם בחשק גדול ובאהבה גדולה ובשמחה ספר הזוהר..." וממשיך עוד לתאר, ואומר:
"ולמדנו עד ששה שעות, ובסוף שש שעות, נתמלא הבית ריח טוב, אשר כמוהו לא נהיה".
גדולי הדורות הדגישו את - חשיבות השמחה ביום זה:
"ועד כמה גדולת מעלת לימוד תורת רשב"י - מתוך שמחה! באהבה גדולה ובחשק גדול"!
למה מסוגל לימוד ספר הזוהר?
כותב השל"ה הקדוש: "כשלומדים בציון רשב"י את הזוהר באימה וביראה, ובדבקות גדול, ואחר כך - לשמח את הלב שמחה רוחנית, ואסור ביום זה שיהיה שום אבלות ועצבות כי באלה חפץ רשב"י".
כתב ה'דגל מחנה אפרים':
"לשון הזהר הקדוש מסוגל לנשמה, ואף שאינו מבין כלל – זהו כמשל לאדם שנכנס לחנות בשמים ואעפ"י:
"שלא לקח כלום, מכל מקום - ריח טוב קלט עמו" - נדבק בו...
רוצה שפע חכמה? תלמד חברותא בציון רשב"י!
בספר "סור מרע" כותב בשם האר"י הקדוש:
"אם לומד על ציון רשב"י עם חבר, אז משפיעים החכמות והרזין זה לזה ומתבטלים הקליפות" – מתנה כמעט בחינם...
התייחסות קדושת ציון רשב"י – קודש קודשים!
להגיע למרון לציונו של רשב"י – זה לא דבר פשוט - וצריך הכנה!
אומנם, התרגלו להגיע לציון בכל זמן שנרצה, אבל, קדושת המקום כל כך גדולה, עד שמשווה לכניסת כהן גדול ביום הכיפורים לקודש הקודשים.
עיקר ההתבטלות בציון רשב"י הקדוש, הוא:
להיזהר מאוד בכל מחשבה, דיבור ומעשה, וכתב:
"בושה וכלימה תכסה פנינו, בגשתנו לבוא אל הקודש במירון, ונכנסים בין שני הרים גבוהים, שני הציונים הקדושים של הרשב"י ורבי אלעזר בנו, אשר מאריות גברו, ולכן ידעו נא הנוסעים לשם, וירגישו שנכנסים למקום שלהבת אש שלהבת י-ה ולהיות זהיר שם מאוד בדיבור, במעשה ובמחשבה, והעיקר הוא ההתבטלות (הילולת רשב"י דף ז' ע"א).
איך אשא פני, איך ארים ראשי – ולא נכנס!
מסופר על אב בית דין של הלסקוב, שכשהיה מגיע סמוך לחצר ציונו של רשב"י, במרחק שלוש או ארבע אמות, היה יורד מהחמור, והיה הולך על ארבע עד שער החצר, ולא נכנס לפנים החצר כי אמר:
"איך אשא פניי, ואיך ארים ראשי - להיכנס למקום קודשו של רשב"י זעירא, ובזה נסע לביתו ולא נכנס לשם! וכך היה משפטו על הימים אשר חי".
רוצה שזכות רשב"י - תעמוד לך? כך תנהג!
זהירות מקלות ראש: כותב רבי חיים פלאג'י על קדושת המקום, ואומר: "לבל יעשו קלות ראש חס ושלום בלילה הקדושה הלזו" וממשיך:
"והירא לנפשו - יהיה בו מורא ויראה ופחד כל הלילה" ומסיים את דבריו:
"כדי שתהיה זכות רשב"י וחבריו - חופף עליו על היום"! (מועד לכל חי סימן ז', י"ז).
גילו ברעדה – ותזכו לישועה!
מובא בקונטרס כבוד מלכים: "שיש להבין ולדעת ולהכיר, גודל קדושת המקום, ולכן יש להיות שם מתוך הרגשה של חרדה ורעדה, וישפיל עצמו ולפי הערך שהאדם יבטל את עצמו - וירגיש כאין, כך ממילא יבוא לו השפע: "ויושפע אור השמחה – שמחה אלוקית", וזה שנאמר:
"גילו ברעדה", שאי אפשר לבוא ל"גילה" אלא מתוך "רעדה" שתהיה קודמת ל"גילה", כי אם לא – השמחה תהיה הוללות.
זכותו של רבי שמעון בר יוחאי הקדוש תגן עלינו, ונזכה להיגאל במהרה בחסד וברחמים, אמן.