רבי נחמן – פרשת ויחי
כשיש תקווה הישועה - מגיעה!
במה התברך שבט דן? "דן ידין עמו..." – הוא ינקום את נקמת עם ישראל מפלישתים, וכל שבטי ישראל יהיו עימו.
ממשיך יעקב אבינו: "יהי דן נחש עלי דרך... עקבי סוס ויפול רוכבו אחור".
והסיום: "לישועתך קויתי ה'" הוא קיווה לישועת ה' – וניצח!
יעקב אבינו מתנבא על שמשון הגיבור היה בבחינת משיח, שינקרו את עיניו, אבל, שמשון התפלל לקב"ה ואמר: "זכרני נא וחזקני נא, אך הפעם"
ולפת את שני עמודי התווך, שעל הגג... וניצח! (שופטים, טז', כח').
אם מתגברים עליך שונאיך – גאולתך קרובה!
אומר מוהרנ"ת שאפילו השונאים מתגברים עליך:
"עַד שֶׁהוּא תַּחַת עָקֵב וְרַגְלַיִן, שֶׁדּוֹרְסִים אוֹתוֹ בָּרַגְלַיִם".
אם מדכאים ורומסים אותך, עדיין אסור לך להתייאש מהרחמים!
"וְזֶהוּ בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁיִּשְֹרָאֵל נְתוּנִים - תַּחַת עִקְבֵיהֶם"!
זאת בדיוק - הנבואה לימות משיח:
שהאויבים ירמשו את עם ישראל - תחת רגליהם. (ליקוטי הלכות יו"ד, יין נסך, ד').
מה יקרה בימות משיח? ומה הפתרון?
אומר מוהרנ"ת, שבימות משיח:
"כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר עֵשָֹו בְּסוֹף הַגָּלוּת בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, וְיִרְצֶה לִדְרֹס בַּעֲקֵבוֹ עַל רֹאשׁ יִשְֹרָאֵל בִּבְחִינַת הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב".
כשהאויב אוחז אותך בעקב, כדי - להשפיל ולהפיל אותך, יש רק פתרון אחד: "לִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא".
תבקש תתחנן תתפלל...
"אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפינו, לִתְפֹּס - אָמָּנוּת אֲבוֹתֵינוּ".
תמשיך לקוות - אל תתייאש מהרחמים
אומר מוהרנ"ת: "כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ יַעֲקֹב אָמַר - לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'".
ואפילו אם תרגיש את החרב על צווארך:
תמשיך לקוות לישועת ה'! והישועה תגיע:
"עַ"י שֶׁאֵין מִתְיָאֲשִׁין עַצְמָן מִן הָרַחֲמִים".
תמשיך לבקש רחמים, תמשיך - לצעוק ולקוות! עד היכן?
"אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא תַּחַת - עִקְבֵי סוּס"! אומר מוהרנ"ת, והתוצאה:
"יִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַפִּיל הַשֹּוֹנְאִים, בִּבְחִינַת:
הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר".
(ליקוטי הלכות או"ח - הלכות תפלה, ה').
ואיך לא נתייאש? מאין התקווה?
המצב שאתה נתון הוא כעת, הוא מצב של דין, אבל, יש למידת הדין מטרה:
"שֶׁיֵּדַע שֶׁהַכֹּל מֵהַמִּשְׁפָּט שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם – כְּדֵי לַהֲשִׁיבוֹ אֵלָיו".
כל אויביך הם רק - שליחים למקום, הם נשלחו אליך, כדי שתעשה:
חשבון נפש, תתקרב - ותשוב לה'!
ואם אתה מבין את המסר:
"וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית - וְאֶת הַחֶסֶד".
יש ברית אבות והקב"ה – לעולם לא מפר את בריתו!
והקב"ה לא עוזב אותך - לעולם!
"כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה' וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה".
אתה רק צריך להתפלל, לבקש ולהתחנן!
תראה את רחמי וחסדי ה' עליך - ותמשיך לקוות.
ולכן, אסור לעולם - להתייאש מהרחמים!
האם גם – תפילתי נשמעת?
ה' שומע תפילת כל פה – כל יהודי, ובכל מצב:
"שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָם בְּכָל - קְרָאָם אֵלָיו".
וזה בבְּחִינַת: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל - מִי כָמוֹךָ! עַם נוֹשַׁע בַּה'". יש הבטחה:
"שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָם - וּמוֹשִׁיעָם תָּמִיד"!
כח הדיבור והתפילה – גדול מאוד!
וזה - הכח האמיתי של עם ישראל! כוחנו – בפינו!
שמשון הגיבור מת - היכן הנחמה?
אומר ה'ישמח ישראל' שיעקב אבינו ראה את כל הצרות שיהיו לעם ישראל, וראה ששמשון הגיבור צריך להיות מלך המשיח, אבל, הוא מת, אמר יעקב:
אפילו שראה שהוא מת, הוא – התנחם! כי סבר:
"שהוא מלך המשיח והוא - יגאל ויפדה את בניו מצרותיהם".
"אף זה מת - לישועתך קויתי ה'" (פר' ויחי).
הוא אמר מיד: "לישועתך קויתי ה'".
הוא המשיך להאמין באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו:
שהקב"ה – מציאות יחידה בעולם, ומסבב כל הסיבות, ודורש טוב לעמו, ודובר שלום לכל זרעו,
ומסתמא עוד לא בא מועד ועת לגאולתם,
ומצפה ומקווה ומייחל אני לישועת ד' עד מהרה
שישקיף וירחם ד' עליהם.
יעקב אבינו מלמד – איך מצפים לישועה!
יעקב אבינו מלמד את הדרך – איך לצפות לגאולה – בלי להתייאש!
הואראה כל הרפתקאות, הגלים והצרות שיעברו על בניו, שכל יום קללתו מרובה מחברו ח"ו, הוא התנחם כשראה את שמשון התנחם את נפשו, וסבר: "שהוא מלך המשיח וקץ שם לחשך" היה ברור לו, שכאן – החושך כבר יגמר והגאולה תגיע.
אבל, כשראה שהוא מת, אמר:
"לישועתך קויתי ה' - ולא נסוג אחור"!
יעקב אבינו, חיזק את עצמו בחיזוק אמיתי, ע"י שאמר: "לישועתך קויתי".
הוא הבין: "מסתמא אינם כדאיים וראויים עוד לישועת ד'" ולכן, הדינים מתגברים עליהם.
נגמר כח הסבל? תצפה לישועה!
הצרות מתגברות? אתה כבר לא יכול יותר לסבול?
אומר על זה יעקב אבינו, עת הישועה עוד תגיע:
אי אפשר לסבול את כל הסבל. "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע".
דווקא מהצרה תגיע - הסיבה לישועה.
ולכן, אין מקום לייאוש או לאיבוד תקוה, רק:
"יקווה ויחזור – ויקווה, ויאמץ את נפשו בד', כי חסדי ד' - לא תמנו".
הקב"ה לא רוצה לאבד - אף אחד מישראל!
ולכן, הוא מעכב את הישועה, כדי שכולם יהיו ראויים לגאולה.
רצונו שיקויים בכולנו: "מלכותו ברצון קיבלו עליהם"!
ומכאן ניתן ללמוד, כשדווקא כשמגיעים לתחתית המדרגה:
וממשיכים לקוות, דווקא משם – מגיעה הישועה!
לישועתך קיוותי – ונושעתי!
בסיום תפילת שחרית - יש חיזוק עצום:
"קווה אל ה', חזק – ויאמץ ליבך, וקווה אל ה'"
לא נענת עד היום, אבל, אל תרפה - תמשיך להתפלל!
תחזק ותאמץ את ליבך, תתמלא בעוד - אומץ לב:
תאמין בקב"ה בביטחון שלם - ותמשיך לקוות.
ובטוח - שישועתך תגיע, מאין הבטחון הזה?
"לישועתך קיוותי כל היום" – זוהי מידת החסד והרחמים, והיא:
הדרך שלך לגאולה – גשמיות ורוחניות!
אל שדי יברך אותך, ויתן לך - רחמים רבים.
"חסדי ה' כי לא תמו, כי לא כלו רחמיו".
בשביל להיגאל אתה לא צריך:
מעשים טובים וזכויות... ואפילו עם אתה באמת – לא ראוי...
ישועתך תגיע! והיא לא חייבת 'להסתדר' עם ההיגיון והטבע...
רק תקווה - הכל תוכל להשיג, רק אם – תקווה!
רק לסמוך על ה' – והכל מתגשם...
אומר ה'בבא סאלי' הקדוש, בכל בוקר תסתכל לשמים, ותאמר שלוש פעמים:
"לעושה נפלאות גדולות לבדו – כי לעולם חסדו".
ה'אור' האלוקי והתקווה כבר יחדור לליבך...
ועוד רגע קט תתחיל להודות לקב"ה – על ישועתו, אמן!