בעוד שעם ישראל שקוע בהכנות לקראת חג הפסח. מאות ילדים יתומים טובעים שוקעים בזיכרונות כואבים ומפחדים מהזמן המשפחתי שידגיש את היתמות ויגדיל את החסר.
בפוסט מדמיע מתאר דודי, ילד יתום בן 11, את הלחץ הנפשי שמלווה את ערבי החגים בביתו והגעגוע שלא עוזב אותם כבר שנתיים:
"כשאני חושב על אבא ועל פסח של שנה שעברה עולות לי דמעות בעיניים, אני מאוד מתגעגע אליו.
לפני שנתיים אבא נפצע קשה מאוד בתאונת דרכים, מישהו התקשר לאמא והיא התחילה לצעוק: "זה לא יכול להיות, לאיזה בית חולים?" אחרי דקה היא הורידה את הטלפון, לקחה את התיק שלה ורצה לתפוס מונית. מאז לא ראינו את אבא יותר, הוא נפטר אחרי כמה ימים והשאיר אותנו משפחה קטנה ועצובה.
כל חג שמתקרב, עושה לנו פחד בלב, איך נסתדר הפעם בלי אבא?
שנה שעברה הגיע אלינו שליח של 'עזרת ישראל' ושם לנו מאחורי הדלת 4 קרטונים מלאים בכל מה שצריך. אמא שמחה כל כך, היו שם עופות מצות ואפילו שוקולד שוויצרי כשר לפסח.
פתאום הרגשנו אוירה נעימה בבית וחיכינו לחג, כשאני נזכר בקרטונים – עולות לי דמעות בעיניים וכל בוקר אני מקווה מחדש, אולי היום נפתח את הדלת ונגלה ששוב שלחו לנו שמחה לחג."
עזרת ישראל הוא מפעל של איש אחד עם לב ענק וחלום שקרם עור וגידים.
הוא התגורר בחו"ל והתארח פה לפני כמה שנים בחול המועד פסח. במהלך הביקור הוא ראה משפחות במצוקה וקביל החלטה ברורה:
שנה הבאה הוא יפריש את כל כספי המעשרות לקמחא דפסחא עבור עניי ארץ ישראל. היוזמה יצאה לפועל ועשרות משפחות נזקקות, יתומים ואנשים קשיי יום זכו לקבל הביתה ארגזים מלאי כל טוב.
הפסח הזה הביקוש הלך וגדל, הכספים שהפריש במהלך השנה לא מספיקים לרכוש את כל הסחורה והוא מבקש לנו להצטרף אליו למתן בסתר ולתרום קמחא דפסחא בעילום שם.
בואו נפתח את הלב ונשמח גם אנחנו ילד רעב.