מכהן לכהן: כשספר תורה איחד את קהילת יהודי עזה

בהמשך לחשיפת כותב השורות ב'כיכר השבת' אודות פעילותו של הרב יהודה לייב הכהן גולומב בעזה ותמיכתו של "האדמו"ר החלוץ" רבי ישעיהו שפירא בהתיישבות היהודית באזור, מתגלה פרק נוסף בפועלו של גולומב למען הקהילה היהודית בעזה.

הרב שכביץ, שנולד למשפחת כהנים המתייחסת אל הגאון ר' שבתי כהן (הש"ך), למד בישיבת וולוז'ין ובאוניברסיטת ברלין. כבר בשנת תרכ"ה (1865) היה חלק מחבורה שביקשה לעלות לארץ ישראל להתפרנס מחקלאות. במכתב ליהודה לייב פינסקר כתב על שאיפתו "לקנות אדמה בארץ הקדושה, מקום אפשר יהיה, מלבד אהבתנו לערש מולדת עמנו, גם להשתחרר מחיי המותרות הפסודות".

לאחר פרעות הסופות בנגב סייע לאנשי ביל"ו שהקימו את גדרה ורכש במקום שטח אדמה. בשנת תרמ"ח (1888), עוד טרם עלייתו, קיבל רישיון לבנות בית במושבה, ובשנת תרנ"ג (1893) עלה סוף סוף לארץ ישראל והתיישב בגדרה. הוא נחשב לאחד מזקני תנועת המזרחי בארץ ישראל והיה יוזם רעיון הקונקורדנציה לתלמוד של הרב חיים יהושע קוסובסקי.

על דמותו הייחודית כתב הסופר והעיתונאי אהרן חרמוני: "שכביץ, מתבודד היה. הוא לא השתייך לבילויים ולא התערב בענייני המושבה. ולא מפני שגאותן היה חלילה. אחד מענוי-ארץ היה, אדם יקר. אלא משונה במקצת, חביב ומוזר. תורני עמקן, בקי בש"ס ובספרות הרבנית. את חידושיו היה בר-אורין זה מפרסם ב'החבצלת' של פרומקין או ב'לוח הארץ' של לונץ וחותם שכעוויטש, המכונה שכ"י".

בשנת תרפ"א (1921), כשהקהילה היהודית בעזה החלה להתאושש מתקופת מלחמת העולם הראשונה, העביר שכביץ ספר תורה לקהילה. כאות תודה, שלח לו יהודה לייב הכהן גולומב, ששימש כשו"ב בעזה, מכתב הוקרה שפורסם בעיתון 'הארץ' בתאריך כ"ז בניסן תרפ"א (5.4.1921):

"תודה עמוקה וברכה נלבבת! הנה מקום אתי להביע רגשי תודתי, וברכתי הנובעת ממעמקי לבבי להישיש הנכבד טהור-לב ונדיב רוח מר יעקב שחביץ מגדרה, בעד טוב לבבו, שבא לעזרת עדת עזה, בשלחו ספר תורה אלינו, למען תהי'[ה] לנו האפשרות לקרות התורה בצבור. אני מאחל לו: שיאריך ד' ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, וישביעהו ענג גופני ורוחני, וזכות התורה יעמוד לו שיזכה להיות תמיד, כל ימי חייו 'מזכה את הרבים'".

הרב גולומב עצמו היה דמות מפתח בקהילת יהודי עזה. כפי שעולה ממכתב של הראי"ה קוק אליו מחורף תרפ"ד: "לכבוד ידידי הרב המופלג והנכבד, מוהר"ל גאלאמב, הי"ו, שו"ב בקהילת עזה ת"ו, שלו' וברכה... מאד אני מכיר לו תודה, על הפרטים המפורטים שכמכתבו, בכל הענינים בפרטי הכשרות והקשור בה, שבקהילת קודש בעזה תבנה ותכונן. תחזקנה ידו, למעשה הטוב והחיזוק המעולה, בעניני הכשרות בכל האפשרות בהקהלה הנכבדה יצ"ו".

הרב קוק אף התייחס למצב בעזה באיגרת שצא שלו, בכותבו: "גבול עזה עודנו לדאבונינו בידי זרים".

סיפור זה מצטרף לשורת גילויים חדשים אודות הקהילה היהודית בעזה בתקופה זו, כולל פעילותו של יהודה לייב גולומב בתחום רכישת הקרקעות ותמיכתו של "האדמו"ר החלוץ" בהתיישבות היהודית באזור, כפי שחשפתי בלעדית באתר 'כיכר השבת', האתר החרדי הגדול בעולם.

נספח: מבט נוסף על הדמויות והאירועים

מאחורי תרומת ספר התורה לקהילת יהודי עזה עומד סיפור משפחתי מרתק. ר' יעקב הכהן שכביץ, שנודע בדבקותו בחינוך יהודי מסורתי, בחר לחנך את ילדיו בביתו מתוך חשש מהשפעות החינוך החילוני בבית הספר המקומי. בנו מרדכי היה לדמות מרכזית בגדרה ושימש כמוכתר המושבה, בעוד בנו השני משה היה לאיכר מוערך בגדרה. נכדו בועז שכביץ פנה לעולם המחקר והפך לחוקר ספרות. לצד יעקב עמדה רעייתו אסתר לבית מדליה.

במקביל מתגלה סיפור פעילותו של ר' יהודה לייב גולומב בעזה. גולומב שימש תחילה כמנהל סניף יקב 'ראשון לציון' בעיר, ולאחר מכן פתח חנות למשקאות חריפים. במסגרת עסקיו, פיתח קשרים הדוקים עם המופתים והשייח'ים הנכבדים בעזה, קשרים שהיוו בסיס לפעילותו המאוחרת בתיווך רכישת קרקעות עבור המוסדות הציוניים.

ועד הצירים, בראשות ד"ר חיים ויצמן ומנחם אוסישקין, שלח את נחום טיש לבחון את האפשרויות לחידוש ההתיישבות היהודית בעזה. טיש נפגש עם חכם נסים אלקיים, אליעזר מרגולין וגולומב. אלקיים, שהיה ממקימי היישוב היהודי בעזה, באר שבע וחוות רוחמה בשנים תרכ"ד-תר"צ (1864-1930), המליץ בחום על גולומב כאיש הקשר המתאים לרכישת קרקעות, בזכות קשריו המצוינים עם התושבים המקומיים.

לקריאה נוספת: הוברמן חגי, קהילה יהודית בעזה

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com