מהמעבדה אל בית המדרש • "הנוסע המתמיד" בשיחה מרתקת עם מדען

אנחנו נמצאים בימי החנוכה, ימים בהם המלחמה היתה מלחמה על הרוח, מלחמה שבה גם בסייעתא דשמיא מופלאה ניצחו מעטים את הרבים במלחמה שלא היה לה כל סיכוי בדרך הטבע. אחד המקורות שנהוג להביא בהקשר למשחק בסביבון בימי החנוכה מספר כי היוונים אסרו על היהודים ללמוד תורה, אך היהודים, שלא רצו לבטל תורה אף לא לזמן מועט, היו מתאספים בסתר ללימוד. כאשר חיילים יוונים התקרבו כדי לבדוק אם מתקיימת פעילות שנאסרה על ידם, נהגו הילדים לשחק בסביבונים כדי להסוות את לימוד התורה. המראה של ילדים המשחקים הרגיע את החשד של החיילים, וכך התאפשר להמשיך בלימוד.

איך היה המסלול שלך בתחילת הדרך?

"בגיל 15 התחלתי את לימודי במסגרת לתלמידים מצטיינים, במגמה ללימודי תואר ראשון בבר אילן. בתחילה למדתי כימיה במשך שנה, אחר כך פיזיקה ומתמטיקה ולבסוף סטטיסטיקה, נושא שאותו אהבתי ובו אני עוסק עד היום. מי שמכיר סטטיסטיקה יודע שעל ידה אפשר להבין ולתאר לעומק כל תחום".

תוכל לומר לי עליה כמה מילים? עד כמה היא רלוונטית ביום יום למי שחייו 'נטולי מספרים' בדרך כלל?

"אספר לך סיפור שאותו סיפר לי המרצה שלי, הרב פרופ' עלי מרצבך, בשנה הראשונה ללימודים. היה יהודי בארצות הברית שברשותו היה עסק לשקיות ניילון, במשך שנים הוא היה כותב על גבי המארזים כי הם מכילים מספר יחידות מסוים אך בפועל היה שם בהם מעט פחות, לאחר שנים כשהחל לשוב ליהדותו הצטער על מה שעשה ופנה אל הרב שלו לבקש תיקון למעשיו, הרב אמר לו כי עליו להבא לנקוט בדרך הפוכה, הוא צריך להוסיף לכל מארז כמה יחידות יותר, אותו יהודי קיבל את הדברים וכך עשה. לאחר תקופה, בארה"ב נערכה בדיקה במספר גדול של חברות לייצור שקיות ונמצא כי היחיד שלא רק שלא היו אצלו פחות שקיות במארזים אלא אפילו יותר הוא אותו יהודי, הדבר כמובן תרם לעסקיו הוא לעשה לאדם אמיד מאוד.

"איך כל זה קשור לסטטיסטיקה? באותה המחשבה פועלות החברות הגדולות שמספקות חלב בישראל. בכל שקית עליה כתוב 'ליטר' יש למעשה מעט יותר, והסיבה היא שסטטיסטית מילוי חלב לא תמיד מדוייק וישנה סטייה קלה, ומספיק פעם אחת שבשקית יהיה פחות מהכתוב והדבר יכול להוביל לתביעה גדולה, לכן הם נוקטות בשיטה הזו ומוסיפות מראש. סיפור דומה לשל אותו יהודי אך ממניעים שונים...".

ואיפה מצאת לך זמן ללמוד בו תורה, במסגרות האלו? נראה כי לא נותר פנאי ביום...

"כבר בתחילת הלימודים הצטרפתי ל'מכון הגבוה לתורה' שמתקיים באוניברסיטה, שם היה הרב שבתי רפפורט, ת"ח עצום. הוא צאצא ממשפחת הש"ך מצד אביו ואשתו היא נכדתו של ר' משה פיינשטין זצ"ל, והוא אף הוסמך על ידו לרבנות. כבן משפחה הוא היה שותף בהסדרת ועריכת הכתבים שמהם יצא השו"ת הנודע 'אגרות משה'. הוא גם כן מיוחס מצד אמו ל'אבני נזר', ובשיעוריו הוא עוסק בחיבוריו כמו הספר אגלי טל, בהקשר של הלכות שבת למשל.

"באותה המסגרת, כל אלו שלמדו בבר אילן ורצו ללמוד יכלו להצטרף ללימוד, ולקבל על כך מלגה מכובדת, כשהרב שבתאי מוסר שם שיעורים בנושאים שונים. אני נהנתי שם כל כך שהמשכתי ללמוד שם דברים נוספים רק בשביל שאוכל להשתתף בשיעורים שלו".

מתי התחלת לעבוד בתחום בפועל?

"כבר בגיל 15-16 התחלתי לעבוד בתפקיד עוזר אקטואר (תחום המשתמש בטכניקות מתמטיות, סטטיסטיות וכלכליות כדי לנתח בעיות כלכליות שכוללות אי ודאות, כדוגמת הערכות של תוחלת חיים לצורך ביטוח. א"ל). באותם הימים היה זה מקצוע מאוד מכובד והאקטוארים היו משתכרים בשכר מהגבוהים במשק, הם ייעצו לחברות גדולות בארץ ובחו"ל.

"לאחר סיום התואר המשכתי את דרכי בחברת יעוץ בינלאומית שם הקמתי יחידות מחקר המשלבות ניתוח נתונים מהבנה מתמטית ואנליטית, דרך פיתוח טכנולוגי, ועד ליישום במגון מגזרים עסקיים וממשלתיים. בניתי גם כן מערכת שעסקה בניתוח נתונים ובסייבר. באחת החברות שעבדתי בנינו מודל שניתח את הנתונים של ההקלדות במקלדת ואפילו תנועות העכבר ולפי זה ידענו לזהות מראש מצבים רגשיים ואפשרות לכך שהאדם ידליף מידע או יבצע פעולה בכוונת זדון, דברים שהם ממש מדהימים כשחושבים על זה.

"כיום, בעקבות המלחמה אני חוקר את הבנה של דפוסי התנהגות בתחום בריאות הנפש בעזרת כלים דיגיטליים שמסוגלים לזהות שינויים במצב הנפשי של המטופל באמצעות ניטור עדין של האינטראקציות שלו עם מכשירים דיגיטליים. זה יכול להיות שינוי בדפוס השימוש בטלפון, באופן הגלישה באינטרנט, או אפילו בסגנון ההקלדה. המטרה היא לזהות שינויים במצב הרגשי בשלב מוקדם ככל האפשר, כדי לאפשר התערבות טיפולית מהירה ויעילה שיכולה ממש להציל חיים."

ואיך הגעת לכך שאתה מוסר שיעורים היום ומשמש כדמות תורנית למי שאצלכם בקהילה?

"זה מעניין לציין כי המשפחה שלי היתה מאוד מחוברת, היהדות היתה חלק מהחיים במובן הפרקטי, אמא שלי ידעה את כל ההלכות הנצרכות כדי לשחוט ולהכשיר את הבשר על כל השלבים הנדרשים, כשהיא עוד לפני גיל שמונה עשרה. גם כשעלו לארץ הם המשיכו בדרך הזו. אני, שגדלתי באור יהודה, ראיתי הרבה פעמים אנשים ששוחטים כבש ברחבה שתחת הבניין, זה נבע אצלם ממניעים של שמירה על כשרות, הם לא סמכו על שחיטה של אדם אחר. רק לאחר שנים הם התחילו לסמוך לאט לאט על כשרויות בארץ בהנחיית רבני הקהילות, אבל באותו הזמן כל כמה שבועות היתה נפתחת משחטה מתחת לבית".

ממש ככה? שחטו בצורה פרטית? ומאיפה היו לוקחים את הכבשים לשחיטה?

"אפשר לקנות את הבהמות ממגדלים מורשים, ולקחת אותם למשחטות מסודרות, לבתי מטבחים. אי אפשר סתם כך לשחוט מבחינה חוקית. אני הלכתי לפני תקופה למקום כזה באזור הדרום, בסביבות העיר נתיבות, אתה נכנס עם כבש ויוצא עם בשר ארוז".

ואיך התחילו השיעורים שאתה מוסר? מה הרקע שהביא אותך לזה?

"מלבד שמירת תורה ומצוות שהיו נשמרים באדיקות כמו שאמרתי, לימוד תורה היה גם הוא חלק מאוד חשוב, כבר מגיל צעיר, גיל שש בערך, היו ההורים מקפידים שמלבד מה שנלמד בכיתה נלמד עוד אצל מורים לאחר הלימודים, למדנו בהתחלה דברים בסיסיים, הכל לפי דברי המשנה 'בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד', התחלנו חומש עם פרוש רש"י והמשכנו להתקדם לדברים נוספים, היינו הולכים ללמוד שעתיים אחרי הלימודים, בכל יום. זה נהיה חלק מהחיים ואתה מתרגל ללמוד יום יום באופן קבוע, וככה זה המשיך אצלי גם כשלמדתי את התואר. לימים התחלתי בעצמי למסור שיעורים, השיעורים היו בהתחלה במסגרות משפחתיות וכדומה, אחרי תקופה ביקשו ממני למלא את מקומו של רב שלא יכול היה למסור שיעור, וככה התחלתי למסור שיעורים לציבור אצלנו. עם הזמן השיעורים תפסו זמן משל עצמם כשיעורים קבועים בקהילה.

"במהלך הקורונה התגבש 'מניין חצר' שנעשה עם הזמן לקהילה, שם נעשיתי לדמות הרבנית והחלתי למסור להם שיעורים באופן קבוע, לאחר הקורונה אף הקמנו בס"ד בית כנסת של קבע".

מה התחום בו אתה עוסק כיום? יש פיתוח מסוים?

"אני כמו שאמרתי בונה תשתיות דאטה, זה דבר שרלוונטי לתחומים רבים כמו שדברנו, לאחרונה יצא לי לעסוק בבניית מערכת שכזו עבור ייצור של בשר מתורבת, בשר שמפותח במעבדה מתאים שגודלו במעין 'מבחנה' שנקראת ביוריאקטור, זה כמו אינקובטור שמספק לתא את כל מה שנדרש לו כדי שיגדל, בהליך צמחי לחלוטין. בהתחלה היו מגדלים את התאים האלו מנסיוב דם (Serum), כלומר המרכיב הנוזלי של הדם הכולל גם חלבונים, הורמונים, מינרלים וחומרי מזון שהגיע מעוברים של פרות, זה היה תהליך יקר שלא היה רווחי בכלל, השיטה שאני עבדתי איתה היתה לייצר באופן באופן אוטונומי ומפוקח תאים מהחי,  שתהליך הגידול היה מורכב מחומרים צמחיים. זה הליך מורכב בגלל שיש כמה שלבים, מלבד השלב של גידול תאים מחומרים צמחיים יש שלב נוסף שבו דואגים שלא יכנסו דברים חיצוניים לתאים ויפגעו בהם, בעצם לייצר תאים עמידים לחידקים כאילו קיבלו אנטביוטיקה, אחר כך יש שלב של ניקוי הפסולת שנוצרת בכל התהליך הזה ולבסוף לדאוג שאפשר יהיה לייצר את הבשר בכמות תעשייתית. בכל שלב כזה יש מורכבות גדולה מאוד מבחינת הביולוגיה והכימיה שבזה, ממש כמו ייצור תרופה".

לבשר המתורבת בסוף התהליך יש טעם של בשר רגיל?

"זהו, הטעם של הבשר המתורבת והטקסטורה שלו היא חלק שלא קשור לייצור התאים, הוא מותאם על ידי מומחים קולינריים, שפים בכירים, שמייצרים מתכון שמעורב בו סויה כדי לתת את הטעם המדויק".

אז למה לטרוח כל כך? אפשר מראש לייצר תחליף בשר מסויה וזהו, לא?

"המטרה היא לייצר בשר בריא יותר מהבשר הקונבנציונלי, על ידי הורדת תכולת השומן שבו ובקרה על הרכיבים התזונתיים, זה חשוב לא פחות אם לא יותר מהטעם. בפרט שגם כך הרבה ממוצרי העוף והבשר שנמכרים בחנויות מכילים אחוז קטן של עוף או בשר והרבה חומרים אחרים, תוכל לראות את זה ברשימת הרכיבים בגב האריזה, זה יכול להיות גם 30-40% של בשר אמיתי".

ומה עם הדבר הזה היום? איפה זה עומד?

"הפוטנציל של דבר כזה הוא עצום, חברות ביוטכנולוגיה רבות פועלות כיום לפתח תחליפי מזון מתורבתים, ובכלל זה בשר בקר, עוף, דגים, וגם חלב, ביצים ודבש.אפשר לפתח כך איברים של ממש שישמשו בהשתלות איברים, אפשר לייצר מזון עבור בעלי חיים ועוד ועוד.

"אבל יש גם סוגיות הלכתיות מורכבות, כמו למשל גידול של תאים בשבת, שמצריך הפעלה של מכונות בצורות שונות, או תא שיוצר בהליך שכן עירב חלק מבעלי חיים כמו נסיוב דם (Serum) שהזכרנו, האם הוא בשרי? ואם זה משולב בחלבון ביצה אז הוא כן יהיה פרווה? ומה עם לקחת תאים מבעלי חיים שאינם כשרים ולגדל על בסיסם בשר מתורבת? שאלות מרתקות שפותחות עולם חדש ומורכב והפוסקים כבר החלו לעסוק בהם כדי לתת מענה הלתי לעולם המתפתח הזה".

>> למגזין המלא - לחצו כאן

סיימנו את השיחה כשאני מהרהר בדברים רבים שעלו, אך הנקודה המרכזית שתפסה את תשומת ליבי היא זו שהורים, שמראים לבן כמה חשובה עבודת ה', בין בלימוד ובין בשמירת תורה ומצוות כהלכתן, מטביעים את זה בו לעומק עד כדי כך שהוא רואה בזה חלק מחייו וממשיך ללמוד גם במצבים שאין זה דבר פשוט. ניקח את זה לתשומת ליבנו ונדע עד כמה הקנייה של ערכים שיקרים לנו צריכה להתחיל בגיל צעיר. לא לחינם שונאי ישראל שבכל הדורות ראו בילדי ישראל מטרה וקידשו עליהם מלחמה. אך ב"ה עם ישראל עבר כל התקפה שכזו ולא רק שלא נחלש אלא אף התחזק יותר בכפל כפליים. וכפי שאנו אומרים בעל הניסים: וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם.