בתי מדרש ובתי הכנסת הם כיום ב"ה מחזה נפוץ. בכל שכונה ניתן למצוא מקום תורה אחד לפחות ולפעמים אף כמה מקומות ברחוב אחד. אך בשונה מימים עברו בהם בתי הכנסת ובתי המדרש הכילו סידורים וחומשים וסט של ש"ס בבלי אחד ואולי כמה ספרי הלכה בסיסים בנוסף, כיום ב"ה אכשר דרא וכמעט בכל מקום תורה מתנוססת ספרייה מפוארת המכירה ספרים רבים במהדורות מובחרות, תורה מפוארת בכלי מפואר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
את השגשוג הנפלא הזה ניתן לזקוף לזכות דברים רבים, אך ישנו מרכיב אחד שהוא אולי החשוב ביותר, זהו העורך התורני. אם בעבר היה מחסום מלהוציא ספרים מכיוון שלא היו רבים שידעו לעסוק בזה כפי הנדרש, היום בסייעתא דשמיא אין זה המצב. יש עורכים תלמידי חכמים מובחרים שעמלים בההדרת ספרי קדמונינו, ספר אחר ספר ואכן הברכה שורה במעשי ידיהם.
השבוע זכיתי לשוחח עם ר' שמואל, עורך תורני חשוב ובעל ניסיון עבר מפואר שכבר שנים עוסק בתחום וידיו רב לו במחקר התורני לענפיו ואף למד את הנושא בצורה מקצועית. הוא הציג בפני מעט מעולם זה, עולמה של תורה.
תורה מפוארת בכלי מפואר
מתי התחיל הקשר שלך לעולם העריכה התורנית?
"אני זוכר שכבר בתקופת לימודי בישיבה קטנה כשהגיע לידי ספר שעבר עריכה מקצועית ויצא לאור מחדש היה מתעורר בי רצון עז לקחת חלק בפרויקט כזה. תמיד הבנתי שמאחורי מהדורה חדשה עומד צוות של ת''ח שעמל שעות רבות כדי להוציא דבר מתוקן.
"כמו כן, היתה לי אהבה לספריות, הייתי הולך לספרייה הידועה של ישיבת בית מאיר בבני ברק ומעיין שם בספרים החדשים שהיו מגיעים ומסתעף לספרים נוספים, כך במשך שלוש וארבע שעות ברצף מבלי להשים לב איך הזמן חולף".
היה תחום מסויים שמשך אותך יותר מתחומים אחרים?
"באותה התקופה נמשכתי יותר ללימוד הלכה, אהבתי לעסוק בדברים אליבא דהלכתא וללמוד נושאים הלכתיים שונים. כמו כן אהבתי להתעניין בספרים חדשים שיצאו, להכיר מי העורך או המכון שעומד מאחורי מהדורות חדשות שיצאו לאור. גם שמתי לב שכשעוסקים בסוגיא מסויימת ואתה יודע לומר שיש על נושא זה הערה חשובה מתוך דברים שנכתבו כהערת שוליים על ספר שיצא לאור לאחרונה זה מרשים אנשים, רואים בזה ידיעת התורה שמעבר לידיעות הרגילות. וככה הדבר הביא אותי לעסוק בזה יותר ונתן לי חשק להכיר עוד ועוד חיבורים מחיבורים שונים".
מה היו הדברים הראשונים שעסקת בהם במסגרת עריכה תורנית?
"התחלתי בזה שעשיתי דברים קטנים כדוגמת עריכת מפתחות לחיבור של אחד הרבנים אצלו למדתי או הגהה של ספר שהוציא ידיד שלי לאור והכל בתשלום סמלי בלבד. באופן כללי התשלום עבור עריכה תורנית בסיסית אינו גבוה, יש היצע עורכים גדול והרבה פחות עבודות וזה מביא לכך ששכר אינו גבוה במיוחד, רק שמתמחים במיוחד בתחום מסוים אפשר להתפרנס יותר בכבוד".
ומתי התחלת לעסוק בזה בצורה מסודרת תחת מכונים?
"כמה חודשים לאחר שנישאתי התחלתי לעבוד במכון שעוסק בתורתם של חכמי ספרד, הייתי מקבל טקסט מוקלד ומוסיף בו מקורות למה שלא מצוין מקור, מגיה אותו ומלקט קטעים נבחרים מתוך הספר שמאפשרים להרגיש בסגנונו של המחבר או בקורות חייו לצורך שילוב שלהם במבוא מאוחר יותר.
"עבדתי שם כמה חודשים, בגלל שלא היו להם תקציבים והם התקשו לגייס כספים עבור ההדרת ספרים השכר שם היה נמוך ביותר ויכול היה להיות כ-22 ש"ח לשעה לכן לאחר תקופה עזבתי את המקום במטרה להיעשות לעצמאי בתחום כשאני מחפש אחר כתבים שלא יצאו לאור כשכוונתי לההדיר אותם ולפרסמם".
לפי מה החלטת מה לההדיר? איך הגעת לספרים המתאימים?
"זה אכן דרש ממני להתחיל לחקור את הנושא, בהתחלה פניתי לחוקרים ידועים שעסקו הרבה בכתבי יד וביקשתי מהם לדעת מה יכול להיות כתב יד שכדאי לההדיר. באופן כללי ישנם חוקרים רבים שיוכלו להמליץ לך על כתבים שראוים להוציאם במהדורה חדשה, הסיבה לזה היא שלההדיר ספר זה לא קל, בפרט החלק של הפענוח של כתב היד וחלק העתקות, הם מעדיפים לקבל את החומר כשהוא מוכן ואז להוסיף עליו הערות השוואות וכדומה. לכן יש לרבים מהם רשימה מומלצת שהם ישמחו לתת למי שישאל אותם בנושא וכשהמהדורה תהיה מוכנה ותערך בצורה ראויה הם יוכלו להוסיף את ההערות וההשוואות שבהם הם מתמחים. ובנוסף, ב"ה היום ישנו מאגר אדיר של עשרות ומאות אלפי כתבי יד בספרייה הלאומית ומשם אפשר לקבל צילומים של ספרים שלימים.
"כך אחרי שהגעתי לכתב יד שהמליצו עליו, שזה היה החלק המורכב בסיפור, הייתי יושב לערוך אותו כדי להוציא אותו לאור. בהתחלה רק לפענח ולהוסיף מבוא על כתב היד, ולאחר מן לפנות לכתב עת תורני מתאים ולהציע לו לפרסם את המאמר אצלו, חלקם עובדים כ'במה תורנית' בעלת ביקוש רב שהם רק מאפשרים לפרסם אצלם ולא משלמים לבעל המאמר, וחלקם מוכנים לשלם עבור העבודה שעשית".
איך פענחת את כתבי היד? זה עניין של התרגלות או שצריך ללמוד את זה?
"זה מאוד משתנה בין סוגי כתבי היד הקיימים. בגדול אפשר לומר שישנה הכתיבה האשכנזית המוקדמת, זו שלפני כ-600 שנה ומעלה, שם האותיות בכתב נראות כמו כתב מרובע שלנו וקל יחסית לפענח אותו. לעומת זאת כתבי ידות אשכנזים מאוחרים יותר הם כבר בכתיבה עגולה הרבה פעמים ומסולסלת יותר.
"לעומת זאת כתבי יד ספרדים הם הרבה פעמים שונה ממה שאנחנו מכירים, הם דומים יותר לגופן שמוכר לנו מכתב רש"י שזה לא דומה לכתב שלנו כיום, והכתיבה הספרדית המאוחרת יותר עוד יותר קשה, כמו כתב היד של הבן איש חי שמי שלא רגיל ויתקשה מאוד לקרוא אותו. והקשה מכולם הוא הכתב האיטלקי שם האותיות שונות לחלוטין ומאוד קשה להבין אותו קודם שלומדים את צורת האותיות בכתב הזה".
ומה היה גודל הכתבים שהוצאת בהתחלה? כתב יד שלם?
"לא, בהתחלה ערכתי יותר קטעים של תשובות מסוימות מתוך אוסף תשובות שראיתי בהן עניין או מאמר קצר ולא ספרים מלאים, אחרי שסיימתי הייתי שולח אותו לכתבי עת שונים ומפרסם אצל מי שהיה מתעניין.
"לאחר תקופה התחלתי לעבוד במכונים מקצועיים יותר, שם כבר שילמו שכר גבוה יותר אבל לא תמיד העבודה שם היתה קלה, לפעמים היא מאוד יבשה וטכנית, למשל עבודה שבה צריך להשוות בין קטע גניזה מספר מסוים שמצאו ורוצים להשוות אותו למהדורה הקיימת, אתה צריך ממש להשוות מילה למילה ולראות מה האותיות השונות ולציין אותן. אם לא אוהבים את הנושא אותו עליו עובדים אז אפשר להשתעמם מהר מאוד".
יצא לך ללמוד בצורה מקצועית את עבודת העריכה?
"לא מההתחלה, התחלתי כשההכשרה שלי היתה בעצם זה שלמדתי והכרתי ספרים רבים ומתוך הניסיון יכולתי לערוך ולפענח כתבי יד, אבל עם הזמן נחשפתי לעולם המחקרי המקצועי-אקדמי, שם הרמה גבוה והדיוק לפרטי פרטים מוכרח. מחקרים אקדמים מופיעים גם בכתבי עת תורניים מוכרים אך לא תמיד עם הפרטים המלאים באופן ברור, למשל במקום להזכיר את מחקרה של חוקרת ידועה מסוימת בצורה 'עבודתה של חוקרת פלונית לצורך קבלת תואר דוקטור אוניברסיטת בר-אילן' יכתבו רק את האות הראשונה מתוך שמה הפרטי ואת שם המשפחה, כך שלא ניתן יהיה לדעת שזו אישה דווקא (למשל הפרופסורית הנודעת נחמה ליבוביץ היתה מפרסמת מאמרים בכתבי עת תורניים חשובים תחת השם 'נ. ליבוביץ'. א"ל) וכן במקום שם האוניברסיטה ירשמו את שם העיר בה היא נמצאת, למשל במקום 'בר-אילן' יכתבו 'רמת-גן', ובמקום עבודת דוקטורט יכתבו ג"ע (עבודת גמר) או ע"ד (עבודת דוקטורט) או סתם יכתבו 'מאמר פלוני'".
ומה ההתרשמות שלך מחיבורים תורניים שיצאו במסגרת אקדמית?
"תראה, יש ויש. יש כאלה שרמתם גבוהה והם באמת בקיאים בנושאים עליהם הם כותבים ומוציאים דבר מתוקן תחת ידם. אבל יש כאלה שניכר עליהם שאינם בקיאים דיים בעולם הספרות התורנית, כך יצא וראיתי פעם אחת על חוקר שכתב שהכהן היה משקה את הסוטה אפר פרה אדומה, טעות מביכה שנותרה חקוקה עלי ספר למגינת ליבו של אותו חוקר. וגם ניתן לראות שמציינים למקור לדבר מסוים לחז"ל בשעה שזה פסוק מפורש".
אז למעשה היה שלב שבו למדת את העריכה בצורה מקצועית?
"ככל שעבר הזמן התעורר בי רצון לדעת ולהבין טוב יותר את נושא העריכה והחלטתי ללמוד את נושא ניתוח ופיענוח כתבים בצורה מקצועית. התחלתי לחפש איך לעשות את זה, תואר ראשון באוניברסיטאות הם קשים למי שמגיע מרקע של החינוך חרדי, גם לתחום הספרות התורנית צריך ידע מוקדם שכולל תעודת בגרות ולי לא היתה תעודה כזו. לכן מצאתי את הדרך ללמוד את הנושא בכך שעשיתי תואר בהוראה, מוסמך בכיר בנפרד ועליו השלמה לתואר ראשון, כך ניתן היה להשלים את הלימודים ללא תעודת בגרות וללא אנגלית ברמה שנדרשת באוניברסיטה.
"לאחר שכבר היה לי תואר ראשון בצורה הזו יכולתי לגשת לתואר שני בתחום ספרות תורנית בכל אוניברסיטה כמעט. כך נרשמתי ללמוד באוניברסיטה ידועה שם למדתי קורסים בתחומים שונים, למשל קורס שעסק במהדורות של כתבי יד שם למדנו איך לזהות אם התוספות שמופיעות בתוך כתבי יד שייכות למחבר או שהן שיבושים ותוספות מאוחרות. כך שבמהלך הקורס שנפרש על פני כמעט שנה למדתי דברים רבים שלא ידעתי כלל למרות התואר הראשון בהוראה ולמרות הניסיון הקודם שלי בעריכה וגם פגשתי אנשים נוספים מתחום המחקר שמהם למדתי הרבה".
איך תהליך הפרסום במסגרות מחקר אקדמיות לעומת פרסום בכתבי עת תורניים?
"הוא שונה ומורכב הרבה יותר, אם למשל תרצה לפרסם מאמר תורני הכולל פענוח תשובה מכתב יד תוכל לערוך אותו עם הערות בצורה טובה ומסודרת ובכתבי עת תורניים יפרסמו אותה. אבל בכתבי עת אקדמיים יש הליך ארוך יותר, ראשית כתבי העת לפרסומים אקדמיים-תורניים הם מועטים, וגם שם לא מתפרסמות רק מהדורות חדשות אלא מחקרים, אתה צריך לכתוב מה נאמר לפניך עד היום בנוגע לנושא בו אתה עוסק ולציין מה החידוש שלך בזה במאמר הזה.
"בנוסף, כל הערה בחומר צריכה להיות קשורה לנכתב במאמר באופן ישיר, אין הסתעפויות שלא קשורות. וגם אז המאמר לא מתפרסם ישר, הוא חייב לעבור ביקורת עמיתים שבה עוברים שני מומחים בתחום על מה שכתבת ואם יש צורך הם מוסרים לך תיקונים שיש לעשות במאמר קודם לפרסום, אתה מתקן ושולח שוב עד שזה מגיע לרמה הנדרשת, כל זה יכול לקחת כחצי שנה, לאחר מכן המאמר מתקבל לפרסום אבל מפורסם בדרך כלל רק כשנה אחרי, כך שבסופו של דבר התהליך יכול לקחת כשנה וחצי".
כיום יש מכונים רבים ב"ה ואנחנו זוכים לראות ספרים רבים יוצאים לאור, לפי מה יודעים מה להוציא עכשיו ומה יותר מאוחר? יש כללים?
"יש שני סוגי מכונים, יש כאלה שמתמקדים בפרויקטים כלכליים במטרה לממן את הפעילות, לכן הם יתמקדו יותר בספרים שימכרו טוב יותר. לעומת זאת יש מכונים שקמו במטרה להפיץ תורה מסוימת כדוגמת מכונים להוצאת כתבי רבני הונגריה או תימן או מרוקו, כך שלהם יש מטרה והם יהיו יותר ממוקדים בתחום מסוים. לפעמים יש מכון שקם במטרה להוציא כתבים של אב המשפחה או צאצאים שמחליטים לההדיר את כתבי אבי המשפחה מהדורות הקודמים.
"אחד ההבדלים בין סוגי המכונים הללו יהיה זה שמכון ששם לו למטרה להוציא ספר שיימכר טוב יקפיד על הערות שוליים עשירות והרחבות נוספות על הספר לעומת המכון שממוקד בהוצאה לאור של תורתו של חכם מסוים שם יקפידו יותר על הנוסח שיהיה מדויק וישקיעו בכך הרבה אך לא יטרחו במיוחד על הערות התוספות נוספות לספר.
"מעניין לציין שהדבר יכול לבוא אחד על חשבון השני, כך שאם יצא ספר לאור במהדורה לא מדויקת כבר לא ישקיעו במהדורה מדויקת שכן יאמרו שהספר למעשה ראה אור ועדיף להשקיע משאבים בחיבורים אחרים".
יש מקומות בהם חיברו יותר ספרים על נושא מסוים ממקומות אחרים?
"על הש"ס חיברו בכל המקומות, זה נושא מרכזי. אך יש נושאים שאפשר לראות בהם הבדל, למשל בענייני קבלה יש יותר חיבורים מספרד ופרובאנס מאשר באשכנז, ולעומת זאת בספרות מנהגים הדבר הפוך, יש חיבורים רבים בענייני מנהג באשכנז ומעטים יותר בפרד ופרובאנס. בספרי השו"ת אין כמעט חיבורים מאשכנז, יש תשובות שנאספו וחוברו לספר אבל מעט ספרים שחוברו לספר שלם, ולעומת זאת בספרד היו הרבה יותר".
בסופו של דבר כשהספרים מגיעים לחנויות רואים פער גדול במחיר של ספרים בהוצאות רגילות לבין הוצאות אקדמיות, מה הסיבה לפער?
"דבר ראשון יש את הנושא של היצע וביקוש, המכונים מבינים שציבור לא ישלם מחיר יקר על ספר והוא יכול שלא להימכר, בנוסף לזה שהעלות של עורך תורני היא לא גבוהה מאוד. לעומת זאת ספר אקדמי מהרגע שהוא מתחיל להיכתב עד שהוא מודפס לוקח לו שנים רבות, לכן יש עלויות גבוהות משמעותית בעלות ההכנה של הספר, בנוסף הם פונים לציבור הכללי שם אפשרי לשלם יותר על ספר, אז קונים פחות אבל כל ספר נמכר במחיר יקר. גם איכות הספרים הרבה פעמים שונה ומשפיעה על המחיר".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
סיימתי את השיחה עם ר' שמואל, היא היתה מעשירה והאירה כמה נקודות שלא היו ידועות לי עד היום, בנוסף היא למדה אותי שאנחנו בדור מיוחד, דור שזכה שכל התורה כולה פרושה לפניו וכל שנותר לו הוא לשבת וללמוד, בימים עברו היה זהרק בגדר חלום רחוק שכל כך הרבה ספרים יהיו זמינים בכל מקום. עכשיו נותר לנו רק לנצל את השפע התורני העשיר הזה ולעסוק בתורה כפי כוחנו