תלמידי הבעש"ט והמעשה שלפי המגיד מווילקומיר מתנגד לדברי חז"ל 

• האם משה רבינו נולד עם מידות מקולקלות - ותיקנם? | פולמוס מרתק
• פולמוס ציור פני משה רבנו: "סערה אדירה" או רק "קליקבייט"?
• עשרות התנגדו, מאות צידדו: משה רבינו נולד עם מידות רעות?
• פולמוס פני משה: מדוע המגיד לא הצליח לקבל הסכמות רבות על ספרו?!

מזכירי הסיפור שקדמו לתפארת ישראל

התנגדותם של המגיד מווילקומיר והאדר"ת כנגד התפארת ישראל, שהיה חכם בודד שחי סמוך לתקופתם מובנת. אולם, נתברר כי הסיפור מובא אצל כמות מרשימה של גדולי ישראל שחיו לפני בעל התפארת ישראל. חלקם חיו כמאה שנה ויותר לפני המגיד מווילקומיר, ומקורות אלו לא עמדו בפני המגיד והוא האמין שרק התפארת ישראל כתב זאת לראשונה.  

צדיקים מתלמידי הבעל שם טוב שהזכירו את המעשה על משה רבנו

דגל מחנה אפרים בשם סבו הבעש"ט: "זהו שאמרו בבכורות דף ה ע"א 'משה רבכם קוביוסטוס הוא או גונב נפשות'..." ומדבריו מובן שמשה רבנו גדל ונתעלה בכוחות עצמו, ולא נולד מושלם.

הרה"ק ר' יהודה אריה לייב מפולאנה, שהיה מתלמידי הבעש"ט, כתב על מעשה זה "איתא... כך שמעתי".

בעל התולדות יעקב יוסף, תלמידו של הבעש"ט, כתב כך "כתבו חכמי הפילוסופים".

רבי משה סופר מפשעבורסק, שהיה "מפורסם לבעל מדרגה ורוח הקודש" (כלשון תלמידו בעל הבני יששכר), מביא כך בספרו 'אור פני משה' ומסביר לפי דרוש זה את הפסוק "ותרא אותו כי טוב הוא".

רבי אלימלך מליזענסק מביא את מעשה זה.

רמ"מ מוויטבסק הביא שכך "העידו הספרים" וכך "ידוע מפי ספרים".

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שכתב שכך "מוזכר בספרים".

ה"גאון עמוד התורה והמדע" בעל האפיקי יהודה, שהיה מקורב לגר"א, כתב שכך "ידוע מפי ספרים".

וכן הביאו רבי גדליה רבינוביץ אב"ד ליניץ. המגיד מזאלאזיץ. הצדיק הרב אהרן מזיטומיר. האדמו"ר ר' משה מקוז'ניץ. הגאון הנודע רבי קאפל חריף. האדמו"ר ר' משה טייטלבוים. האדמו"ר מליסקא והאב"ד שם ר' צבי פרידמן, המביא שכך "שמעתי בשם המדרש".

בעלי רוח הקודש מאששים את המעשה על פני משה רבנו

אם התפארת ישראל שציין שאת הסיפור "מצאתי כתוב", לעומתו חלק מהחכמים הנ"ל מציינים שכך "איתא במדרש" ושכך "מסורת בידינו".

חלק מהחכמים הנ"ל מפורסמים היו במסורת החסידית כבעלי רוח הקודש, ומעתה ניתן לראות בדבריהם מקור לסיפור, שהרי צדיקים אלו ראו ברוח קדשם מה אירע בלידת משה רבנו.

האם היו האדר"ת והמגיד מווילקומיר חוזרים בהם אילו ידעו מכל המקורות הללו? קשה לתת תשובה לדבר. מסתבר מאוד שהמגיד היה מתנסח בצורה פחות נחרצת, ולא היה מציע למחוק את הדברים מן הספרים.

מקורות בחז"ל לדברי התפארת ישראל

כאמור, חלק מהחכמים הנ"ל ציינו שכך "איתא במדרש". על איזה מדרש מדובר?

הדגל מחנה אפרים ור' אהרן מזיטומיר ציינו לדברי הגמ' בבכורות דף ה ע"א "משה רבכם קוביוסטוס הוא או גונב נפשות", ובגמרא שם מובא שסך מחצית השקל שנתנו ישראל היה גבוה מסכום הכסף שנזכר בפסוק ממנו עשה משה רבנו את האדנים. משום כך שאל אחד השרים הרומאים את ר' יוחנן בן זכאי: "משה רבכם גנב היה, או קוביוסטוס (=משחק בקוביא)?!", שהרי הממון שנתנו לו ישראל נעלם.

ריב"ז השיב לאותו שר ש"משה רבנו גזבר נאמן היה" וכמות הכסף באדנים היתה כפולה מהנכתב בפסוק, משום ש"מנה של קודש כפול היה". הדגל מחנה אפרים הזכיר גם את הגמ' בסנהדרין (קי, ע"א) שעם ישראל חשדו את משה רבנו באשת איש.

מדרש חז"ל כסעייתא לדרוש ה'תפארת ישראל'

הראשון שציין למדרש מסוים הוא הרב אליהו שיק אב"ד לידא שהביא (בספרו עין אליהו, סנהדרין לא, ע"ב) את דברי התפארת ישראל  וכתב ש"קצת מבואר" כדבריו במדרש שיר השירים רבה (ד, סוף אות ד): "כל מי שיעמוד וישלוט על יצרו, כגון משה בשעתו, דוד בשעתו, עזרא בשעתו".

מקור שני הובא בילקוט שמעוני (בהעלותך, רמז תשל"ט), אשר ממנו עולה לכאורה שמשה רבנו  שלט על מדה רעה שהיתה לו: "כתיב 'והאיש משה עניו מאד' וכתיב 'והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים' (במדבר לב, יד)... אלא שהיה שולט ביצרו".

ב'דרשות מרן מהריק"א' (שמחברן הוא כנראה רבי ישראל די קוריאל, עמיתו בבית הדין של מרן ר"י קארו, ואחד מארבעת החכמים שנסמך ע"י מהר"י בירב) הביא את דברי התנאים שנחלקו לגבי משה האם "טוב שמו" או "טוביה שמו" (שמות רבה א, כ, וכעי"ז בסוטה יב, ע"א), וביאר שהם נחלקו האם משה רבנו קנה את שלימותו "מצד השתדלותו" או שהיה "צריך גם כן סיוע אלהי", וכעין זה כתבו עוד חכמים. הרי שלשיטתם מחלוקת התפארת ישראל  והמגיד היא מחלוקת קדומה בין התנאים.

גם ב'דרך אבות' לר' אליהו שיק (בעל העין אליהו) ביאר שמחלוקת התנאים בסוטה יב ע"א האם 'טוב שמו' או 'טוביה שמו' היא שלדעה הראשונה "היו בו המידות הטובות מעיקרו" ולדעה השניה "היו בו מידות רעות ומגונות, והוא שבר את כוחותיו לתקנם, שמתחילה לא היו טובות...". כעין זה כתבו הגאון הרב אברהם יפה אב"ד לסדיי והרב יהושע רבינוביץ[1].

מקורות נוספים בחז"ל שיש בהם מקור או רמז לשיטת התפארת ישראל

ב'ביאור תניא לרבי יעקב מקיידן' (מגדולי תלמידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק מליובוויטש)[2] נכתב: "משה רבנו אף שנפש הבהמית שלו היה ממדריגה שפילה מאוד, כמבואר בגמ' שהוא ממזל מאדים".

רבי שלמה מלוצק, תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש, כתב: "והנה ידוע ששורש נשמת משה רבנו  היה קדושה עליונה מאוד... כי נולד בקדושה ובטהרה... אמנם עם כל זה מחמת שהיתה יוכבד דודתו של עמרם, הגם שהיה קודם מתן תורה עם כל זה כתיב 'של נעליך' וכו', ואמרו בתיקונים (מח ע"ב) 'דא גופא', וכמו שהובא בספרים שלפי תכונתו ומזגו גופו היה מוכן לכל מידות רעות ח"ו וע"י גודל קדושתו וצדקתו נהפך הכל לטוב..."[3].

הרמב"ם: כל יהודי יכול להגיע לדרגת משה רבנו ע"ה

מכמה מקורות בקדמונים נראה כי משה רבנו לא נולד כשהוא מושלם, וזאת בניגוד להנחתו של המגיד מוילקומיר. כך עולה בפשטות מדברי רש"י קהלת ז, א, וכך עולה בפשטות גם מדברי הרמב"ם (תשובה ה, ב) הכותב שכל אדם יכול להגיע למדרגת משה רבנו.

כך נראה גם מדברי הרמ"א ב'תורת העולה'[4] הכותב כי: "משה רבנו בהוציאו את ישראל ממצרים... הוצרך תחילה... להסיר קצת מידות רעות שהיו בו...". כעין זה עולה מדברי ר"י עראמה בעקידת יצחק ומדברי הפלא יועץ.  

כך גם כתב בנחרצות הג"ר שלמה סופר אב"ד בערגסאס, בנו של הכתב סופר, ובדומה לו כתב גם הרב עמיאל, וכעין זה עולה מדברי הנצי"ב מוולאז'ין.

רבי חיים אב"ד צ'רנוביץ כתב בספרו סידורו של שבת[5]: "ידוע מדברי האריז"ל ששם משה רומז על מספר 'קרח' ול"ז ניצוצות של הבל... מבחינות הרעים, רק שמשה תיקן את כולם... כי היפך את כולם לטוב... שהוציא עצמו מכל תאוות הלב עד שנעשה כולו רוחני".

הרב יהושע גרויז (קול צופיך ה'תשס"ד, ערך משה רבינו עמ' קז) חיזק את דברי התפארת ישראל ע"פ המובא בספר תורה אור שנשמת משה היא מבחינת עולם התוהו.

המשך יבוא...

- לקריאה נוספת: ירחון האוצר, גליון 90, אייר תשפ"ד.

[1] מחזה אברהם על הבבות, בחידושים לסוטה יב ע"א שאחרי מסכת ב"ב, מהד' ה'תרנ"ב עמ' 154). בספרו ילקוט יהושע סוטה יב ע"א.

[2] נכתב בין השנים תרי"ב-תרכ"ב, מהד' ה'תשע"ב עמ' יט, על התניא פרק ב.

[3] דברת שלמה, מהד' ה'תר"ח ויקרא דף א ריש ע"ב ד"ה למען תדעון, מהד' חדשה ה'תשע"א עמ' ריט)

[4] ח"ג פי"ג

[5] חלק א' שורש ו' ענף ג' עלה י"ד.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com