כנגד ארבעה בנים דברה תורה..
סיפר האדמו''ר האמרי אמת מגור מעשה ביהודי שחכר אצל הפריץ. והפריץ חיתן את בתו. והיהודי היה צריך להביא מתנה.
רק – כסף מנלן?
עלה בדעתו של היהודי רעיון. פנה לחנות של כלי בית, ושאל "האם יש להם סט אחד שבור"?
ואכן, מצאו בחנות סט שכזה, תמורת סכום פעוט גם ארזו ונתנו לו את הסט ארוז כדבעי.
היהודי הלך לחתונה שמח ורגוע. עד שיפתח הפריץ את המתנה יעברו כמה ימים, וכשימצאו את הכלים שבורים, יתלו שנשברו בדרך והכל יעבור בשלום..
עברו שבועיים, והיהודי נקרא לבוא אל הפריץ. הפריץ זועף כולו תתבייש להביא לחתונת ביתי כלים שבורים?
חס ושלום. היתמם היהודי. "שלמים היו, אלא שנשברו בדרך"..
זעף הפריץ – אינך מתבייש לשקר לי? הבט וראה!
קרא הפריץ למשרת, שהביא את האריזה אותה נתן היהודי, הביט בה היהודי וחשכו עיניו.
אכן הכלים שבורים, אלא שבחנות טרחו ועטפו את השברים, וארזו אותם אחד אחד כל שבר עטוף בפני עצמו..
והנמשל אמר הרבי: הקב''ה מחבב לב שבור, אבל לא כשהשברים עטופים יפה יפה..
ארבעה בנים. אכן ישנה דרך כלל הגמוניה משפחתית, אך גם בה יש את המאפיינים ההטרוגניים :
זה הבן החכם וזה 'שאינו יודע לשאול' לעיתים במהלך השנה אנחנו נוטים לעטוף ולא להתייחס להבדלים, ( במיוחד בכיתת לימוד שמלמדים את כל הכיתה, ללא התייחסות פרטנית.) אלא לראותם ולעטפם בצורה כוללת.
אך בלילה הזה, תתייחס להבדלים! לפי רמת משכל ולפי אופי. הסבר לכל בן את סיפור יציאת מצרים לפי רמתו. ולא בצורה כוללת. אלא תשקיע שכל אחד יבחין בשינוים שבלילה הזה, ומדוע זה כך.
וכמ''ש הספה''ק 'מנוחה וקדושה' (לתלמיד לר''ח מולאז'ין): שבלילה הזה יש אוצרות ייחודיים להחדיר אמונה לצאצאינו. ועלינו להחדיר לכל ילד כמות שהוא. כמ''ש ''כנגד ארבעה בנים דברה תורה''
החכם – שאפשר לחשוב הוא מספיק חכם, מה יש לי להוסיף לו?
הרשע – עלולים לחשוב שחלילה אבד שברו.
התם – בזה האבא מסתמא יחשוב שהמצווה עליו, אך התורה זירזה אותו.
ושאינו יודע לשאול – שאין לו שכל כלל, ויחשוב האבא שאין טעם לדבר איתו.
על אף כל התירוצים על כל אבא ואבא להקדיש וללמד את יסודות אמונה בלילה זה המסוגל להשריש בלבם אמונת ה'.
יה''ר שאכן נזכה להתמקד בעיקר ולהשריש בלבם אמונת ה'.
מדוע לפני האמירה של הארבעה בנים. בעל ההגדה מתחיל באמירת: "ברוך המקום ברוך הוא"?
ומדוע נבחר פה השם של הקב''ה ''מקום''?
אומר הרב פסח קראהן, בשם הגאון ר' שמעון שוואב זצ''ל שהביאור בכך הוא, שהמילה הזאת היכן נמצאת עוד?
במקומות עצובים.
כשמנחמים אבלים – "ברוך המקום"
כשאדם איבד את כספו אומרים ו: "המקום ימלא חסרונך"
כשמתפללים על שבויים אומרים ''המקום ירחם עליהם''
מדוע נבחר ''המקום''?
כי האדם נמצא בסיטואציה מאוד קשה. והוא חושב: "אלוקים איפה אתה? למה אתה לא דואג לי? מדוע זה קורה לי"??
אומר הרב שוואב אומרים ''המקום'' כדי לומר "המקום" – השי''ת נמצא בכל מקום בין אם נאבד לך קרוב, או כל כספך נשרף או אתה נמצא בארץ ניכר שבוי.
ה' חושב עליך, דואג לך!
ובהגדה, מדוע באמצע הלילה החגיגי והמאיר לומר ''המקום''?
ומסביר הר' שוואב ה' אומר לך יש לך במשפחה ילד שקשה לך איתו, אתה רואה אותו מדרדר, נכשל בלימודים? אתה אומר ''ברוך המקום'' לא משנה לאיזו רמה הילד הדרדר. לא משנה כמה הילד מתקשה בלימודים. יש משהו שמכוון ויודע מה קורה.
סמוך על ''המקום''. ותודה לו, תבחר להתמקד בהודיה, אל תתייאש,
ובע''ה עוד תראה אור מהילד הזה!!!
שנזכה לחג כשר ושמח ולגאולה השלימה.