ביום יום אני עובד למחייתי בתלמוד תורה באלעד, מחנך ואוהב מאוד את התלמידים שלי, אני מתייחס אליהם כמו לילדים שלי, אני מאוד אוהב להשקיע בהם, הכל שווה לי בשביל לראות אותם שמחים ומאושרים, נכון, יש ימים קשים אבל בגדול כיף לי, אני אוהב את העבודה הזאת, ואני גם טוב בזה ברוך השם.
פעם בחודש בערך אנחנו מתאספים קבוצת חברים, לכמה שעות כל פעם במסעדה אחרת בעיר אחרת, זה מעין גיבוש כזה לשמונה חברים מהילדות, מעניין לראות איך מילדים קטנים הפכנו כל אחד לבעל משפחה, זה מהנדס בכיר, זה עובד בעירייה זה מנהל מפעל, זה אברך כולל, אני מורה אחד שוטח ועוד שנים בתפקידים שלא מדברים עליהם, המכנה המשותף לכולנו הוא שאנחנו קבוצה שהחליטה לשמור על קשר רציף.
המפגשים לפעמים מלאי משמעות ולפעמים סתם כך מפגש של חברים, המשותף לכל המפגשים הוא שיש אוכל טוב ותמיד מעניין, אני רוצה לספר לכם על המפגש של לפני שלושה חודשים:
אנחנו יושבים במסעדה אחרי כמה שעות טובות שכל אחד סיפר על עצמו ועל המשפחה שלו, ואז שלומי זורק לחלל האוויר: "תגידו חבר'ה אפשר שאלה כנה?" בטח שלומי, בשביל זה אנחנו פה לא?
ואז הוא שואל: "תגידו, יש פה מישהו שסיים שנה שעברה מסכת גמרא? שקט... ולפני שנתיים?"
שקט מביך... איכשהו הצלחנו להיחלץ מהשאלה הזאת ועברנו לנושאים אחרים, אני לא יודע מה זה עשה לאחרים, אבל אצלי ההרגשה היתה שהפילו עלי פצצה של טון!
לכניסה ליומי - לחץ כאן עכשיו! >>
אני מורה לגמרא, אני לומד עם הילדים גמרא, אני מספר להם כמה זה חשוב, אבל מה עם השטייגען שלי? אני זוכר את עצמי בישיבה לומד ולומד, מסיים מסכת אחרי מסכת, ועכשיו מה? מה זהו? מה קרה לי?
באותו לילה הלכתי לישון מהורהר, לא חשבתי על המשגיח שמספר על העונש של המבטל תורה, והפוסק ממשנתו, חשבתי על המשמעות, חשבתי על החוסר.
אני מול עצמי, אני מול בורא עולם, אני כבר עוד מעט בן ארבעים, ומה קורה איתי בעשר שנים האחרונות? מתי מצאתי את עצמי יושב ועושה שטייגען?
זה הציק לי, זה לא נתן לי מנוח. עד שנפל לי האסימון, הבנתי שיש לי מחשבה שתקועה אצלי בראש מאוד חזק, המחשבה הזאת שאומרת שבן אדם עסוק לא יכול לגמור מסכת, הוא אולי יכול ללמוד פה ושם, אבל לגמור מסכת? זה לרציניים בלבד! דף היומי, ברור שלא! איפה יש לי כמה שעות לשבת וללמוד? כל יום כמה שעות?
נכון בישיבה הייתי עמל ויגע על כל דף, אני זוכר זה היה לוקח לי ממוצע של שעתיים לדף, הייתי לומד את זה טוב, מבין את זה חי את זה, ועכשיו איפה יש לי את הזמן לזה?
למחרת לא חיכיתי הרבה, התקשרתי לשלומי, שאלתי אותו: "שלומי, למה שאלת אם יש פה מישהו שסיים מסכת השנה? איך שאני מכיר אותך יש לך משהו שרצית להגיד לנו ולא ממש הצלחת, אני צודק?"
שלומי הוא חבר, חבר אמיתי, ידיד נפש, אנחנו מכירים אחד את השני מצוין היינו ישנים באותו חדר, הוא ענה לי: "נכון, רציתי לספר לך שהבנתי שאפשר לסיים מסכת, ועוד מסכת, ועוד מסכת, בקלות! לא משנה כמה אתה עסוק זה פשוט אפשרי, ואני יגיד לך יותר מזה, אתה לא צריך להשתנות בשביל זה או אפילו לצאת מהבית, בלי שום מאמץ אתה מסיים דף, רבע שעה עשרים דקות ואתה מסיים!"
אין סיכוי, אין מצב, לא יכול להיות, תגיד אתה זוכר כמה זמן היה לוקח לנו דף?
ואז שלומי הפיל פצצה: תקשיב אני לא יודע איפה אתה חי, אבל אני בעניינים, אם לא שמעת על זה אתה כנראה לא כל כך בעניינים, כזה הוא שלומי אוהב לסקרן.
על "יומי" שמעת?
האמת שראיתי פרסומים שלהם בכל מקום, אבל לא היה לי את האומץ להיכנס, זה נקודה שמידי כואבת לי...
ואז שלומי מתחיל לתאר לי את זה בצבעים ובשטף כמו שרק הוא יודע: "אז זהו שאני נכנסתי, ותקשיב אתה לא מאמין איזה השקעה, איזה ביאור. זה לא דומה בכלל לשום ביאור שאתה מכיר היום על הגמרא, זה פשוט תפור עליך, אני יגיד לך משהו, אני לא האמנתי בהתחלה, אבל אני כבר חצי שנה נמצא ב"יומי" וסיימתי שלוש מסכתות, אתה מאמין? בקלות! בלי להתאמץ, וזה כל כך כיף, פשוט להנות מכל מילה בגמרא.
לכניסה ליומי - לחץ כאן עכשיו! >>
הוא בפאתוס, אי אפשר לעצור אותו, הוא מסביר לי מה כל כך מיוחד שם, איך הביאור הוא בעברית מלאה, עם כותרות, עם מפת התמצאות, אתה פשוט יודע כל הזמן איפה אתה אוחז בגמרא, שאלה תשובה, הם מחברים לך את כל הסוגיא, וההסבר, אחח איזה הסבר פשוט תענוג. והעיצוב המרהיב שלהם, והשאלות שאנשים שואלים אחד את השני, והכפתורים בצד, פשוט תענוג"
אני כבר לא זוכר איך השיחה הסתיימה, הוא התחיל לספר לי שבדיוק עכשיו יש את אלו מציאות, ואיזה הבדל זה, בין מה שהוא למד פעם למה שיומי מסביר היום, אתה רואה בעברית את אלו מציאות, אתה מרגיש כאילו הגמרא נכתבה היום, אתה חי את הדיונים בגמרא, עם דוגמאות פרקטיות של היום, אחד שמצא רכב והשני שמצא חליפה של באגיר, אתה פשוט מבין גמרא באמת, פשוט אלופים העורכים של יומי פשוט אלופים, ממש ללמוד גמרא עם "טעם בלימוד"!
אני זוכר דבר אחד, לא שאלתי הרבה שאלות פשוט הלכתי ונרשמתי ליומי! שלומי ממליץ? אני סומך עליו!
זה היה לפני שלושה חודשים, והלא ייאמן קרה, עשר שנים שלא סיימתי מסכת אחת, ועכשיו, אני כבר אחרי שתי מסכתות שסיימתי, ואני יודע אותם חלק, מבין כל מילה, ומאושר מכל רגע! אני גם מוקיר להם טובה אישית, הם באו עד אליי הביתה ונתנו לי תעודה יוקרתית כזו ביד, מה נראה לכם, ברור, מיד תליתי אותה על הקיר!
כל הכבוד להם, יהודים שפשוט איכפת להם שכל אחד ילמד גמרא, שיבין שגם הוא יכול, עייף, עסוק, לא משנה, בכמה דקות אתה פשוט מתענג על הגמרא!
אז למה אני מספר לך את זה יהודי יקר?
כי יכול להיות שחשבת שאי אפשר לסיים מסכת ברבע שעה ביום, חשבת שלסיים מסכת זה ללמדנים בלבד, אז אני רוצה להגיד לך, אפשר לסיים מסכת, אפשר לסיים כמה מסכתות ואפשר לסיים ש"ס, פשוט אפשר, בקלות!
אז אם מעניין אותך ללמוד גמרא, ולסיים מסכת, תלחץ כאן עכשיו ותראה מאות אנשים שמספרים על יומי, ועל מה שזה עשה להם!
הירשם, ופשוט תתחיל לסיים דף ועוד דף, בקצב שלך!