ברפיח בימינו יש תשתיות עבור רבע מיליון איש, אלא שבעקבות כך שאזרחי עזה בחרו בטרור וביצעו טבח מחריד בשמחת תורה תשפ"ד, מדינת ישראל יצאה להשמיד את קיני הטרור ברצועת עזה כולה, כך שאל רפיח נמלטו מיליון עזתים, וברפיח נמצאים 1.25 מיליון איש, באזור צפוף.
לא רבים יודעים, שכוחות צה"ל כמעט כבשו את רפיח בתחילת שנת 1949, במלחמת העצמאות, אלא שבעקבות הסכמת מצרים להיכנס למשא ומתן על הפסקת אש, לחץ כבד של האו"ם ומעצמות אירופה, גרם לנסיגת צה"ל מהמקום.
בעת נסיגת כוחות צה"ל מרפיח חדרו לשטח האווירי של ישראל 5 מטוסי ספיטפייר בריטיים, שהגיעו ממצרים כדי לבדוק האם ישראל עומדת בהסכם, ו-2 מטוסי קרב של חיל הים הישראלי הצעיר, הפילו את כל החמישה.
אם בימינו במחנות פליטים ברפיח נמצאים עזתים, בתקופה שלפני קום המדינה, ברפיח נכלאו אלפי אנשי הגנה, ופלמ"ח, לאחר השבת השחורה (29.6.46), ואלו השאירו כתובת במקום "פה יקום ישוב עברי". נראה שכתובת זו לא קיימת עד היום, אולם היא קיימת בנפש היהודית מאז ועד הלום.
במבצע קדש בשנת 1956, נכבשה רפיח תוך אבדות קלות יחסית, תוך 13 שעות מאז שהחלה ההסתערות על האזור.
לאחר 2 מלחמות אלו, שיד המצרים הייתה על התחתונה, הבינו אלו בחשיבות רפיח, ובמלחמת ששת הימים כוחות צה"ל נתקלו בביצורים, בתותחים נגד טנקים, וריכוזי ארטילריה נוספים, כולל דיביזית החי"ר השביעית של צבא מצרים.
אל רפיח עלו 'אוגדת הפלדה', וכוח צנחנים בזחל"מים, מתוגבר עם טנקי פטון, בפיקוד אלוף משנה רפאל איתן. במהלך הקרב בחסדי שמים, ה'סנטוריונים', וה'פטונים' הישראלים רתקו את הכוחות המצרים, ונצחנו בקרב.
לחיילים יהודים אלה, שלחמו ברפיח, קדמו חברי הגדוד העברי שפעל בשירות הצבא הבריטי, שחנה פה בשנת 1918 ו-1919 וחלם על הקמת עיר חוף עברית.
מלחמות אלו על רפיח בעת המודרנית, לא היו חדשות לדיונות החול המקסימות האין סופיות במקום. אלו ראו במשך אלפי שנים מלכים וצבאות עצומים שנעו ברפיח על 'דרך הים', הלוך ושוב.
כבר בשנת 720 לפני הספירה, נערך ברפיח קרב עז בין צבא מצרים, לבין סרגון השני מלך אשור.
בכתובת ראווה שנתגלתה בחורסאבאד התרברב סרגון בניצחונו וכתב:
"חנון מלך עזה וסיבאו [וצבאו] התרתן [הרמטכ"ל] של מצרים, יצאו נגדי לשם עריכת קרב ומלחמה ברפיח. הנחלתי להם מפלה. סיבאו מקום רעש נשקי נבהל וברח ולא נראה עוד. את חנון מלך עזה. תפסתי במו ידי. קבלתי מס מפרעה מלך מצרים".
רפיח גם מוזכרת ברשומותיו של אסרחדון מלך אשור שחי ופעל ב-670 לפני הספירה, המתאר שבמסעו השני למצרים, הוא הגיע: "עד רפיח שבאיזור נחל מצרים, במקום שאין בו נהר השקיתי את חיילי על ידי שאיבת מי בורות בעזרת חבלים שרשרות ודליים".
בשנת 306 לפני הספירה בימי הבית השני, סיפר דיאודורוס כי במהלך המלחמה בין אנטיגונוס הסלבקי מלך סוריה, ותלמי מלך מצרים, הפליגו אוניות הסלבקים בחוף הים הסמוך לרפיח, אלא שרוח צפונית ניפצה אותם על החוף המתואר כ"מקום מים רדודים אשר יקשה לעגון שם".
קרב עצום היה ברפיח בשנת 217 לפני הספירה, בין מלכי סוריה ומצרים, אנטיוכוס הגדול, ותלמי הרביעי פֿילוֹפָּטוֹר. בקרב זה בו השתמשו היריבים בפילי מלחמה - נחל ניצחון תלמי, וארץ ישראל ופיניקיה עברו לרשותו. הד לקרב ניתן למצוא במרומז בספר דניאל פרקים י"א י"ב.
אלכסנדר ינאי היה המלך היהודי היחיד שהצליח לכבוש את העיר. רפיח עברה בעלות מסחררת, ופומפיוס כבשה, והעבירה לנציב הרומאי גביניוס, ובה נח טיטוס בדרכו להחריב את בית המקדש השני.
בתקופה בה שלט בעיר גבינוס הרומאי, הלה הכניס לתוכה אמונות טפלות, ואלו האמינו כי העיר רפיח היא מקום הולדתו של דיוניסוס, ולכן הם הקריבו קורבנות עיזים לחוף הים, על מנת לפייסו בשעה שהוא סער.
בשנת 1906 הגיע לשיאו סכסוך אודות השליטה בחצי האי סיני בין הטורקים לאנגלים. הבריטים ששלטו בשנים אלו במצרים, ביקשו להרחיק את הטורקים מתעלת סואץ, ודרשו כי הגבול יעבור ברפיח. הטורקים דרשו שהגבול יעבור דרומית לרפיח, והם יקבלו חצי ממדבר סיני, ואלו הגיעו וניפצו את עמודי השיש שסימנו את הגבול ברפיח.
הבריטים כתגובה שלחו אוניית מלחמה לחופי רפיח, ומפקדה דיווח שעל רפיח השתלטו הטורקים, ובמקום יש 5000 חיילים, ואלף סוסים. הבריטים מצידם תגברו את כוחותיהם, וביום 3 במאי דרשו מהטורקים שייסוגו עד מעבר רפיח. הטורקים נכנעו והציבו מחדש את קו הגבול ברפיח אותו הרסו במו ידיהם. ובראשון לאוקטובר נחתם הסכם מחודש על קו הגבול.
יהודים ברפיח
ברפיח התגוררו יהודים בתקופת בית שני, והשם רפיח מופיע בתרגומים ארמיים לתורה. בגניזה הקהירית נמצאו מסמכים מהם מוכח שקהילה יהודית ענפה הייתה בעיר במאה הי"א, והיהודים כינו את העיר בשם "מבצר חצור" בהתאם לזיהוי "חצרים" בפסוק "וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה" (דברים ב כ"ג), עם רפיח.
הבנאי הבלתי נדלה ר' יואל משה סלומון יותר מ-30 שנים לאחר שהקים את פתח תקווה, חפץ ליישב יהודים ברפיח. הוא יזם רכישה של 90 אלף דונמים, אולם עסקה זאת לא יצאה אל הפועל.
'אגודת ישראל' ורפיח
אם כולכם מכירים את תנועת 'אגודת ישראל' החרדית, יש עוד אחת באותה השם שהוקמה בתל אביב. תנועה זו בשינוי מאגודה הפולנית/גרמנית שדאגה ללימוד התורה ועולם הישיבות באירופה, ארה"ב וארץ ישראל, בתחילת המאה העשרים, חפצה ליישב בסביבת רפיח התיישבות יהודית, של יהודים חלקם תושבי יפו. התקדמות משמעותית בפרויקט הייתה, אלא שהוא נתקע בשל קשיים משפטיים.