ראה"ע האוקראיני רצה לחלל קברים; היהודים התגייסו להציל 

ארגון הקהילות היהודיות המאוחדות באוקראינה גילה, כי ראש העיר מתכוון להשתמש בקרקע בית העלמין לצרכי פיתוח ואף הובא למקום ציוד בניה.

בעקבות החשש לחילולו ולהכחדתו של בית העלמין, הוחלט על ביצוע מיידי של עבודות ההצלה והגידור ובכך למנוע את חילולו.

הארגון העולמי להצלת ושימור בתי עלמין יהודיים במזרח אירופה ובמרכזה בראשותו של הרב יצחק שפירא, הודיע על השלמת הצלתו, שימורו וגידורו של בית העלמין היהודי בחורול, שבמזרח אוקראינה. זהו בית העלמין ה-283 שגודר וניצל מהכחדה מאז יסוד הארגון.

רקע על בית הקברות והעיר

יהודים התיישבו בחורול לראשונה בתחילת המאה ה-17 והיישוב היהודי נחרב בגזירות ת"ח – ת"ט. בתחילת המאה ה-19 הוקמה במקום מחדש הקהילה היהודית שמנתה 44 איכרים יהודיים.

עם השנים גדל מספרם של התושבים היהודים והיו תקופות שהתושבים האזרחיים היוו רבע מכלל האוכלוסייה המקומית.

בחורול היו שני בתי כנסת, בתי ספר וקהילה של חסידי ליובאוויטש. בפרוץ מלחמת העולם השניה מנתה הקהילה היהודית במקום 701 נפשות.

עם כיבושה ע"י הגרמנים הוקם במקום מחנה השמדה גדול. בשנת תש"א (1941) נרצחו התושבים היהודיים. בתום מלחמת העולם חזרו מספר מועט של משפחות יהודיות ובשנת תשע"ו (2016) עדיין חיו במקום כ-12 יהודים.

בבית הקברות היהודי, שנהרס לאחר מלחמת העולם השניה, נותרו על עומדן שתי מצבות כאשר רק על אחת מהשתיים ניתן עדיין לקרוא את שנת הפטירה תשט"ו (1916). מתחם בית הקברות גודר עתה בגדר בטון ואורכו ההיקפי מגיע ל-210 מטר. קדם לגידור ולעבודות השימור - תיחום הלכתי של בית הקברות.

למרות מצב המלחמה באוקראינה, בשל סכנת ההכחדה המיידית של בית העלמין, אישרה ועדת הרבנים כהוראת שעה, להיעזר בביצוע המדידות בטכנולוגיית זום כאשר הנתונים והתמונות מועברות ישירות לעיני הרב משה הרשפט מבית דינו של הגאון רבי אליקום שלזינגר, שמקום מושבו בלונדון.

בנוסף, לקביעת תחום בית העלמין נעזר הרב הרשפט במפות וותיקות של בית העלמין וכן במפות של חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה.