היכן נמצא הבור אליו הושלך יוסף הצדיק - לפי הגר"ש מחלמא?

פרק ז': "מכון הרב פראנק לחקר ההלכה" הוא אשר זכה לההדיר את ספר 'חוג הארץ' (ירושלים תשמ"ח), אולם חוקרים סבורים שהספר הוהדר שלא בסטנדרט מחקרי, ונציין דוגמה.

גם במפה שהובאה בספר 'חוג הארץ' בור יוסף מופיע בגליל כמסות המוסלמים.

מהדירי הספר מצטטים את אגרות הראי"ה קוק ואת דברי החזו"א המפורסמים בדבר אי אמינות הכלל המפורסם על חוקרי ארץ ישראל בדבר זיהוי מקומות תנ"כים וחז"ל ע"פ שמות מוסלמים, וממשיכים: "ברור איפה, לאור המקורות התלמודיים והמדרשים כי מדע הגיאוגרפיה הכללי של הארץ בנוי על יסודות רעועים ועל מגדלים הפורחים באויר, ואין לו בדרך כלל אחיזה וקשר למציאות הפיזית ולאמת ההיסטורית".  

במקביל המהדירים מעריצים ביותר את רבינו אשתורי הפרחי אותו מגדירים: "ראש וראשון מבין חוקרי הארץ בקנה מידה חשוב ביותר, הוא רבי אשתורי הפרחי שעלה ארצה בשנת ע"ב והקדיש את חייו לחקר תורת ארץ ישראל ובירור גבולותיה, משך י"א שנים הסתובב בארץ, חקרה ודרשה", ולדברי המהדירים הגר"ש מחלמא: "אחריו בסדר הדורות אולם בצורה מיוחדת ומקורית, הוא רבינו בספרו 'חוג הארץ'... הוא מקנה לציון קנאה גדולה, נפשו אבלה עליו בראותו בספרי גבולות הארץ ובמפות השונות, כי באו גויים בנחלת השם וכולם כתובים בלשונות לועזיים".

יצוין שרבינו אשתורי הפרחי צידד באופן נחרץ (ואף לגבי פרשנות פסוקי המקרא), בעד אמינות השמות המוסלמים, וכך הראי"ה קוק התנגדותו הייתה לכך שיקבעו מסמרות להלכה ע"פ שמות מוסלמים, אבל לא חלק על אמיתות הדברים כפי שכתב לי הרב פרופ' יואל אליצור: "התשובה היא לענין זיהוי הלכתי של מקומות כדי שיקראו מגילה רק בט"ו ועל זה אמר שאין לקבוע מסמרות, אבל בתוך כדי דיבור אמר שיש בזה חיבת הקודש וראויים לחיבה, כלומר שמצד המחקר כשלעצמו הדבר ראוי, ושם גם סיים שאם יהיו ראיות חזקות יותר לזיהוי מאשר שמירת שם דומה, מבקש שיודיעוהו ויעיין בדבר".

כמו כן פלא היאך מהדירי 'חוג הארץ' מציינים לשבח את רבינו אשתורי הפרחי, ואח"כ את רבי יהוסף שוורץ בעל "תבואות הארץ" ששניהם סברו את הכלל שהשמות המוסלמים משמרים את השם התנ"כי והחזל"י.

נעמוד על כמה אתרים המצוינים בספר 'חוג הארץ'. את העיר 'חרמה' הגר"ש מחלמא זיהה אותה עם צפת אשר מוזכרת בשופטים א' י"ז, הממוקמת בנחלת שמעון. יצוין שמספר נוסעים טעו בדבר וסברו ש'חרמה' היא צפת הגלילית המוזכרת בתנ"ך, דוגמת ר' שמחה יהושע מזאלזיץ (ראה מסעות א"י, מסדה 1976, עמוד 399), וכן הנוסע הנוצרי יואהן אאגידיוס ואן אגמונט בשנת 1723 (ראה מסעות נוצרים בא"י).

ראה גם בספר 'כפתור ופרח' פרק י"א לרבנו אשתורי הפרחי, וכן בספר 'חיבת ירושלים' שכתבו בפירוש על צפת המקראית שאין היא במקומה של ימינו, וכן כתב בארוכה על כך בספר 'צוף דב"ש' תוך שהוא תמה על הספר הקבלי 'צח ואדום' שמצטט "פירוש ירושלמי ישן נושן" שכותב: "צפת היא עיר שבגליל שקוראים עתה צפת ופסוק בשופטים 'יושב צפת'.

הגאון בעל 'צוף דב"ש' מציין לר' אשתורי הפרחי שכותב במפורש "לדרום של קדש, כמו יום על ראשי ההרים עיר ושמה צפת, ואין זה חרמה כי היא בארץ יהודה בחלק שמעון, והיא עיר חדשה מוסבת שם הישנה"

לפחות בשני אתרים שרבים מהנוסעים ציינו שם לגאולה, כמיקום המדויק שמשיח צדקינו יתגלה, הגר"ש מחלמא לא ציין זאת. אחד הוא 'מגדל עדר' אשר הגר"ש מפנה לבראשית ל"ה כ"א, ולמרות שהנביא מיכה (ד ח) ציין אותה כמיקום גאולה הגר"ש לא הזכיר זאת, וכן בערך רומה הגלילית שרבים מהנוסעים הזכירו אותה כפתח של משיח, הגר"ש לא הזכיר זאת וצ"ע.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com