פרק י"א: הדפסת עותק התנ"ך הראשון גוטנברג בתאריך כ"ו בשבט רט"ו (1455) שינתה את פני העולם. התנ"ך המכונה 'תנ"ך גוטנברג' על שם מדפיסו, הודפס בעיר מיינץ שבריינלנד-פפאלץ גרמניה.
- אוהבים לצלם ולהצטלם? 'העילוי ממוֹטֶלֶה' אוסר זאת בתוקף: "גורמים הרהורי עבירה"
- מותר להצטלם? הפוסק האוקראיני התיר, אחד מגאוני עדות המזרח אסר
- אלו התמונות בהן יש רוח טומאה - על פי המקובלים
- פולמוס תמונות הרבנים: תמונת הרבי שהצילה והקמיע שעורר סערה
- העילוי ממוטלה וה"עניינים" שנעשו ברפת הבקר כדי לברך את הבהמות
- האם חופה בבית קברות עשויה לעצור את המגיפה? "זוהי שטות"
- הביקורת של המשכיל נגד 'חופת מגיפה': "נהפך לבי בקרבי וכלימה כיסתה פניי"
- "חופה שחורה": החתן שברח באמצע וזה שניסה להטביע עצמו במקווה
- איש החברה קדישא הניח מטבע ביד - והנפטר סגר את ידו
- קברה של הרבנית נפתח - והמקל הקדוש שנקבר לצדה נעלם
בשנת 1517 למניינם, פרסמו הקיסר מקסימיליאן והאפיפיור לאו העשירי על איסור 'זכויות יוצרים' על הדפסת עותקים של תנ"ך למשך 4 שנים קדימה.
גדולי ישראל קדמו לפסק 'זכויות יוצרים' של אומות העולם, וכבר בשנת ר"ן (1490) בהסכמה לספר ה'אגור', שכתב רבי יעקב בר' יהודה לנדא (נאפולי ר"ן (1490), נזכר איסור השגת גבול של מחבר הספר.
בשנת רע"ח (1518) רבני ונציה כתבו הסכמה לשלושה מספרי רבי אליהו בחור ואסרו את הדפסתם למשך 10 שנים.
הרבנים פסקו ב'אלה ושמתא' במי שיפר את 'זכויות היוצרים' של רבי אליהו בחור, וכך לשון האיסור: "וכל המדפיס אותם, או הוא או שלוחו, יהא בכלל פורץ גדר וישכנו נח"ש. והקונה ממנו בידיעה והכרה אחרי שמעו גזרותינו, יהא באלה ובשמתא...".
הגרמצ"ה טננבוים (שכונה 'העילוי ממוֹטֶלֶה', לימים רבה של העיר לוֹמְזָ'ה - נפטר בשנת תר"ע 1910) כתב אלפי תשובות בשו"ת 'דרכי מלכיאל'. אחת מהם על 'זכויות יוצרים'. התשובה צוטטה במערכת המשפט של מדינת ישראל בפסק דין של השופט א' רובינשטיין מיום א' באב תשס"ד (19.7.2004) מתוך שו"ת דברי מלכיאל חלק ג', סימן קנ"ז.
הסיפור המרתק אירע כך: יהודי החל למכור מים מתוקים ומריחים. הממציא קיבל רישיון ממשרד הבריאות בוורשה, והוציא על הבירוקרטיה לקבלת האישור - ממון רב. לאחר תקופה, הגיע יהודי אחר שמתגורר במרחק של ט"ז פרסה, ומכר בקבוקים דומים של מים מתוקים ומריחים, ואף הדפיס אותה תווית כפי שעשה הממציא המקורי. הגרמצ"ה טננבוים פסק את דינו דעת תורה בעניין זה. ראה בהרחבה שו"ת דברי מלכיאל חלק ג', סימן קנ"ז.
בשנים האחרונות התפרסם על השפית חיה ללונק שנדהמה לגלות שתמונה שצילמה למתכון שלה לדגים מרוקאים, הועלתה לעמוד האינסטגרם של השפית הידועה ג'קי אזולאי ללא רשותה וללא מתן קרדיט.
גם ח"כ קושניר שפרסם סרטון אנטישמי הפר זכויות היוצרים בפרסום האיור של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, ונדרש על יד עו"ד איתמר בן גביר - לשלם פיצויים – מאה אלף שקלים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com