"אירוע מכונן הוא עבורנו כשבעצה אחת עם בני הרב פרוש, החליטה העיריה להנציח את הספרייה התורנית העירונית על שמו של ראש וראשון למנהלי מערכות קדשי ישראל, איש יקר ונכבד שכל שאיפתו ומעשיו בחיים היו להרבות כבוד שמים וכבוד שומרי התורה והמצוות בארץ ובעולם, הרב מנחם פרוש ז"ל. בכל המלחמות והמערכות שהוביל ר´ מנחם, מבית ומחוץ, כוונתו הייתה לברכה ולטובה, וראייתו בכל צעד ושעל, הייתה מספר צעדים קדימה. בשנות חייו האחרונות עלי חלד, זכיתי להיות קרוב אליו, וללמוד ממנו רבות בעבודת הציבור. זכות היא לנו להנציח היום את שמו על אחד המפעלים התורניים המפוארים של העיר" – כך אמר ראש העיר ביתר עילית, הרב מאיר רובינשטיין בטקס הנצחת הספרייה העירונית תורנית ע"ש של הרב מנחם פרוש ז"ל.
הרב רובינשטיין אמר כי "כמי שעמד בראש העוסקים בצרכי ציבור באמונה, התייצב ר´ מנחם בטבעיות ליד ערשה של עירנו, תמך עודד וסייע ככל אשר ניתן לבניינה של עירנו, הן בפן הגשמי והן בפן הרוחני. הנצחת זכרו ע"י קריאת שם הספרייה ´נר למנחם´ על שמו, היא ללא ספק צעד חשוב וראשון, אשר יבטא אך במעט את אשר חייבת היהדות החרדית בכלל ותושבי ביתר בפרט לגדול עסקניה, הרב מנחם פרוש ז"ל".
הרב רובינשטיין שיבח את שרת התרבות, הגב´ לימור לבנת. מנכלי"ת המשרד, הגב´ אורלי פרומן. מנהל מחלקת הספריות, מר ויקטור בן נעים והגורמים החרדים העומדים לימין משרד התרבות על חלקם החשוב במימון ובשדרוג הספרייה והוספת האגף החדש למען תושבי העיר שוחרי התורה.
בטקס צנוע ומרגש שנערך באולם הספרייה שבמתנ"ס העירוני השתתפו: חבר בד"ץ ביתר עילית, הגאון רבי צבי ברוורמן. רב קהילת צאנז, רבי אברהם שטיגליץ. רב קהל חסידים ודיין בירושלים, רבי ישעי´ שוורץ. רב קהילת ´היכל פנחס´, רבי יהודה לייב הלשטוק. בניו, ח"כ הרב מאיר פרוש ומנהל קרן התרבות ´דגל ירושלים´, רבי נפתלי צבי פרוש. נציגים בכירים ממשרד התרבות והעירייה ובהם; מנכ"ל העירייה, הרב יהודה גרליץ. גזבר העירייה, איש סודו של ר´ מנחם ז"ל, הרב יהושע פולק. מנהל מחלקת הספריות במשרד התרבות, מר ויקטור בן-נעים. מנהל המנהל לאזורי תעשייה ותעסוקה בעיר, הרב אברהם שוורץ. מנהל המחלקה המוניציפאלית ב´אגודת ישראל´, הרב שלמה גינזבורג. בני משפחה וידידיה מהארץ ומחו"ל, ובראשם הנגיד הרב אברהם הלפרין שהוא גם חבר נשיאות קרן "ביתר פמילי". אישי ציבור ועסקני סיעת ´שלומי אמונים´ ו´מרכז אגודת ישראל´. בתום לימוד משניות ואמירת הקדיש ע"י בניו של ר´ מנחם ז"ל הוסר הלוט מעל שלט ההנצחה.
הגר"צ ברוורמן אמר בטקס כי היהדות החרדית חבה את מרבית יסודות קיומה בדור הזה להרב מנחם פרוש ז"ל. "כמעט אין מערכה אחת שביסוד קיומנו, כיהודים חרדיים בארץ ישראל, שר´ מנחם ז"ל לא הוביל וניצח, או שהיה שותף פעיל. תורה, חינוך וחסד מגלמים את מסכת חייו הענפה שבה היה שזור. הייתה לי הזכות במקרים רבים לראות בעיני את המסירות שאפיינה אותו בדאגה לפרט ממש ´כלביא יקום´...
הרב מאיר פרוש אמר כי משפחת פרוש מודה לראש העיר, הרב רובינשטיין, לבכירי העירייה ולאנשי משרד התרבות על הנצחת שמו של אביו ז"ל; "אין מפעל מתאים יותר להנצחת שמו של אבי ז"ל כספריה תורנית שהפכה לאבן שואבת לתורה וחינוך. חמישה מתוך 54 פרשות התורה נקראו ע"ש של אישים; נח, יתרו, קרח, בלק ופנחס. נח מעידה התורה; איש צדיק היה בדורותיו. יתרו; ואתה תחזה... קורח; קריאי מועד, אנשי שם... פנחס; בקנאו את קנאתי... ואילו פרשת השבוע, בלק, אומרים המפרשים, נקראת ע"ש בשל 42 קורבנות שהעלה. מצינו למדים שעל מסירות והקרבה, מנציחה תורתנו הקדושה שם של אדם כפרשה בתורה. אין ספרייה כפרשה בתורה, אולם המסירות וההקרבה של אבי ז"ל למען הכלל והפרט זיכתה אותו בהנצחת שמו על בית של תורה, חינוך וחסד. משפחתנו תסייע להגדיל ולפתח, להדר ולרומם בית מפואר זה למען תושבי העיר ההוגים בתורה" – אמר הרב פרוש.
מנחה האירוע, הרב אליהו נאה גילה במהלך האירוע כי "בתחילה סברנו, לעטר את שמו של הרב פרוש ז"ל על אחת הכיכרות הגדולות בעיר, כראוי למעמדו. אך המשפחה, עמה נועצה ועדת שמות, בחרה לעטר את שמו על הספרייה. ולא בכדי. ר´ מנחם ניהל אמנם לא מעט ממלחמות ד´ בכיכר, ככר השבת. אך את כוחו הוא שאב מהספר. נאומיו כובשי הלב, היו מתובלים בדברי חז"ל ובמדרשיהם. הוא היה איש הספר, ונאומיו, כותלי ביתו וכל הליכותיו, יוכיחו".
הרב משה זלצמן, מנהל הספרייה, אמר כי "בשנה האחרונה הייתה עדנה לספרייה כשע"י פעילות ראש העיר הנכבד. הספרייה התורנית, וספריית ההשאלה לספרי קריאה שודרגה רבות והוכרה כספרייה ציבורית ע"י המחלקה לספריות במינהל התרבות, ואכן הספריות נמצאת בתנופה וחידוש כדי שנוכל לתת שרות מקסימלי ולהרבות דעה והשכל בקרב תושבי עירנו. הספרייה התורנית אומנם נוסדה בתקופת טרום עידן המאגרים הממוחשבים, כשהספר המודפס היה מרכז החיבור של האותיות לעם, אך בתקופתנו למרות כשבקופסה קטנה נמצאים 50.000 ספרים, ולרבים יש גישה אישית למאגרים אלו, לא איבדו הספריות בעלות הארונות העמוסים ספרים לעייפה מזוהרם, ועדיין מהוה הספר המודפס את העדות והקשר הנצחי של עם הספר לספר, וגם פה אצלנו ציבור המבקרים מוסיף והולך, הן לספרות תורנית ומחקרים שאין מקומם בבתי מדרש כלליים, והן בתחום המחשוב כשניתנת כאן גישה מבוקרת למאגרים התורניים הרבים, אוצר החכמה, היברובוקס, פרויקט השו"ת, ועוד. ואף הורדת שיעורים מאלפי השיעורים שבאתר קול הלשון לנגנים אישים".
הרב זלצמן אמר כי ציבור המבקרים מורכב מפסיפס של קהלים שונים, מורי הוראה, מחברי ספרים, מלמדים ומורים, חוקרים ואנשי הגות ורוח המבקרים בספרייה ונהנים מאולם קריאה ממוזג שקט ורחב ידיים המעניקים שלוות הנפש ורוחב לבב. הספרייה התורנית מהווה גם מקום עיון להכנת שיעורים ועבודות סמינריסטיות עבור מורות ובנות הסמינרים – בימים נפרדים, שתי מעלות בדבר, הן מעצם קרבת המקום לביתן, והן העובדה שאינן צריכות לרעות בשדות זרים ע"מ להשיג את מבוקשן.
