התפילה של משה רבנו על פרעה
במכות מצרים ישנן כמה מכות שמסתיימות רק לאחר שמשה רבינו מתפלל ומבקש מהקב"ה את הפסקתן, כך במכת צפרדע, ערוב, ברד וארבה. עלינו להתבונן במהותה של תפילה זו. מה עניינה? מדוע לא מסתיימות המכות מאליהן? ומדוע דווקא במכות אלו הוצרכה תפילה להפסיקן ואילו מכות אחרות פסקו אף ללא תפילה.
כמו כן, צריך להבין מדוע באמת מתפלל משה בעבור פרעה כשהוא יודע שה' מכביד את ליבו והוא יחזור לסורו ולא ישחרר את עם ישראל מארצו.
מסדר הדברים המתואר בשאר המכות נראה שכל מכה הייתה קצובה מראש בזמן, וברגע מסוים היא הסתיימה, אך במכות אלו מפורש שהן הפסיקו בגלל תפילתו של משה וככל הנראה קודם זמנן. יש להתבונן גם בלשונות התפילה של משה המתוארות במילים 'ויצעק משה אל ה'' 'ויעתר אל ה'' 'ויפרוש כפיו אל ה'', לשונות תפילה המלמדים שאין מדובר בתפילות בעלמא, משה מתאמץ בתפילתו בכדי לסיים את המכות טרם זמנן, מדוע הוא עושה זאת ולא מניח לפרעה שישא בתוצאות התנהגותו ומעשיו הרעים?
התוודעות מצרים למידת הרחמים
מעיון בפסוקים עולה שבכל המכות הללו נכנע פרעה ומבקש ממשה להתפלל עבורו לסילוק המכה, כך במכת צפרדע נאמר: וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אל ה' וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לה''. (ח, ד) ובמכת ערוב אומר פרעה: 'אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לה' אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי'. (ח, כד) בדומה לכך במכת ברד מצינו: 'וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים: הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד'. (ט, כז-כח) וכך גם במכת ארבה: 'וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם: וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה'.
נראה שהבנת הדברים קשורה במטרה הנוספת שישנה במכות מצרים מעבר להוצאת עם ישראל מעבדות לחרות, והיא שפרעה והמצרים יכירו במלכות ה' ובכך יתגלה שם ה' על העולם כולו. מטרה זו מציב הקב"ה במפורש כשהוא שולח את משה לפרעה 'וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה''.
אמנם, האופן העיקרי שעל ידו מתוודעים מצרים לקב"ה ושליטתו בעולם היא דרך "מידת הדין", הקב"ה מפליא בהם את מכותיו וכך הם לומדים בדרך הקשה את גודל כוחו, אך באותן מכות אשר על ידן פרעה מגיע לידי כניעה ומתחנן למשה שיעתיר בעדו ויפסיק את המכה, רואה משה הזדמנות להודיע וללמד את מצרים את גדלות ה' גם דרך מידת הרחמים וכך תהיה התגלות ה' שלמה יותר. לכן על אף שהוא יודע בבירור שמבחינת הסיבה התכליתית של גאולת עם ישראל אין משמעות לכניעתו הזמנית פרעה, מכל מקום הוא מתפלל בעדו ובכך גורם שגדלות ה' תתגלה גם במידת רחמיו.
כך אומר משה רבינו לפרעה במכת צפרדע, בפעם הראשונה שפרעה מבקש שיתפללו עליו: '...וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹהֵינוּ' (ח ו). לאור דברינו הרי שידיעת ה' עליה מדבר משה כאן איננה רק ידיעת ה' העומדת כמטרת מכות מצרים באופן כללי, אלא בידיעה המסוימת של מידת הרחמים, רובד נוסף וחשוב לא פחות של מלכות ה' שמתגלה דווקא בהפסקת המכותקודם זמנן ע"י היענות הקב"ה לתפילת משה.
***
ישנם אופנים שונים של התגלות ה' בעולם. פעמים מתגלה כוח ה' בעולם דווקא דרך מידת הדין ומכך שה' נפרע מן הרשעים ופעמים שהופעת ה' בעולם מתבצעת על ידי התגלות מידת הרחמים ובמענה לתפילת האדם. במצרים התגלות ה' בעולם הייתה בין במידת הדין ובין במידת הרחמים. אנו מייחלים כי נזכה לראות בהתגלות ה' בעולם מתוך מידת הרחמים וכתפילתו של רבי ישמעאל (ברכות ז) 'ויגולו רחמיך על מידותך'.