בעצרת זיכרון באתר מחנה הריכוז דכאו ננעל הכינוס ה-32 של 'ועידת רבני אירופה', בתום הוועידה הוחלט, על עשרות רבנים ממדינות ערב, המפרץ, אפריקה ודרום אמריקה, שצורפו כחברים עמיתים ב'ועידת רבני אירופה'; נשיא הועידה הגר"פ גולדשמידט אמר: "נפעל שכם אל שכם בבניה טיפוח ושגשוג חיי תורה ומצוות בקהילות".
שר הפנים של בוואריה מר יואכים הרמן, שהשתתף בטקס המרגש במחנה הריכוז דכאו, ריגש את הנוכחים כשאמר; "העם היהודי שאתם מיצגיו קרוב לליבנו, זוכרים את העבר ומרכינים ראש".
"בשם ממשלת בוואריה אזרחיה והעם הגרמני אנו מודים לכם שבחרתם לקיים את הועידה החשובה הזו כאן על אדמת גרמניה. אנו מחויבים מתמיד להילחם בנחישות בכל גילויי אנטישמיות, ומושיטים יד אוהבת לאומה היהודית בכל מה שניתן לאל ידנו כדי שתשגשגו ותפרחו".
השר הרמן הביע את תקוותו כי הועידה תתכנס שוב בבוואריה; "אנו מצדנו נשמח לארח אתכם שוב ונעניק את חסותנו בידידות אמת באהבה'. שר הפנים אמר עוד כי ממשלתו תשקיע משאבים כדי להרחיב את קליטת המבקרים הרבים באתר מחנה ההשמדה; 'בשם הקורבנות ולמען הזיכרון החשוב של האנושות לזוועות ולעולם לא עוד".
יומו האחרון של הכינוס - קודם לביקור ב'דכאו', הוקדש לביקור בקהילה היהודית שבמרכז העיר. לאחר תפילת שחרית בבית הכנסת המפואר, השתתפו הרבנים בדיונים ושיעורים ופנל שאלות ותשובות עם חברי בית הדין הגדול של הועידה, אורח הכבוד הגאון רבי אשר ווייס גאב"ד 'דרכי הוראה', נשיא הועידה רב ואב"ד מוסקבה הגאון רבי פנחס גולדשמידט והמנהל הרבני ראש ישיבת 'תורת חיים' הגאון רבי משה לבל.
בטרם צאתם פקדו הרבנים, כאמור את אתר מחנה הריכוז דכאו שם קיימו עצרת זיכרון בהשתתפות שר הפנים של בוואריה, רבה של מינכן הרב שמואל אהרון ברודמן ונשיאת הקהילה היהודית. רבה של קזבלנקה הרה"ג רבי יעקב סבג ערך סיום מסכת 'מגילה' והרב רפאל מנת, רבה של אוסם נשא תפילת 'א-ל מלא רחמים'.
ערב קודם לכן התקיים כינוס היסוד של החטיבה הבינלאומית של 'ועידת רבני אירופה' פנים אל פנים. כזכור, לפני כשנה וחצי החליטה הועידה להקים במסגרת הועידה חטיבה בינלאומית שתאגד בתוכה רבנים מכל קהילה שחפצה בשיתוף פעולה עם הוועידה. במטרה לעמוד כאיש אחד למען הבטחת המשך קיומם פיתוחם ושגשוגם של החיים היהודיים.
במהלך החודשים האחרונים הצטרפו לחטיבה 24 הרבנים הראשים אבות בתי הדין ודיינים ממדינות ערב מדינות המפרץ אפריקה ודרום אמריקה. בכינוס השתתפו; הרבנים הראשיים של איראן, קזבלנקה מרוקו, תוניסיה, גיאורגיה, אזרביז'אן, תורכיה, איחוד האמירויות, צ'ילי, מקסיקו, קולומביה, גוואטמאלה, אורוגוואי, פנמה, וראש הקהילות היהודיות בארגנטינה.
הגר"פ גולדשמידט אמר: "מאז הקמתה, לאחר מלחמת העולם השנייה, סייעה 'ועידת רבני אירופה' לקהילות רבות באירופה כמובן, ולקהילות רבות בעולם, חלקן גם תחת משטרים אפלים, במסירות נפש של ממש. ואכן זכינו וכל פניה מכל קהילה מכל מקום שיהיה זכתה למענה האפשרי מצד הוועידה. כיום, לאור השינויים גאופוליטיים המתרחשים לאחרונה בעולם, ובמיוחד באזור המפרץ וצפון אפריקה, קיבלנו פניות רבות מרבני האזור להרחיב את הפעילות הרשמית של הועידה גם עבור הקהילות היהודיות ברחבי העולם. הפניות הללו הגיעו גם ממקומות רחוקים יותר, בהם אין התאגדות מתאימה לרבנים ולקהילה, כדי לעמוד לימינם בעת הצורך".
"נפעל שכם אל שכם בבניה טיפוח ושגשוג חיי תורה ומצוות בקהילות אלה, במסגרת פרויקט הדגל של הועידה לבקשת גדולי ישראל מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ולאחריו מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל ויבדלח"א מרן הגר"ג אדלשטיין; הקמת כוללי אברכים ברחבי אירופה, נקדיש מאמץ מיוחד במדינות אלה, וסיוע והכוונה להקמת תשתית קהילתית חינוכית רבנית ובתי דין מתאימה - הועידה גם תביע את העמדה היהודית בגאון ובעוז בפני ההנהגה במדינות אלה", אמר הרב גולדשמידט.
הגר"מ לבל אמר: "רבות הבעיות העומדות על הפרק בעולם כולו ובמדינות אלה במיוחד. ובימים אלה אנו נזכרים בדברי ימי ישראל עת ייסדנו את 'ועידת רבני אירו אסיה' כאשר נכנסנו למעונו לקבל את ברכת פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובחביבות מיוחדת בירך בפה קודשו את כולנו; 'אני מברך כל אחד ואחד מכם בהצלחה להרבות תורה ויראת שמים בכל מקומות מושבותיכם להגדיל תורה ולהאדירה".
עוד אמר הגר"מ לבל: "הועידה תסייע במגוון רחב של נושאים ובהם: הקמת בתי כנסת, בתי ספר ותלמודי תורה בכל מקום שיידרש וטיפוח חיים יהודיים. דאגה לשגר לכל אחד מתי הכנסת והמרכזים היהודיים רבנים ומנהיגים רוחניים שהוכשרו לכך כדי למלא בתוכן יהודי טהור את המרכזים ולהעביר המסורת התורתית בדרך ישראל סבא לניהול חיי קהילה יהודית בחינוך לתורה ויראת שמים. בעיות הלכתיות במיוחד במדינות האסלאם. בניית מערכות קהילתיות. קביעת מנהגים במקומות בהם בטלו הקהילות. בירורי זהות יהודית בעירוב המשפחה. נאמנות השגחה. בעיות כשרות. ענייני נישואין וגירושין. דיני ממונות. שיתוף פעולה עם בתי הדין באירופה וישראל. עמידה על המשמר בנושא הגיורים שייעשו אך ורק לפי הנחייתם של גדולי ישראל ובתיאום מלא עם 'ועידת רבני אירופה' ופעילות כדי להביא להקמת נציגות הנהלת בתי הדין הרבניים במדינות אלה".
את פרויקט הקמת הכוללים ירכז הרב אהרון קוטלר ראש נציגות הוועידה וארגון איפס"א בארה"ב. את החטיבה מרכז מזכיר הועידה הרב אהרון שמואל בסקין.
רבה של איראן הרה"ג רבי יהודה גראמי סיפר בהתרגשות על הקהילה וחיי היהודים במדינה; "כידוע על פי דת האסלאם השולטת גם בחוקי המדינה אסורה צריכת אלכוהול ולכן אין בנמצא מכירת יין בחנויות ברחבי המדינה. הקהילה היהודית הזוכה לחופש דת מוחלט, קיבלה זיכיון פרטי לייצור ושיווק יין - אך באופן המאפשר שימוש לצריכה עצמית בלבד. מיותר לציין מה יקרה למוסלמי שיימצא מערים על החוק ורוכש לעצמו יין מהקהילה היהודית וכמובן מה יקרה למוכר".
עוד סיפר הרב גראמי כי "גם שחיטת עופות מתקיימת באופן פרטי מדי שבוע, לצד שחיטת בקר מדי מספר חודשים. השחיטה היא אתגר מיוחד בשל העובדה כי שחיטות פסולות אינן יכולות להימכר להמון העם, בשל העובדה כי התושבים הנמנים על הדת השיעית באיסלאם אוכלים בשר "חלאל" בלבד. בעוד הסונים יאכלו לדוגמה גם בשר כשר שנשחט על ידי היהודים".
הרב גראמי אומר כי ב- 15 בתי הכנסת בטהרן ובעוד כ-20 באיספאהן ושיראז מתקיימות התפילות כסדרן והמוני מתפללים גודשים את בתי הכנסת. "בחג השבועות אנו נוהגים כבכל בית ישראל ללמוד במשך כל הלילה ושם מתפללים בתפילת ותיקין. בתי הכנסת אינם מקושטים בפרחים וענפי עצים ואנו נוהגים לקשט את רימוני וכתרי ספרי התורה בפרחים לכבוד חג מתן תורה. כמו כן אין נוהגים אצלנו לאכול מאכלי חלב".
רבה של אזרבייג'אן הרב זמיר איסייב סיפר בגאווה על החיים היהודיים בבאקו בירת אזרבייג'אן; "אין אצלנו כל גלוי של אנטישמיות. האזרים מאוד מכבדים את היהודים. אחד החיילים היהודים שנהרג בקרבות נישא כגיבור העם, וישראל היא דוגמא לעם מצליח בקרב אזרחי המדינה".
בהתייחסו לחג השבועות, סיפר הרב איסייב על מנהג ייחודי, בו הקהילות היהודיות מתאחדים בחג מתן תורה 'כאיש אחד בלב אחד', ומתכנסים כולם בבית כנסת אחד כדי לבטא את המעמד; "כולנו עוברים לבית הכנסת הגדול של קהילת 'היהודים ההרריים, להם בית כנסת בן 3 קומות ורחב ידיים, שם מקיימים את סדרי הלימוד בליל החג".
רבה של תוניסיה הרה"ג רבי חיים ביתאן סיפר כי בימים אלה הוא משלים את ספרו על מנהגי וההלכות המונהגות בקרב יהודי תוניס בשולחן ערוך – אורח חיים ויורה דעה'. "המנהגים הייחודיים בחג השבועות בקרב יהודי ג'רבא כמו כל כלל ישראל אנו מתכנסים בליל חג השבועות ללימוד בצוותא".
"בצהרי היום אנו מתכנסים ללימוד ספר משלי ואגדות חז"ל העוסקים במתן תורה וחביבותה'. מנהג נוסף - שבנוסף ליו"ט שני של גלויות הרי שאסרו חג של שבועות, יום טוב שני, הוא כיום חול המועד לכל דבר ועניין. יהודי ג'רבא אינן עושים בו מלאכה ושומרים על היום ככל דיני חול המועד".
