היסטוריה בברלין; שמונים שנים לאחר שלא הרחק משם התקיימה 'ועידת ואנזה', בה החליט הרייך השלישי על ה'פתרון הסופי' קול התורה חוזר להדהד במבנה בית הכנסת 'בית ציון' בברלין.
אל היכל בית הכנסת שהשלד שלו שרד את ליל הבדולח ושוקם באותנטיות מרהיבה באמצעות תמונת פנים אחת ששרדה בהשקעת עתק על ידי מר רונאלד לאודר, נכנסו אברכי 'בית המדרש לרבנים ד'ברלין' למקום ההיסטורי.
תחת מגבלות הקורונה, הקהילה חגגה חגיגה משולשת; חנוכת בית הכנסת וכניסת תלמידי 'בית המדרש לרבנים ד'ברלין' להיכל הקודש. הסמכת כמה מהבוגרים לרבנות - 'יורה יורה' על ידי נשיא עמית של בית המדרש ראש ישיבת 'חברון' הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין והכנסת ספר תורה בן 200 שנה ששרד את השואה ושוקם, לבית הכנסת ה'קלויז של 'קהל עדת ישראל' בברלין.
נשיא 'ועידת רבני אירופה' רב ואב"ד מוסקבה ויו"ר ועד בית המדרש הגאון רבי פנחס גולדשמידט שיזם את חידוש פעילות בית המדרש לפני כעשור אמר: "76 שנה לאחר החורבן אנו זוכים להסמכה כאן על אדמת גרמניה, של אברכים צעירים שגדלו והתחנכו במוסדות התורה בגרמניה, לרבנים שיכהנו פאר בקהילות הקודש בגרמניה ובמדינות חבר העמים".
"אנו", הוסיף הרב גולדשמידט, "רבני אירופה שהורינו טבלו בתופת ואיבדו את כל משפחתם בידיהם של המרצחים חוזרים לכאן לגרמניה ונושאים בגאון ובעוז בראש חוצות את נשמתה של אומתנו; התורה ואת תלמידי החכמים, הרבנים והיושבים על מדין, נושאי דגלה, שינחילוה הלאה לדור דור, להיכל בית הכנסת ששוקם ברב פאר והדר. 80 שנה לאחר שבשכונה הסמוכה הגה הרייך השלישי את ה'פתרון הסופי; אין נקמה גדולה מזו. זהו גם שדר חשוב לגרמניה אירופה והעולם כולו; מייצגי היהדות האותנטית המסורתית – האורתודוכסים".
במהלך שהותו בברלין ערך הגרמ"מ פרבשטיין בחינות לתלמידי בית המדרש שסיימו את המחזור הנוכחי על כל הלכות איסור והיתר בשר בחלב תערובת ומליחה והעניק, כאמור, את תעודת 'יורה יורה' למספר אברכים שסיימו את כל מחזור לימודי ומבחני ההסמכה.
הרה"ג רבי משה יהודה הלפרן חבר הוועדה המתמדת של 'ועידת רבני אירופה' העומד בראש בית המדרש אמר כי "בעת הזו ראוי להזכיר לטוב את הד"ר ראובן (רומן) סקובלו ז"ל – יליד ברלין בן יחיד להורים ניצולי שואה שכל משפחתם נהרגו בשואה שחש חובה לשקם את ההריסות ולבנות יהדות ותורה כמסורת ישראל סבא דווקא במקום שמשם יצא הרשע".
ד"ר סקובלו ש'גויס' ע"י המנכ"ל המיתולוגי של 'ועידת רבני אירופה' הרב אבא דונר זצ"ל להעניק גב כלכלי לסגן נשיא 'קרן לאודר' חבר 'ועידת רבני אירופה' הרב יהושע ספינר, מייסד מפעל 'ישורון' שתחת חסותו נמצא גם 'בית המדרש לרבנים', רכש את הבנין הגדול ברחוב ברוננשטראסה במרכז ברלין לצורך ישיבת 'בית ציון' שהמבנה בו שכנו היה צר מלהכיל את הלומדים, והקמת מוסדות התורה והחסד. בחצר הבנין ממוקם בית הכנסת 'בית ציון' שנהרס כליל בליל הבדולח אך שלדו לא הוצת בשל סמיכותו לבניינים בהן מתגוררות משפחות שאינם יהודים.
לאחר כעשור להצלחת הישיבה וביוזמת נשיא 'ועידת רבני אירופה הגר"פ גולדשמידט, הקים הרב ספינר מחדש את 'בית המדרש לרבנים בברלין' שפעל עד ליל הבדולח, תחת נשיאותו של גאב"ד אירופה ולונדון הגאון רבי חנוך הכהן ארנטרוי (רבי חנוך בן בלימלא לרפו"ש). לפני כשנתיים חלה הגר"ח ארנטרוי ה' יאריך שנותיו בנעימים, ובעידוד משפחתו, התמנה הגרמ"מ פרבשטיין כנשיא עמית של בית המדרש.
'בית המדרש לרבנים' מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר ואחריו הגאונים הרד"צ הופמן רבי אברהם אליהו קפלן ובעל ה'שרידי אש', הוא אחד מתוך מוסדות ומפעלים תורניים הפועלים תחת ארגון הגג 'ישורון' ברחבי בגרמניה. לארגון שאחד מפטרוניו המרכזיים הוא מר רון לאודר, תנועת נוער לקירוב 'עם אחד'. גן ילדים ובית ספר ובו מאות תלמידים בברלין. ארגון הקירוב – חוויה יהודית המפעיל בכל רחבי גרמניה מערכת למידה בחברותא ושיעורים על ידי צוותי מומחים בחלקם הגדול בוגרי בית המדרש לרבנים וכולל אברכים 'בית ציון'.
אחר הצהריים התקיימה כאמור הכנסת ספר התורה לבית הכנסת ה'קלויז' שע"י 'קהל עדת ישראל'. היה זה מחזה מרגש במיוחד. עשרות מבני הקהילה בראשות הגרמ"מ פרבשטיין ורב הקהילה חבר 'ועידת רבני אירופה' הרה"ג רבי דוד ראבערטס, וילדי החמד של מוסדות התורה של הקהילה יצאו מבית המדרש של הקהילה ברחוב ברוננשטראסה בו התקיים טקס סיום מילוי האותיות שנמחקו ברבות השנים, רקדו עם ספר התורה וחופתו, בלב ליבה של העיר שעל מדרכותיה חקוקים באריחי נחושת, ליד בתי המשפחות שנעקרו, שמות היהודים ותאריך רציחתם, עד ל'קלויז' ברחוב שטלזונדר שטראסה.
ספר התורה הנדיר המתוארך לדעת המומחים נכתב לפני כמאתיים שנה נרכש על ידי ד"ר יהושע בילער. מר בילער רכש בד שאמור היה לשמש כבד קודש לכיסוי הרך הנימול לאחר ברית המילה ולשימוש לאחר מכן כאבנט לספר תורה. מקור המנהג במסורת ישראל מוזכר גם בכתבי רבי עקיבא איגר.
וימפֶּל הוא כינוי לבד מעוטר שכרכו בו את התינוקות בברית המילה שלהם, שעל פי מנהג כמה קהילות בגרמניה, כשהגיע התינוק לגיל שלוש נתנה משפחתו את החיתול מתנה לבית הכנסת כדי שישמש לעיטוף ספר התורה. התינוק נרצח בשואה ומר בלייער שהינו גר צדק השתמש בבד המיועד בברית שעשה לבנו רפאל.
את הבד עיבד לחגורה ועימה ביצע את קשירת ספר התורה לפני הכנסתו להיכל הקודש. הגר"ד ראבערטס אמר בסעודת המצווה: 'זכינו היום לחגוג את מסיבת עם הקודש בהכנסת ספר תורה – תורה שבכתב. הסמכת רבנים ובחינות בבית המדרש לרבנים – תורה שבעל פה במקום שביקשו לעקור את הגוף והנפש היהודית - נצח ישראל לא ישקר'.
