פרק ד': בפרקים הקודמים סיפרנו את סיפורם של יהודי תושבי העיר פראג שהיו תקופות בהם רבני העיר פסקו שיש לפתוח את בתי הקפה בשבת קודש, כמובן שלא תוך כדי חילול שבת קודש.
- האם מותר ללכת לבית קפה של גוי - בשבת?
- יהודי פראג ובתי הקפה שפעלו בשבת קודש
- אחרי המצור: התקנות של רבני פראג - לבתי הקפה
באותה סוגיה שעסקו בה רבני פראג, מאה שנים אח"כ עסקו בה רבני קהילת ניקלשבורג – בירת מורביה.
את המקורות לדיון זה, אנו קוראים במכתבו של הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי שבגליציה המפורסם בשמו המהרש"ק, וכן ממכתבו של הגאון רבי יהודה אסאד אב בית הדין של קהילת סרדהל מגאוני פוסקי הונגריה.
מדברי המהרש"ק לכאורה משמע שהוא שמח לשמוע על פתיחת בתי הקפה בעיר ניקלשבורג, בשל שהיו יהודים רח"ל שהלכו מחסר ברירה לבתי קפה של נכרים, וכך לשונו:
"שמחה נפשי בקראי כי אכשר דרא ותמורת מה שהיה דרכם ללכת לבית קאפפע נכרי בשבת ובאו שם לכמה עבירות, וכעת עמדו יראים ושלמים ותקנו בית קאפפע ישראל לילך שם בשבת ולא יבואו לידי מכשולים אחרים, גם העמידו שומרים לשמור שלא יבואו לידי עבירות אחרים, המקום ישלם שכרם בזה[1]".
תיאורו של מהר"י אסאד שונה. לדבריו מדובר ב"עסק ביש, אשר הרבה נערים צעירים ועמהם גם ישישים מנכבדי עירכם כולם באו בברית יחד והכינו את אשר הביאו בעצתם בית משתה (קאפע הויז) ברחוב היהודים להתוועד שמה יום יום לקרות מכתבי העתים כאשר כן עשו עד היום בבית משתה של האינם נימולים תוך העיר, ושמה נכשלו הרבה נערי בני ישראל בחילולים שבת קודש הרבה באיסורי דאורייתא ואיסורי דרבנן".
ממשיך מהר"י אסאד בדבריו: "ולכן נכשלים אזרו חיל לתקן בזה הפרצה, ורצונם לשום עליהם אנשי יראי ד' משגיחים ושומרים שלא יחללו שבת גם שמה. ואחר הכנתם באו לשאול נפשם להשיג ולהמציא להם היתר מפי הבית דין, לבשל להם ע"י נכרי קאפע מחדש בכל יום ש"ק".[2]
בתשובתו פוסק הגאון רבי יהודה אסאד, שיש שורת איסורים להפעיל בית קפה בשבת: 'מבשל', 'מבעיר', 'צובע', ובעיקר – 'מושב לצים'. מהר"י אסאד פוסק לרבני ניקלשבורג לאסור את פתיחת בתי הקפה בשבת קודש, וכך דבריו:
"התאזרו חיל לעמוד בפרץ ולמחות בידם בכל פועל מלעשות בית הוועד כלל, ואותם החפצים לעשות כהרגלם בבית משתה של האינם נימולים יותר טוב להם לילך להתוועד שמה כרצונם עד היום. ולא יעשו חדשות ברחוב היהודים בפרטות".[3]
לאמור: מהר"י אסאד סבור שאסור לפתוח בית קפה יהודי בשבת קודש, למרות שצעד זה יגרום למיעוט יהודים לילך לבית קפה ברחוב הגוים, כדבריו: "יותר טוב להם לילך להתוועד שמה כרצונם עד היום. ולא יעשו חדשות ברחוב היהודים".
הגאון רבי שלמה קלוגר, כפי שציטטנו, דווקא שמח עקרונית לפתיחת בית קפה יהודי בשבת קודש, כדבריו: "שמחה נפשי בקראי כי אכשר דרא... ויהיה חלקי עימכם". מצד שני רבי שלמה קלוגר מודע לבעיות ההלכתיות ב"להתיר איסור האסור בעיני כל העולם... לומר התירו פרושים את הדבר...".[4]
פסקו של המהרש"ק מהלך בין הטיפות. את הדיון ההלכתי הוא מסכם ללא היתר, ובאותה השעה, באופן מקביל, הוא מפציר בשואל שלא ימחה בפתיחת בית הקפה וכך דבריו: 'מיהו לא ימחה בידם, דוודאי טוב הוא למעט באיסורים, ואולי במשך הימים גם זה לא יעשו...'.
כך למעשה רבי שלמה קלוגר תמך בהקמת בית הקפה, באופן של אי מחאה כנגדו, הפוך מגישתו של מהר"י אסאד שפסק לרבני ניקלשבורג לשלול באופן מוחלט את המיזם של פתיחת בית קפה יהודי בשבת קודש.
לעיון נוסף ובהרחבה מלאה, ראו מעוז כהנא "שבת בבית הקפה של קהילת קודש פראג", כתב העת "ציון".
מאמרו המלא של פרופ' מעוז כהנא מתוך כתב העת ציון, בו הובאו כל המקורות ל"שבץ בבית הקפה של קהילת פראג"
• • •
[1] (התשובה המלאה נדפסה מכתב היד של ר' שלמה קלוגר, משנת תרט"ז. ר' שלמה קלוגר, שו"ת עץ החיים, ירושלים תשס"ד, עמ' רנא, רט). לפני כן נדפסה התשובה בשו"ת האלף לך שלמה, או"ח, קלו).
[2] ספר תשובות מהרי"א, הנקרא שו"ת יהודה יעלה, לבוב תרל"א, או"ח, לד. הפסקה צוטטה ב חכמי הונגריה, עמ' 80; ערים ואמהות, עמ' 300.
[3] שו"ת יהודה יעלה, שם.
[4] שו"ת עץ החיים, ירושלים תשס"ד, עמ' רנא, רט.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com