פרק ג': אמש עסקנו במקורות הלכתיים אודות מנהג שירה בהלוויות. מעשה מבהיל הובא בספרים רבים, ביניהם בספר 'תפארת שניאור זלמן, התמים השליח שנאור זלמן פעווזנער', חוברת 'נחלי אמונה' יט סלונים, 'אשר בנחל' כז תתנז ועוד, ומקור הסיפור הוא מספר 'תורת הרמ"ל השלם'.
בתאריך ד' בשבט תקס''ז (1807) נחגגה חתונה מפוארת בעיר ברודי אליה הוזמנה תזמורת שנסעה כבר בצהרי היום בדרכם אל אולם השמחות. באמצע הדרך באופן פתאומי הסוסים החלו לרוץ בפראות והגיעו כמעט עד בית העלמין המקומי בדיוק בשעת הלוויה של כ''ק אדמו''ר הגה''ק רבי משה לייב מסאסוב זצוק''ל.
מלוויו, כשהבחינו בנגני התזמורת, נזכרו שהצדיק ביקש שישירו בעת לוויתו ניגון שמחה, ומיד הושיבו בית דין שפסק כי מצווה לקיים דברי הנפטר.
בית הדין פסק ש'ריצת הסוסים בפראות' לעבר ההלוויה אות היא וסימן מבי"ד של מעלה שיש לשיר כבקשת הצדיק, שהרי הסוסים הם אלו שהביאו את הנגנים.
וכך פסק בית הדין של מטה שינגנו וישירו ניגון שמחה בשעת ההלוויה של הצדיק, שכך פסק בית דין של מעלה.
מהסיפור נשמע, שהמלווים לא רצו לעשות ניגונים בהלוויה שהרי זה דבר חריג ויתכן שהוא אסור, ועל כן העמידו בית דין שהתירו להם רק משום שכך ציווה הנפטר.
מבהיל ומרגש ש'ריצת הסוסים בפראות' היא זאת שהזכירה לנוכחים לקיים את בקשתו של הצדיק.
וכך גם הובא על כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרון זי"ע שציווה לשנים מתלמידיו שכשיהיה מושכב על הארץ אחר הסתלקותו ישירו עליו את הניגון שחיבר על המילים "בראש השנה יכתבון". שכך בחיי חיותו היה מנגן את הניגון הזה לפני המצווה טאנץ של צאצאיו. (ומסיים בעל הספר "ואין איתנו יודע עד מה ומה עמקו מחשבותיו הקדו'").
ברם, רבים מפוסקי דורנו פסקו שאסור להשמיע שירים בבית הקברות. ראה לדוגמה שו"ת אבני לוי, חלק ב', וכן 'פסקי שלמה' ד עמ' 250.
בשו"ת 'אבני לוי' להרב אלמוג הלוי שליט"א תלמידו של הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א, מתייחס באופן כללי להשמעת שירים בבתי הקברות, בין הנימוקים הוא מביא בשם מרן הגר"ע יוסף, לעניין שאיפת טבק בבית הקברות שפסק שמידת חסידות שלא להריח טבק בבית הקברות, ומוסיף: "לפי זה נאמר גם כן שהואיל ואיכא פלוגתא אם מותר לשמוע שירים בבית הכנסת.... ומה שטוענים שזה (הניגונים) "מחבר" אותם או גורם להם להתרגש וכו', כל זה סברות משובשות ודברי הבל ורעות רוח".
ואלו ואלו דברי אלוהים חיים, ושבעים פנים לתורה וכו'
ישר כח לראש הכולל ורב הקהילה הרה"ג רבי אביחי מרחבי על ששלח לי את המקורות למאמר נפלא זה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com