פרק ה': עדות לכך שהמנהג של שריפת הבגדים היקרים על קברו של רשב"י הופסקה, וסברתם של המתנגדים גברה, הובאה מאת רבה של חברון רבי חיים חזקיהו מדיני, מחבר ספר 'שדי חמד', שמעיד שהיו זמנים שלא הסכימו לשרוף בגדים יקרים, והיו ממנים שומרים מיוחדים להחרים את הבגדים היקרים, ובמקום לשרוף אותם כקרבן לכבודו של רשב"י, הרי שהיו מוכרים אותם ומחלקים ממונו לעניים לכבוד רשב"י (שדי חמד מערכת ארץ ישראל אות ו').
- מדוע האר"י ורשב"י - לא התגוררו בירושלים?
- פולמוס שריפת 'בגדים יקרים' לכבוד הצדיק
- בגדי היוקרה השרופים - 'קורבנות' לכבוד רשב"י
- הראשון לציון שהתנגד לשריפת בגדים יקרים לכבוד רשב"י
לעומתו, היו צדיקים מפורסמים שסברו שמנהג שריפת הבגדים הינו טוב ומעיל לנשמה, המפורסמים מבניהם היו רבי שמואל העליר אב"ד צפת במשך למעלה מארבעים שנה, שהדפיס קונטרס מיוחד "כבוד מלכים" כדי להגן על המנהג.
וכן הגאון רבי יהושע ישראל מקוטנא בספרו "ישועות מלכו", שכתב: "מנהג ארץ ישראל בל"ג בעומר על קברו של רשב"י לשרוף בגדים.. ויש להמליץ על זה.. מצינו ברשב"י שישב במערה בלי לבוש, והיה מדרגתו כמו באדם הראשון קודם החטא, וזה מרמזים בשריפת הבגדים, שצדיק הזה לא היה צריך למלבוש".
וכן רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי" בספרו "תורה לשמה" (סי' ק') שכתב:
"והנה בזה תדע כי מנהג ישראל שהולכים בליל ל"ג לעומר למירון ושם מדליקים חתיכות בגדים חשובים לכבוד הרשב"י זיע"א אין לפקפק על זה. מאחר שהם מתכוונים לשם מצוה אין כאן חשש בל תשחית ומנהג ישראל תורה... ואין בזה חשש משום בל תשחית מפני שהם מדליקים לכבוד בית הכנסת או לכבוד הצדיקים זיע"א ועושים לשם מצוה... ודע כי מעיקרא אין כאן איסור בל תשחית מן התורה אלא הוא מדרבנן".
וכן רבי יעקב חיים סופר בספרו 'כף החיים', וכן רבי אשר זעליג מרגליות שהעיד בספרו 'הילולא דרשב"י': "נוהגין בכפר הקודש מרון... ועלין כמין ספל גדול ששופכים לתוכו שמן ומטילין לתוכו בגדים יקרים וזהב".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com