טיטוס כובש ירושלים שציווה לחרוט את דיוקנם של גולי העיר - נושאים על כתפיהם את מנורת המקדש על מנת להשפיל אותם, לא שיער לעצמו כי המנורה תמשיך להאיר בשנות הגלות הארוכות, ובוודאי לא דמיין לעצמו שהקהילה היהודית ברומא תמשיך להתקיים למעלה מאלף שנים לאחר קריסתה של האימפריה העצומה שבראשה עמד.
לרגל חג החנוכה, יצאנו לסיור חגיגי עם הרב אליהו בירנבוים במטרה להאיר על קהילות יהודיות ברחבי העולם שאורן מרצד בחשכת הגלות כבר מאות ואלפי שנים.
יהודים ברומא? בלב ליבו של העולם הנוצרי שבמשך שנים רבות כל כך רדף את היהודים במטרה להשפילם ולהשמידם?
מסתבר שיהודים חיו ברומא עוד טרם בואה של הנצרות לעולם, ראשית התיישבות יהודים ברומא התרחשה דווקא בימי החשמונאים שאת חגם אנחנו מציינים היום.
בתקופת בית שני חי חלק גדול מן העם היהודי בפזורה היהודית ברחבי העולם, מרכז רוחני גדול התקיים בבבל, אך גם לרומא שבאותה העת הייתה בירת אימפריה עולמית הגיעו יהודים מיהודה.
הראשון ליצור קשר בין הממלכה היהודית החשמונאית המתחדשת ובין רומא היה ככל הנראה יהודה המכבי, בניסיונו לייצר ברית פוליטית עם האימפריה החדשה נגד היוונים ההלניסטים אותם קיווה לגרש מן הארץ.
כמאה שנים מאוחר יותר יהיה זה מצביא רומי שינצל את מלחמות האחים של בית חשמונאי, וישתלט על ירושלים. כמאה שנים לאחר כיבוש זה יחריב טיטוס את ירושלים ואת בית המקדש ויגלה לרומא כעבדים את חלק משארית הפליטה.
אם כן, תחילתה של הקהילה היהודית ברומא מצויה כנראה במשלחת ששלחו החשמונאים, מספר יהודי רומא עוד טרם חרבן הבית עמד על כמה עשרות אלפים, וכאמור גדלה הקהילה עם הגיעם של גולי ירושלים כמאתיים שנה לאחר יסודה של הקהילה, יהודי רומא קיבלו את הגולים וניסו לסייע בידם ולפדותם מן השבי.
גדולי התנאים בדורות שלאחר החורבן כרבי עקיבא, רבי יהושע בן חנניה, ורבן גמליאל, היו יוצאים מעת לעת לרומא על מנת לפעול אצל השלטונות או לגייס תמיכה כספית עבור היישוב היהודי שבארץ ישראל.
אלו היו ימים נוחים יחסית עבור הקהילה היהודית המבוססת. ימים אחרים הגיעו - עת כבשה הנצרות בסערה את האימפריה הרומית כ-250 שנים לאחר חורבן הבית, אט אט עם התפרקות האימפריה הפכו האפיפיורים הנוצריים לשליטי המדינה.
במשך שנות הגלות הארוכות נע ונע מעמדם של היהודים בהתאם לרצונו של האפיפיור בן זמנם, לעיתים נטו אל היהודים חסד ומינו אותם לתפקידים בכירים בחצר הוותיקן, ולעיתים רדפו באכזריות, אך לעולם הקפידו להשאיר את היהודים נוכחים ברומא, מכוח אמונתם כי קיומם השפל של היהודים תחת שלטון נוצרי, מעיד על נכונות אמונתם.
לשם בידולם של היהודים מן החברה הכללית הקימו האפיפיורים לראשונה בהיסטוריה לפני כ-500 שנה "גטו" יהודי באיטליה בכלל וברומא בפרט, בכך הנחילו לעולם מושג מפוקפק שהנאצים יעשו בו שימוש מרושע מאות שנים מאוחר יותר.
מה היה גורלם של יהודי רומא בשואה?
לפני השואה התגוררו בכל איטליה כ-43,000 יהודים וברומא כ-12,000. מתוכם כ7,000 יהודים נשלחו למחנות השמדה, רק כ-800 ניצלו.
רוב יהודי איטליה כ-30,000 הסתתרו במשך המלחמה במקומות שונים, רבים מהם בבתים של שכנים או אנשי כמורה ומנזרים.
מבין יהודי רומא נספו כ-2,000 יהודים וכ-4,000 יהודים מצאו מקלט במוסדות הכנסייה. מיד אחרי המלחמה שוקמה הקהילה היהודית ברומא וכעשור אחרי המלחמה שוב מנתה הקהילה כ-12,000 יהודים.
הרב בירנבוים מספר בשיחה עם 'כיכר השבת', על הקהילה היהודית המתגוררת כיום ברומא: "יהודי רומא ואיטליה מתחלקים למספר קבוצות. היהודים האיטלקים המקוריים או בכינויים בני – רומא אשר יושבים בעיר מהתקופה הקיסרית הרומית העתיקה".
"יהודים ממוצא ספרדי אשר הגיעו לאחר גירוש ספרד במאה ה-16 וה-17, יהודים ספרדים אשר הגיעו במאה העשרים בעיקר מלוב, איראן, מצרים ועיראק ויהודים ממוצא אשכנזי שבאו לאיטליה עקב רדיפות באירופה בתקופות שונות".
"הרב הראשי של רומא, הרב די-סיניי, המשמש גם כסגן נשיא בועידת רבני אירופה וממשיך מסורת ארוכה באיטליה עוד מימי הביניים של רבנים שהיו גם רופאים".
"ואכן", מספר הרב בירנבוים, "הרב די סיניי, מתחיל את יומו כרופא כדי להמשיך אחר הצהריים בתפקידו כרב ראשי ו"מרפא נפשות". מתוקף תפקידו הוא משמש את הדמות הרוחנית המשרתת את יהודי הקהילה ברומא וגם מעין שר החוץ בכל הקשור לקשרים עם הוותיקן ועם השלטונות בענייני דת".
"אחת הדמויות הפעילות למען חיזוקם של יהודי רומא והקהילות הקטנות, הוא הרב ראובן דלה רוקה המנהל החינוכי של "איגוד הקהילות היהודיות האיטלקיות" שהוא ארגון גג של כל קהילות איטליה אשר מושבו ברומא. ארגון זה ייחודי בנוף הקהילות היהודיות בגולה שכן הוא מתקיים על פי חוק המדינה ובתמיכה תקציבית של השלטונות".
עוד מספר הרב בירנבוים, ל'כיכר השבת': "ברומא יש כיום יותר מעשרה בתי כנסת פעילים כאשר הגדול והחשוב ביניהם הוא בית הכנסת הגדול של רומא אשר בו ממשיכים להתפלל כמובן בנוסח המקורי והעתיק של יהודי רומא".
"בנוסף, לבתי כנסת יש בקהילת רומא את כל הנדרש כדי לחיות חיים יהודים ודתיים, בתי ספר יהודיים, בית אבות ובית חולים יהודי, מוסדות סעד, תנועות נוער ציוניות, כתבי עת יהודיים, בית דין רבני, ספריה, מוזיאון המתאר את תולדות הקהילה ושיעורי תורה רבים. בבית הספר היהודי ברומא לומדים כ-1,000 תלמידים".
"ברומא מתגוררים כיום כ-15.000 יהודים רובה של יהדות איטליה, אך לצערנו לדברי ראשי הקהילות רבים מיהודי איטליה טובעים בים התבוללות, כאשר בקהילות הגדולות כמו רומא מגיעים ממדי ההתבוללות לכ-50 אחוזים".
ובחזרה לשער טיטוס, הבא בשערי רומא, אינו יכול שלא לעבור ליד שער טיטוס. שער אשר סימל בעבר את הניצחון של האימפריה הרומית על פני העם היהודי בארצו במרד הגדול.
בתבליטים המופיעים בשער אשר עומד על תילו כ-2000 שנה, מופיעים שבויים ממלכת יהודה הנושאים על כתפיהם את כלי המקדש ונכנסים כמובסים לעיר הבירה רומא. לא מקרה הוא, שמנהג נפוץ אצל יהודי רומא שלא לעבור תחת שער טיטוס.
יודעי דבר מספרים שיהודי רומא עברו תחת השער רק פעם אחת ועשו זאת בכוון ההפוך. מועד הצעידה תחת השער היה ביום הקמת מדינת ישראל בה' אייר תש"ח וכיוון הצעידה היה לדרום, לכיוונה של ארץ ישראל.
בפיהם של יהודי רומא שגורה האימרה : "טיטוס שהחריב את בית המקדש והגלה את היהודים מארץ ישראל מה נשאר ממנו? אנדרטה, אנדרטה יפה, שער טיטוס ברומא. אבל היהדות ממשיכה להתקיים ברומא ובעולם היהודי כולו למרות האנדרטה!"
